אוניה
אוניה הוא ספינה על ידה האדם יכול לעבור את המים הרבים שבים.
בחסידות[עריכה | עריכת קוד מקור]
הנשמה בטבעה רוצה להתכלל ולהתבטל בשורשה באלקים חיים (במים העליונים), והגוף הוא מה שמונע את הנשמה מלהתבטל לשורשה, כמו אדם שעובר בים בכדי שלא יטבע הוא הולך על ספינה, כמו כן הגוף מונע את הנשמה מלהתבטל. או שהלבושים של מעשה המצוות הם יש להם את הכוח להמשיך את הנשמה מהרצוא שלה לאלקות, להיות בשוב באופן ש"בעל כרחך אתה חי".
וזהו גם פירוש המילה ספינה מלשון ספון (מכוסה ונעלם), שפירוש הפנימי שבזה הוא שהנשמה יכולה להיות בעלמא דאתכסיא הנקרא ים, על ידי הספינה שספון - שענינו הוא שער החמשים, שמסוכה וטמיר מכל בריאה (שנתגלה למשה רבינו ביום פטרתו, שזה ענינו של הר נבו, ולא ידע איש את קבורתו).
שזהו על ידי הלבושים של מעשה המצוות, ששרשם גם משער החמשים, שהרי התורה ניתנה ליום החמישים שענינו שער החמשים.
ועל ידי הספינות מביאים אבנים טובות - ושפוני טמוני חול, וכמו כן כנסת ישראל היתה כאניות סוחר[1].
פירוש המילה אניה[עריכה | עריכת קוד מקור]
תיבת "אניה" היא בלשון הקודש, ויש לתיבה זו שני פירושים:
הבעל שם טוב מפרש את פירוש הפסוק[2] "יורדי הים באניות, עושי מלאכה במים רבים". ש"יורדי הים" זה הנשמה, שהיא יורדת לעולם הזה ומתלבשת בגוף, שהוא בדוגמת הים, כמו מי הים מכסים על מה שבתוכם, כן הגוף מכסה על הנשמה האלקית שבתוכו.
וביורדי הים, היינו בנשמות היורדות, יש ב' אופני ירידה: יש ירידה הגם שהיא ירידה בים, בכל זה יש לו ספינה, והוא חינוך וסביבה של בני תורה ושומרי מצוה, אבל ישנה ירידה של תאניה ואניה – הנשמה היורדת בגוף של ישראל שאינו בסביבה של בני תורה ושומרי מצוה.
אבל ישנם ה"עושי מלאכה במים רבים", והם אלו הנשמות שצריכות לרדת לים, לעשות מלאכה גם "במים רבים", להציל את אלו הנשמות אשר ירדו בתאניה ואניה[3].
כל ישראל על אותה ספינה[עריכה | עריכת קוד מקור]
"תני רבי שמעון בר יוחאי - משל לבני אדם שהיו יושבין בספינה. נטל אחד מהן מקדח והתחיל קודח תחתיו. אמרו לו חבריו: מה אתה יושב ועושה? אמר להם: מה אכפת לכם? לא תחתַי אני קודח? אמרו לו: שהמים עולין, מציפין עלינו את הספינה!"[4].
אניה שחשבה להשבר[עריכה | עריכת קוד מקור]
ספינה שחשבה להשבר מכובד המשוי. ועמד אחד מהן והקל ממשאה והשליך בים פטור. שהמשא שבה כמו רודף אחריהם להרגם ומצוה רבה עשה שהשליך והושיעם[5].
הרבי מבאר שהקב"ה ברחמיו, בזמן הגלות השליך כמה מצוות שאי אפשר לקיימם בזמן הגלות, כדי להציל את עם ישראל[6].
ברכת הגומל[עריכה | עריכת קוד מקור]
מי שעבר בים, חייב לברך ברכת הגומל.
נסיעת אניות ישראליות בשבת[עריכה | עריכת קוד מקור]
| ערך מורחב – המאבק על נסיעת אניות ישראליות בשבת |
הרבי ניהל מאבק בשנות היו"דים והכ"פים על נסיעת אניות ישראליות בשבת, על מנת לעורר את דעת הקהל לאיסור הנסיעה באניות ישראליות בבעלות יהודית הנוסעות בשבת קודש תוך כדי חילול שבת. הרבי ניהל את המאבק הן במישור הפרטי - למנוע את שומעי עצתו לנסוע באניות אלו, והן במישור הציבורי - לנסות למנוע מחברות הספנות הישראליות להמשיך את ההפלגות תוך הטעיית הציבור, ולמצוא פיתרונות לחילול השבת.
לקריאה נוספת[עריכה | עריכת קוד מקור]
קישורים חיצונים[עריכה | עריכת קוד מקור]
- הסיפור על בעל היאכטה שהרבי הזכיר בהתוועדות יום הולדתו – י"א ניסן תשמ"ג
הסיפור בשיחת י"א ניסן תשמ"ג, המשך הסיפור בשיחת אחרון של פסח תשמ"ג.
, ראיון של בעל המעשה, ואיך שהרבי מספר
ראו גם[עריכה | עריכת קוד מקור]
הערות שוליים[עריכה | עריכת קוד מקור]
- ↑ ספר הליקוטים להצ"צ ערך אניה.
- ↑ תהילים קז, כג.
- ↑ ספר הזכרונות ח"ב (לה"ק) ע' 16-17. נדפס בכתר שם טוב הוספות על הפסוק תהילים קז, כג. ובהתוועדות יו"ד שבט תשכ"ה, תו"מ ע' 159 ואילך.
- ↑ ויקרא רבה פרשה ד'.
- ↑ רמב"ם סוף הלכות חובל ומזיק.
- ↑ משיחת ש"פ שופטים תשמ"ט.