ל"ג בעומר

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
כינוס ל"ג בעומר, תשמ"ז (מבט מלמעלה)
הרבי בפאראד של ל"ג בעומר בפתח 770

ל"ג בעומר הינו יום היארצייט של רבי שמעון בר יוחאי - מי שגילה את פנימיות התורה לעין כל.

הוא נקרא כך מכיון שהוא חל ביום השלושה-ושלושים של ספירת העומר, בספירה הנקראת "הוד שבהוד", ביום י"ח באייר.

אדמו"ר הרש"ב נהג להתוועד ביום זה.

הרבי ציווה לערוך ביום זה תהלוכות ילדים, ברחובות העיר, ובפרסום גדול.

הוראת אדמו"ר הזקן

שישו ושמחו בה' בכל לב ונפש, ולעשות יום משתה ושמחה בח"י אייר הבא עלינו לטובה, יומא דהילולא דרשב"י, אשר אנו שותין טיפה תמצית דתמצית וכו'.

ולהלל ולרנן בשירות ותשבחות לה' מספר תהילים כגון "תהילה לדוד" וכה"ג... [1]

אצל אדמו"ר האמצעי

אצל אדמו"ר האמצעי היה ל"ג בעומר מהימים טובים המצוינים, והיה במצב של התגלות. היו יוצאים לשדה, והיו רואים ישועות ומופתים כמים, במיוחד בעניני ילדים.[2]

ראו עוד

ל"ג בעומר והקהל

קישורים חיצונים

הערות שוליים