אברהם יששכר אנגלרד

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
חב"ד וגדולי ישראל
חב"ד ובנותיה
חסידות חב"ד ליובאוויטש
חסידות סטרשלה   ●   התפצלות חסידות חב"ד (תרכ"ו)חב"ד קאפוסטחב"ד ליאדיחב"ד ניעז'ין   ●   חסידות אוורוטש
חצרות רוסיה ליטא ואוקראינה
ברסלבטולנאסלוניםסקוויראפינסק קרליןצ'רנובילקרליןצ'רקסרחמסטריבקארוז'יןצ'ורטקובסקוליא
חצרות גליציה
באבובצאנזמחנובקהפשברסקבעלזנדבורנאביטשינאקרטשניףזוטשקא
חצרות פולין ווואהלין
אמשינובגורזוויהללעלובסטרופקובראדזיןביאלאפשיסחאאוז'רוב
חצרות הונגריה ורומניה
ויז'ניץסאטמארספינקאערלויפאפא
חצרות ארץ ישראל ומרוקו
שומרי אמונים  •  אשלג  •  אבוחצירא
רבי אברהם ישכר אנגלרד מראדזין בעת הבדלה בעריכת השולחן הטהור לכבוד ההילולא של גיסו כ"ק הרה"ק רבי שמואל שלמה ליינער מראדזין - כ"ט אייר תשנ"ו - בביהמ"ד המרכזי של חסידי ראדזין בבני ברק

רבי אברהם ישכר אנגלרד מראדזין הינו האדמו"ר הששי בחסידות ראדזין.

האדמו"ר נולד בתרס"ט (בערך) לאביו הגאון רבי ישעי' אנגלרד, רבה של העיר סוסנובצא בפולין. רבי ישעי' היה חתנו של האדמו"ר רבי נתן נחום הכהן מקרימילוב, בנו של האדמו"ר מראדומסק בעל החסד לאברהם, שהיה בנו של האדמו"ר מראדומסק בעל התפארת שלמה.

לימים בחר בו כחתן לבתו, האדמו"ר רבי מרדכי יוסף אלעזר ליינר מראדזין. עם פטירת חותנו בשנת תרפ"ט, נתמנה גיסו האדמו"ר רבי שמואל שלמה ליינר מראדזין לאדמו"ר החמישי בחסידות ראדזין. בשנים האלו שימש כיד ימינו של גיסו, ואף נתמנה על ידו לעמוד בראש רשת הישיבות סוד ישרים של חסידי ראדזין בפולין, שמנתה כשבע סניפים.

בכ"ט אייר שנת תש"ב נהרג עקד"ה גיסו האדמו"ר רבי שמואל שלמה ליינר מראדזין בעיר וולאדובה בפולין. ותיקי החסידים מספרים שטרם הרצחו עקד"ה, פנה האדמו"ר רבי שמואל שלמה ליינר מראדזין אל גיסו האדמו"ר רבי אברהם ישכר אנגלרד מראדזין, ואמר לו לשבת על כסא ההנהגה, כי אינו יודע מתי יבא עיתו...

בשנת תש"ט הגיע בפעם הראשונה לארה"ב. בתקופה הראשונה לבואו נכנס אל אדמו"ר הריי"ץ להתברך, ואדמו"ר הריי"ץ פנה אליו בחביבות רבה וידידות יתירה, ואמר לו: "אל תהיה אורח אצלנו"...

חסידיו ומעריציו של האדמו"ר רבי אברהם ישכר אנגלרד מראדזין התכנסו בעצה אחת, ופתחו בשבילו קהילה קדושה בתוככי שכונת קראון הייטס שבברוקלין. בית מדרשו נודע כבית מדרשו של הרב מסוסנובצא, ע"ש עיר כהונת אביו, וכן כהונתו בעצמו לתקופה של כמה שנים לאחר שנות השואה.

חסידי ראדזין בארה"ק לחצו עליו שיואיל לבוא לארה"ק ולנהל את העדה הקדושה, עדת חסידי ראדזין, ששהו בעיקר בארה"ק. בראש הלוחצים והמובילים, נמנה הגה"ח רבי נחום גולדשמידט, מגדולי חסידי חב"ד בארה"ק. הוא היה היורש היחידי לבית ראדזין, הצאצא היחיד שנשאר לפליטה לבית רבי גרשון חנוך העניך ליינר מראדזין בעל התכלת, ורבי מרדכי יוסף אלעזר ליינר מראדזין.

בשנת תשי"ג התקיימה הכתרתו ברוב עם, ובראשם עדת חסידי ראדזין, אדמורי"ם ורבנים מפורסמים.

הרבי התבטא פעם עליו: "ער איז דאך טאקע א גרויסע רבי" [הרי הוא באמת רבי גדול]. ידידות ניכרת שררה בין הרבי ובין האדמו"ר רבי אברהם ישכר מראדזין. בכל שנה בחג הפורים החליפו ביניהם משלוח מנות איש לרעהו.

לפני אחת נסיעותיו של האדמו"ר רבי אברהם ישכר מראדזין לארה"ק לבקר בקרב חסידיו, פנה אליו הרבי, וביקש ממנו להיות שלוחו כמותו בשליחות מיוחדת לארה"ק, בנידון חשוב שעמדה אז על הפרק בקרב חסידי חב"ד בעיה"ק ירושלים.

יצויין כי בית מדרשו של האדמו"ר רבי אברהם ישכר מראדזין פעל כל השנים בשכונת קראון הייטס, ואף לאחר ששאר האדמורי"ם והרבנים עזבו את השכונה, [שכידוע היתה זאת למורת רוחו של הרבי], נשאר בית מדרשו קיים בתוככי השכונה. האדמו"ר בעצמו היה בא לבקר בקרב קהילתו כל שנה ושנה, למשך חדשיים.

בסוף שנת תש"ס נחלש האדמו"ר, ואושפז לתקופה ארוכה בבית החולים. עם כל זאת, פעמים בהתחזקו מעט, היה האדמו"ר בא לשהות בקרב חסידיו בבית מדרשו בבני ברק. בעיקר היה זאת ביומי דפגרא וימי הילולא. חסידים רבים היו באים לשהות במחיצתו בבית החולים, לחזות בעבודת הקודש בעת התגברותו על מחלתו. בכ' תשרי, חוהמ"ס סוכות, שנת תשס"ו, נסתלק האדמו"ר רבי אברהם ישכר מראדזין לבית עולמו, בגיל קרוב למאה.