שיחה:תומכי תמימים לוד

אני עובד על ערך זה. החלפתי את התבנית מ"לעריכה" ל"בעריכה".--שניאור 10:55, 1 במרץ 2010 (UTC)

האם תרשה לי להוסיף מעט? --בהצלחה, חסיד חב"ד - שוחחו עימי!

אם יש לך שינויים בגוף הערך - תכניס. אם יש פיסקאות חדשות, אתה יכול להניח אותם כאן (בדף השיחה) ואני אכניס אותם.--שניאור 21:05, 1 במרץ 2010 (UTC)

אנסה להטות שכם. להלן מתוך המבוא ל'ימי תמימים' חלק א'. "העתקתי" מאוצר החכמה, ולכן יתכנו טעויות:

התייהדות הישיבה בלוד בראשית שנת תש"ט הגיעה ארצה קבוצה גדולה של חסידי חב"ד מרוסיה אלו שנמלטו בעור שיניהם מעמק הבכא הצליחו לדלג מעל מסך הברזל והגיעו לארץ בציוויו והדרכתו של כ"ק אדמו"ר הריי"צ נ"ע גם כאן מי שלמודים היו סבל ותלאה ונרדפו עד צוואר בגלל לימוד תורה לילדי ונערי ישראל לא ירפו ממלאכתם מלאכת הקודש ובוודאי לא במקום חופשי ומשוחרר מרדיפות וממעקבים אחד הדברים הראשונים שעשו הפליטים היתה הקמת ישיבת "תומכי תמימים" באותם ימים כאמור לעיל פעלה בתל אביב ישיבת "אחי תמימים" בה למדו כמאה תלמידים בירושלים פעלה ישיבת "תורת אמת" אך בשתי אלה לא היה די כדי לקלוט את הנערים והבחורים שהגיעו זה עתה מרוסיה מה גם שכבר באותה שעה חסידי חב"ד לא חשבו רק על עצמם והיה ברור שמוסדות החינוך ינסו לקלוט אל תוכם מה שיותר חניכים גם מהעולים לארץ ממדינות אחרות באותם ימים היה זה בתחילת חודש שבט תש"ט זמן קצר לאחר שבקצה העיד לוד סמוך לתחנת הרכבת התיישבו שלוש עשרה משפחות חב"ריות ובהם משפחת הרה"ח הרב אלימלך מיילך קפלן הרה"ח ר' אריה לייב ליפסקר הרה"ח ר' בעריש רוזנברג ועוד משפחות אלו תפסו בתים של משפחות ערביות שבעת מלחמת השחרור נמלטו מהמקום והתיישנות זו הייתה הגרעין שממנו צמח בעתיר שיכון חב"ד ובו מוסדות חינוך מפוארים אך באותם ימים תנאי החיים היו אחרים לחלוטין מאלו המוכרים לנו היום הרה"ח ר' זושא וילימובסקי מי שהרבי קרא לו לימים "הפרטיזן שלי" אז בחור מבוגר יחסית וכבר מהעסקנים החב"דיים הנמרצים הארץ הקודש הבין כי חייבים להקים ישיבה בה ילמדו ילדי משפחות אלו ומשפחות חסידי חב"ד שעלו זה לא מכבר מרוסיה הוא הגיע יום אחד ללוד וראה בניין ששימש בית מלון קטן הבניין בן שלוש הקומות שכן ליד תחנת הרכבת סמוך לבתים בהם התיישנו המשפחות החב"דיות והמקום נראה לו מתאים לישיבה ר' זושא לא התייעץ עם איש ולא תכנן כיצד ומה לעשות הוא 'נכנס' לבנין השיג מנעול גדול ונעל את הדלת בני משפחות החסידים שגרו בסמוך ראו את מעשיו והניעו פליאה על כך שבחור יתפוס בניין שתי קומות מה הוא יעשה שם לבדו תמהו אבל לא היה להם הרבה זמן לחשונ כי ר' זושא גילה מיד לשם מה הוא זקוק לבניין והוריע כאן תהיה ישיבה בה ילמדו נערים חסידיים עד מהרה התברר כי מן השמים כיוונו אותו לגלגל זכות למקום זכאי כ"ק אדמו"ר הריי"צ נ"ע בביקורו בארץ הקודש כעשרים שנה קודם לכן בשנת תרפ"ט כשהגיע ברכבת מאלכסנדריה ללוד בדרכו לירושלים עבר בתחנת הרכבת הלודאית הצביע על המבנה המרובר ואמר שזה יהיה מקום לישיבה וללימוד תורה הנבואה התגשמה ואותו מבנה היה היסוד לישיבת "תומכי תמימים" בלוד תוך ימים ספורים הביא ר' זושא ריהוט מינימאלי וכך הוקמה הישיבה כאשר הרב מיילך קפלן משמש כר"מ הראשון פעולה 'פרטיזנית' זו נתנה את האות להתייסרות ישיבת תומכי תמימים המרכזית בארץ הקודש אשר בקרוב ימלאו שישים שנה להיווסדה וכיום הזה תופסת מקום של כבוד בכותל המזרח של עולם הישיבות בכלל וישיבות ליובאוויטש בפרט בארץ הקודש ובעולם האגרות הראשונות מאת כ"ק אדמו"ר הריי"צ ביחס להתייסרות הישיבה בלוד הן מיום י"ס באדר תש"ט אגרת אחת ממוענת אל הרב קפלן והאחרת אל הרב וילימובסקי באגרות אלו הרבי מעורר אותם להמשיך בפעילות להחזקת הישיבה בתקווה להתרחבות בעתיד על תקופת הבראשית של הישיבה תקופת ה"ראשיתך מצער" אנו למדים רבות מחילופי המכתבים הרבים וההתכתבויות המפורטות המתפרסמים כאן לראשונה יש כאן לכל לראש את מכתבי כ"ק אדמו"ר הריי"צ מהשנה הראשונה לייסוד הישיבה וכן כארבעים מכתבים מכ"ק אדמו"ר נשיא דורנו מהשנים תש"י תשי"ב ולצד אלה גם מכתבים רבים מאגודת חסידי חב"ר בארץ הקודש אל כ"ק אדמו"ר הריי"צ ואל כ"ק אדמו"ר נשיא דורנו וכן מכתבים ששיגר הרב אליעזר קרטיק אל כ"ק אדמו"ר נשיא דורנו פרט לכך יש בידינו העתקי מכתבים רבים שנשתמרו ב'ארכיון הציוני' המכילים תכתובות עניפות ומסועפות עם הרשויות ומוסדות שונים כמו 'עליית הנוער' וכדומה מאותם ימים של התייסרות הישיבה כל אלו כשהם נאים יחד לפונדק אחד מעניקים לקורא ולמעיין תמונה מלאה על אשר נעשה ונפעל בתקופת הבראשית של יסוד והתפתחות הישיבה ומלמרים שלל הוראות והדרכות שכוחן יפה גם לשעתן וגם לדורות לצד זאת חילופי מכתבים אלו מלמדים גם פרק מאלף בתולדות התמימים וכלל ציבור חסידי חב"ד בימים ההם כמו גם הקורות את הציבור החרדי בארץ בכלל למען ידעו צאצאיהם ותלמידיהם כמה עמל וטורח השקיעו רבותינו הק' באמצעות עושי דברם בארה"ק למען ייסוד ושכלול החינוך החסידי והקמת מבצרי תורה וחסידות בארץ הקורש ת"ח פיני 07:59, 2 במרץ 2010 (UTC)

יש אוצר החכמה באינטרנט? --ראשית ואחרית שלום - סוכת שלום 13:58, 2 במרץ 2010 (UTC)

הכנסתי (בעריכה מסויימת) את מה שחשבתי שיש לו מקום כאן, יישר כוח.--שניאור 01:36, 7 במרץ 2010 (UTC)

התמונה שלט פרסום וכו', לעניות דעתי - ראויה למחיקה. פיני · (טובת הזולת) 07:25, 21 במאי 2010 (UTC)

הכנסתי תבנית "ערך חסר", כיון שבערך יש את היסטוריית הישיבה, עד תשי"א, ומיד קפיצה למצב העכשווי. פיני · (טובת הזולת) 07:31, 21 במאי 2010 (UTC)

אני לא מבין. אתה רוצה שאכתוב על ועלוועל סגל, על הסיבות שהעיפו אותו? על החריפתא והמתיבתא? על הרב חיים אשכנזי וסיפור הארטיק? או למה הוא הפסיק להיות משגיח? שניה של רצינות...--שניאור 10:37, 21 במאי 2010 (UTC)

כן. לכך הוא התכוון, על חריפתא ומתביבתא, על חיים אשכנזי (ולא על הארטיק ועל העמודים), למה הלך (ובלי יותר מדי לה"ר), על ולול' סג"ל ומתי עזב (ולמה, בלי לה"ר). לא על המרפסת, ולא על שלטי היחי ועל העלונים. זה הכל! ערך מקיף בלי שטיויות, בדיחות ורכילות (שמטבע הדברים מלווים כל ישיבה, ועאכו"כ לו"ד...). ---משיח עכשיו! חסיד חב"ד - חדר אורחים

שניאור, איני מבין אותך. הרי כמעט כל ארגון/אישיות/מהלך יש בו חילוקי דיעות, ולכן נעלים הכל? יש צורך לפתוח את הספרים המתעדים את 'תומכי תמימים לוד', ולבדוק מי היה באיזה תפקיד, ומתי, ולציין זאת. אולי במשך השבוע, אתפנה לכך. פיני · (טובת הזולת) 05:43, 23 במאי 2010 (UTC)

מדריך

לעניות דעתי, נראה לי שאין מקום בערך לכתיבת מדריכים\רבנים זמניים (גם לשנה, כמו דובי ברונשטיין לדוגמא). זה יעשה בלגן אם כל שנה נשנה את המדריכים של כל הישיבות.

מסכים לגמרי חתולים נושכים רק מהצד הנכון - שיחה, 20:16, א' באלול, ה'תשע"ט 20:16, 1 בספטמבר 2019 (UTC)

אמינות

אני אשמח אם יתקנו כי נכון להיום לומדים יותר מ 400 תמימימ

לא נכון יש מעל 300 בערך 320.

צודק היה בתש"פ 320משה כהן - שיחה, 21:15, כ"ח באלול, ה'תש"ף 21:15, 17 בספטמבר 2020 (UTC)

איחוד

חב"דפדים פעילים ‏ מה דעתכם לאחד את ערך זה עם הערך תומכי תמימים כפר חב"ד? הרי זה אותה ישיבה ששמה המאוחד הוא תומכי תמימים המרכזית בארץ הקודש כפי שנקבע על ידי הרבי שליט"א. בברכה, ~ היום! ט"ז בכסלו ה'תשפ"ו 'הרבי מתגלה' ~  •  שיחה •  19:38, כ"ב בסיוון, ה'תשפ"א

לא נראה לי שיש בכלל על מה להתדיין.. ברור ששני הערכים צריכים להישאר כערכים נפרדים. ~ חסיד של הרבי ~  •  פארבריינגען חסידי  •  הדרך הישרה להבאת הגאולה! 14:52, 3 ביוני 2021 (UTC)

לא מועדכן

הרב דירנפלד כבר מזמן מחודש טבת תשפ"א עזב את הישיבה ובמקומו החליפו הרב חננאל חדד ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

הרב חדד כתוב כר"מ ומשפיע בשיעור ב'. הוא עבר לשיעור א'? ●  חלוקת קונטרסים • שיחה • יחי המלך המשיח • 05:43 • כ"ח באב ה'תשפ"א

הורדת הנשיאות

הייתה מכל ישיבות חב"ד, מדוע מצויין פרט זה דווקא בכותרת הערך הזה ולא אצל ישיבות אחרות (קרי"ג, צפת וכו')? נראה לכל שכוונת העורך כאן לא הייתה טהורה לגמרי... --מענדל סופר - שיחה, 11:08, י' בטבת, ה'תשפ"ה 11:08, 10 בינואר 2025 (IST)

זה שקר גמור מה שהינך אומר. הרבי הוריד את הנשיאות רק מלוד וכפ"ח, בצפת ובקריית גת גם לא היתה נשיאות. אז קודם כל אני מציע לך ללכת ללמוד היסטוריה חב"דית. בברכה והצלחה, חב"ד בדרך לגאולה ~ שיחה ~ יחי המלך המשיח 14:59, 10 בינואר 2025 (IST)

כדרכך, תמיד מבטל את דברי על הסף. ראה כאן(https://yoslbloy.info/?p=126): "טענתי לרב חודקוב שבית ספר למלאכה לא היו קשור כלל ועיקר ליוזמה של נטילת הכספים מאותה ועדה. אבל הרב חודקוב השיב לי, בצורה שאינה משתמעת לשתי פנים, כי הורדת הנשיאות כוללת גם את בית הספר למלאכה. למיטב זכרוני, גם ידידי ר׳ לייבל קפלן כתב לרבי כי הוא עצמו וממילא גם המוסדות בצפת שבניהולו, לא היו קשורים כלל ועיקר ליוזמה של נטילת הכספים מאותה ועדה. אבל הרבי השיב לו, בצורה שאינה משתמעת לשתי פנים, כי הורדת הנשיאות כוללת גם את המוסדות בצפת. ללמדך כי אף מוסד לא יכול היה להימלט: כל סניפי ת.ד. 46 נכנסו תחת שבט הגזירה."--מענדל סופר - שיחה, 13:58, י"ב בטבת, ה'תשפ"ה 13:58, 12 בינואר 2025 (IST)

חב"ד בדרך לגאולה שתיקה כהודאה?--מענדל סופר - שיחה, 19:25, י"ג בטבת, ה'תשפ"ה 19:25, 13 בינואר 2025 (IST)

לימודי חול

מענדל סופר מדוע הורדת את הפסקה בנוגע ללימודי חול בישיבה? זה שגם בישיבות אחרות לא כתוב אינו רלוונטי למה כאן לא צריך להיות כתוב... --~ חיים כ ~ - שיחה - יחי המלך המשיח! י"א בסיוון 22:25, 7 ביוני 2025 (IDT)

לפני זמן מה פעל באתר אנונימי (נתנייתי, מן הסתם) שהוסיף שוב ושוב פסקה כעין זו לערכי שאר הישיבות, ושוחזר שוב ושוב ע"י משתמשי האתר שליט"א עד לחסימתו. מאחר שכן, מובן וגם פשוט שגם כאן פסקה זו מיותרת, לא אינציקלופדית ולא נצרכת (ולכן אינה מופיעה בערך בויקיקליפה והמכלול - ודווקא באתר המתיימר ליייצג את חב"ד, כן נכניס זאת?!..). בברכה, מענדל סופר • ספר וסיפור 00:41, 8 ביוני 2025 (IDT)

קודם כל מענדל סופר הייתי שמח אם היית מתייג אותי בתשובתך, רק עכשיו שמתי לב שענית. ולגופו של עניין, אם יש כאן במה להתבייש בהחלט ישנו דיון האם הפסקה צריכה להיכתב או לא. אבל אם הנ"ל נעשה באישור הבית דין (?), מה יש כאן להתבייש?. לסיומם של דברים אכתוב את זה שוב, מה שיש במקומות אחרים אינו טיעון למה כאן צריך או לא צריך להיות אחרת. --~ חיים כ ~ - שיחה - יחי המלך המשיח! י"ג בסיוון 21:38, 9 ביוני 2025 (IDT)

חיים כ צריך להתחשב בכך שחב"דפדיה נועדה גם (ואולי בעיקר) ל'חוצה', ובשל כך הפסקה הנ"ל אינה מוסיפה בשום צורה לכבוד ליובאוויטש, אף אם הדבר נעשה באישור הב"ד וכל רבני חב"ד. לגופו של עניין, אני בהחלט לא מבין מדוע פרט זה חשוב לערך - וכדמשמע מהתנהלות העורכים הנ"ל, ואם לדעת כת"ר יש צד שכן, אז אדרבא - המע"ה, ואשמח לשמוע נימוקו. בברכה, מענדל סופר • ספר וסיפור 00:42, 10 ביוני 2025 (IDT)

גם לי נראה שאין הצדקה להכניס לערך. בטח לא לאחר שהורידו מכל שאר הישיבות. בנוסף, לא כל מה שעושים כותבים. תסלחו לי על הדוגמאות אבל לא כותבים על עניינים רבים שמתנהלים מול משרדי ממשלה מאילוצים או ממחשבה שיש אילוצים, וגם לא על הנעשה בבית הכסא. בלי קשר, לא אתאפק מלהביע את רגשות הצער שאני חש מהנעשה והמתפתח בסוגית לימודי החול בתות"ל. שיע • שיחה ט"ו בסיוון ה'תשפ"ה 00:56, 11 ביוני 2025 (IDT)

שיע.ק כדי להיות טכניי מחשב צריך ללמוד ליבה

איפה רשום את זה?! מ. רובין - שיחה 21:59, 17 ביוני 2025 (IDT)

ואנגלית

אם הישיבות

בקשר לגרסאות האחרונות, משתמש:מענדל סופר תוכל אולי להחכימני מה פשרו של הביטוי? ראית פעם ביטוי שכזה על ישיבה מסויימת באנציקלופדיה? ("כך היתה הגרסה מאז ומעולם" אינה תשובה, ישנם ביטויים רבים לא אנציקלופדיים שכתובים כבר זמן רב).--ברכת הגאולה שיחה 00:22, ג' באב, ה'תשפ"ה 00:22, 28 ביולי 2025 (IDT)

כן, לגבי וולוז'ין (אפי' בויקיקליפה). בברכה, מענדל סופר • ספר וסיפור 07:51, 28 ביולי 2025 (IDT)

מענדל סופר זה נכתב באדר השנה וע"י יוסף חיים. המשפט הזה ממש בלי קשר א. הוא לא נכון ב. לא אנציקלופדי. מ. רובין (שיחה | תרומות) 12:57, 28 ביולי 2025 (IDT)

למה (א. ב.)? בברכה, מענדל סופר • ספר וסיפור 13:50, 28 ביולי 2025 (IDT)

מענדל סופר לגבי ב. ישיבת וולוזין: בהמכלול נכתב (לכאורה כ"ה בויקיקליפה, לא נכנסתי לשם) שמשום פעולתה באופן עצמאי בקהילה שימשה כאב טיפוס לישיבות ובשל כך מכונה "אם הישיבות". א"כ שם היא מכונה כך, שמעת פעם מישהו שמכנה כך את ישיבת תות"ל לוד? לגבי א. במה לוד זכאית לכינוי "אם הישיבות"? בשל היותה הישיבה הוותיקה? --ברכת הגאולה שיחה 23:28, ו' באב, ה'תשפ"ה 23:28, 31 ביולי 2025 (IDT)

א. שמעתי בהחלט פעמים רבות ביטוי זה. ב. כי היא הייתה 'אם', ראשית וסלילת דרך לישיבות חב"ד בארה"ק, כמובן בפשטות. בברכה, מענדל סופר • ספר וסיפור 23:31, 31 ביולי 2025 (IDT)

מניין הגיע הביטוי הזה ועוד לישיבה זו ממליץ לך לקרוא את דף השיחה:תומכי תמימים המרכזית (פירושונים) ואז תגיד לי האם מגיע לה התואר הזה יל"ש - שיחה, 20:47, ו' בתשרי, ה'תשפ"ו 20:47, 28 בספטמבר 2025 (IDT)

הוספת תמונת הדמיה של הזאל החדש

הזאל החדש עם ההרחבות וכו אוטוטו מוכן. נראה לי שכדאי עכ"פ לפחות לעלות את ההדמייה.

אין לי גישה לע"ע לעלות תמונות, אז מי שוותיק... ארבעט - שיחה, 14:35, ט' באב, ה'תשפ"ה 14:35, 3 באוגוסט 2025 (IDT)

כדאי לחכות לתחילת שנה, אז נוכל להעלות את תמונות הזאל במלוא הדרו.. בברכה, מענדל סופר • ספר וסיפור 14:44, 3 באוגוסט 2025 (IDT)

ביקורת

חב"דפדים פעילים ‏ האם יש מקום לביקורת על הישיבה? מ. רובין (שיחה | תרומות) 18:30, 28 בספטמבר 2025 (IDT)

יש הרבה מה לכתוב ואני חושב שזה חשוב לכתוב יל"ש - שיחה, 18:33, ו' בתשרי, ה'תשפ"ו 18:33, 28 בספטמבר 2025 (IDT)