משתמש:יוצר חב"די נוצר בכ"ג בסיוון תשפ"ה.
מייל: pynyzlzmn@gmail.co.
| תיבות משתמש | ||||||||||||||||
|
| לידה |
כ"ג סיוון תשפ"ה ארץ הקודש |
|---|---|
| לאום | ליובאוויטשער |
| רבותיו | הרבי שליט"א מלך המשיח |
| חתימה | יוצר חב"די - שיחה, 19:56, י"ז באלול, ה'תשפ"ה 19:56, 10 בספטמבר 2025 (IDT) |
| חב"דפדיה | |
ערכים ועריכות
עריכות
ה' מנחם אב ה'תשפ"ה - 10.
ערכים
ערכים שיצרתי (20)
אישים: לוי יצחק גערליצקי • משה אהרן ברוורמן. • ורדינה שלונסקי. • שלמה אלישיב. • משפחת בית רבי. •
מושגים תורניים: ויברך דוד. • מסכתות קטנות. • איסור הבמות. • מה טובו. • עם הארץ. • אליהו ונביאי הבעל בכרמל. •
מושגים כלליים: מרכז שטיינזלץ. • ערוץ חב"ד לילדים. •
מקומות: בריאנסק. • ברלין. • רחוב: מאה שערים (שכונה). • נובוסיבירסק. • מעלה אדומים. •
קטגוריות: קטגוריה:תפילת שחרית. • קטגוריה:מרא דאתרא. • קטגוריה:סדר נזיקין . •
ערכים ששיפרתי משמעותית (3)
מסכת גיטין, בקטע "אגדות החורבן".
ליקוטי אמרים - פרק י"ד, בקטע "גוף הפרק".
אלישע גולדובסקי, הרחבה.
[שניאור זלמן חביב, עדכון.
משה רבינו, יצירת הקטע "השגתו באלקות".]
קצרמרים (3)
קטגוריה:תפילת שחרית. • ורדינה שלונסקי. • קטגוריה:מרא דאתרא. •
ערכים - משתמש: יוצר חב"די... (3)
משתמש:יוצר חב"די/גן ישראל אלעד.
פרויקט - ערכים ליצירה (4)
מחוברים לנשמה (עמותה להפצת לימוד החסידות באלעד בראשות הרב אלישע גולדובסקי).
נביאי הבעל (נביאים של אליל הבעל).
ליניץ/ אילינצי (עיר באוקראינה).
הר ההר (מקום קבורת אהרן הכהן).
החסיד מיכאל קצנלבויגן איש המסירות נפש בעלה של המומע שרה.
יעדים
עריכות - 770, ז' מר חשוון.
ערכים ל"ט (כמניין לקו"ש) - א' דר"ח מר חשוון.
פתגמים חסידיים
על חסידים להיות שנונים וחדים, אבל לא עם הלהב כלפי הזולת אלא כלפי עצמם
— ספר השיחות אדמו"ר הריי"צ תש"ה עמוד נב
חסיד בלי סדר מאבד את כל הצביון של חסיד
היום יום...
ו' תשרי[1]
יום הסתלקות הרעבעצן חנ'ה.
ידוע כמה היתה אהבתה אל הרבי והרבי אליה ישנה את התוועדות בה הרבי מספר עליה סיפור וכו'.
תיאור הרבנית את גודל אהבת הרבי אליה ועשייה מתוך קבלת עול:
עוד בילדותו כבר היה גדול. אני נזכרת בכל השנים שבהן היה יחד עמנו – כיצד היה עושה הכל בפשטות, כדבר המובן מאליו, וכמה גדלות היתה במעשיו, כמה חן ואצילות יוצאים מגדר הרגיל!
קישורים חיצוניים
הראיון הנדיר של הרבנית חנה, שנתיים קודם פטירתה • מיוחד 
ח' אדר א'
דער אלטער רבי האט אמאל אריינגערופען א יונגערמאן פון דעם מגיד'ס תלמידים, און האט איהם געזאגט - מיט א ניגון, כדרכו: "איד האב א מצוה פון "ולמדתם אותם את בניכם", דו האסט א מצוה פון זן ומפרנס בני ביתו, לאמיר זיך בייטען: איך וועל דיר געבען דו זאלסט קענען מקיים זיין דיין מצוה, און דו לערען מיט מיין זון - דאס איז געווען דעם מיטעלער רבי. און האט איהם מבאר געווען סדר הלימוד: דאס ערשטע לערענט מען אותיות א. ב. . וואס איז אן אלף - א פינטעלע פון אויבען, א פינטעלע פון אונטען, און א קו באמצע - דאס איז אן אלף. א קינד מוז וויסען, אז דער אלף פון תורה איז דער יו"ד פון אויבען דער יו"ד פון אונטען מיט דעם קו פון אמונה וואס באהעפט זיי. נאך א נוסחא איז דא: "א יו"ד למעלה דאס די נשמה, א יו"ד למטה דאס איז דער גוף און א קו של יראת שמים באמצע".
תרגום מאידיש: אדמו"ר הזקן קרא פעם לאברך מתלמידי המגיד ממזריטש, שיכנס אליו ואמר לו - בניגון, כדרכו: "לי יש מצוה של "ולמדתם אותם את בניכם", לך יש מצוה של זן ומפרנס בני ביתו, בא נתחלף: אני אתן לך שתוכל לקיים את המצוה שלך, ואתה למד עם בני - היה זה אדמו"ר האמצעי. וביאר לו סדר הלימוד: דבר ראשון לומדים אותיות אל"ף. בי"ת . . מהו אל"ף? - נקודה מלמעלה, נקודה מלמעטה וקו באמצע - זהו אל"ף. ילד מוכרח לדעת, שהאל"ף של תורה הוא היו"ד למעלה היו"ד למטה והקו של אמונה שמחבר ביניהם. נוסחא נוספת: "יו"ד למעלה זהו הנשמה, יו"ד למטה זהו הגוף וקו של יראת שמים באמצע.
ח' אדר ב'
אבי אדמו"ר כותב באחד ממכתביו: טובה פעולה אחת מאלף אנחות. אלקינו חי ותורה ומצוות נצחיים המה, עזוב את האנחה ושקוד בעבודה בפועל ויחנך האלקים.
- בח' באדר תש"ע - הרב מנחם פרוש, ממנהיגי אגודת ישראל, נפטר.
- בח' באדר ב' ת"ש - אדמו"ר הריי"צ הגיע לחופי ארצות הברית לאחר יציאתו מאירופה במלחמת העולם השנייה. עקב סגירת הנמל לא מורשה לרדת מהאניה עד למחרת - ט' באדר שני.
- בח' באדר תש"ל - הרב שניאור זלמן דוכמן, בעל שמועה חסידי ומחבר הספר 'לשמע אוזן'.
- בח' באדר תשל"ח [דרושה הבהרה] - ר' אברהם ישעיה רייניץ, סופר חסידי ורכז מערכת שבועון בית משיח.
- בח' באדר תשמ"ג - הרב חיים מנחם שלמה דרוק, מחסידי חב"ד בקהילת בעל התניא שול בירושלים.
- בח' באדר תשמ"ה - הרב ראובן קמינצקי, חבר ועד כפר חב"ד.
- בח' באדר תשנ"ז [דרושה הבהרה] - הרב דוד גייסינסקי, מזקני חסידי חב"ד בנחלת הר חב"ד.
מעניין...
כמה זמן לוקחת תפילת שחרית? ומה הסדר שלאחרי התפילה?
"תפלה – ממשיך לשאול – כמה זמן לוקחת? לא הרבה – עונים לו – שלושים דקות לערך. נו, ואח"כ – ממשיך לשאול – מה עושים? אח"כ – עונים לו – אומר הרבי שצריכים לומר שיעור תהלים. ומה אח"כ – ממשיך לשאול? אח"כ, עונים לו, צ"ל קביעות עתים לתורה".
— משיחת ח"י אלול תש"י.
"בהמשך להמדובר בשבוע שעבר אודות הענין שהוא בבחינת "ביקש יעקב לישב בשלוה קפץ עליו רוגזו כו'" (כלשון רש"י בהתחלת פרשתנו) – הגיעו שתי "לומד'ישע" שאלות, בנוגע להתנצלות שלי ש"טעות הוא בידי", שאמרתי שראש ישיבה אחד אמר את הדברים, אך לפועל נאמרו הדברים ע"י שני ראשי ישיבה..."
הערות שוליים
- ^ ישנה גם הקלטה בה נשמע קולה של הרעבעצן (אשמח אם אחד הקרואים ימצאנה).