פנחס הירשפרונג

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הערך נמצא בשלבי עבודה: כדי למנוע התנגשויות עריכה ועבודה כפולה אתם מתבקשים שלא לערוך ערך זה בטרם תוסר הודעה זו, אלא אם כן תיאמתם זאת עם מניחי התבנית.
אם הדף לא נערך במשך שבוע ניתן להסיר את התבנית ולערוך אותו, אך רצוי לתת קודם תזכורת בדף שיחת הכותבים.
הרב פנחס הירשפרונג

הרב פנחס הירשפרונג היה רבה הראשי של קנדה, תלמיד- חבר של הרבי, ושימש גם כראש ישיבת תומכי תמימים מונטריאול.

תולדות חייו

הרב פנחס נולד בעיירה דוקלה בשנת תער"ב לאביו, ר' חיים, היה חתנו של אב"ד הגר"א, הגאון ר' דוד צבי זהמאן. הוא למד תורה אצל סבו[1] לאחר מכן הפך תלמיד מובהק של רבי מאיר שפירא הגאון מלובלין. באותה תקופה הרבי שלו העיד כי הוא ידע 2200 דפי גמרא בעל פה!

כשהיה בר מצווה פרסם את פרי עטו הראשון שלו 'פרי פנחס", ולאחר מכן הוא החל לערוך את כתב העת החודשי תורה"אהל תורה", אשר הכיל את החידושי תורה של תלמידי חכמים הזמן. אחרי שהעביר הרב שפירא, הפך פנחס לבוחן של תלמידיו החדשים שהגיעו לישיבת חכמי לובלין. כדי לשמש כבוחן בישיבה, היו זקוקים לידע עצום. מבחן הכניסה כלל בחינה על 400 של גמרא עם פירושים...

בתקופת השואה הצליח להימלט ממחנה הריכוז. ואז הוא בהצלחה חצה את הגבול מאזור הסובייטי בליטא. משם נסע דרך סיביר לקובה, ובסופו של דבר בשנחאי. בשנת תש"א הוא הגיע לקנדה. הוא תיאר את תלאות שלו בזיכרונותיה פרסם בשנת תרצ"ה. הוא היה הרב של הקהילה "עדת ישורון" במונטריאול. היה ראש ישיבת"מרכז התורה". מאוחר יותר התמנה למנהל של ועד הרבנים וראש בית הדין של מונטריאול, קנדה, וכן הרב הראשי של קנדה.

הוא היה אחד הניצולים היחידים מהגאונים של פולין, והוא נחשב לאחד הבקיאים הגדולים ביותר בדורנו, בש"ס ופוסקים שידע בעל פה. זה היה בנוסף לחדות שההבנה בלימוד, אשר בא לידי ביטוי עומק שלו הרצאות בתורה והחידושים שלו. עם זאת, הוא היה אדם צנוע אשר לקח שום קרדיט לעצמו. הוא רדף שלום, היה בעל חסד, והיה מעורב בנאמנות את הצרכים של הקהילה.

קשריו עם הרבי

הוא היה נוהג באופן קבוע לבקר את הרבי, לדון בנושאים תורה עמו ולהשתתף בהתוועדויות. כאשר חיבר את חיבורו הראשון, שלח מכתב לרבי [2]. הגאון שלח את ספר "מנחת סולת" על ספר החינוך אשר כתב סבו, לרבי - וגם הרבי הגיב עם הערות מדהים אשר יוצג בקיאות מרשים עומק נגלה ונסתר.

פגישתו הראשונה עם הרבי התקיימה בתשי"ז[3]

כשנכנס לחדרו של הרבי, לפני שפתח את פיו ומסר לרבי את הפ"נ, קם הרבי ושאל: "האם אתה עקיבא בן יוסף אשר שמו הולך מסוף העולם ועד סופו?" לאחר הפסקה קלה, המשיך הרבי ואמר: "אכן, אתה כעקיבא בן יוסף"... כאשר הגאון ושלום מחה, הרבי חייך ושאל: חלילה "למה"? זה לא גמרא מפורשת? ... עד אשר ר' פנחס בהכנעה השיב: חלילה לומר שאני כמו עקיבא בן יוסף ...

פגישתו הלימודית עם הרבי

הרב הירשפרונג ביקר אצל הרבי מספר פעמים. אך לא הצליח לדבר איתו בלימוד, מכיון שהרבי כיוון את השיחה לכיוון הפצת היהדות. בהזדמנות זו ביקש מהרבי שיוכל לשוחח עימו גם מעט בלימוד, למרות זמנו היקר של הרבי, והרבי הסכים.

הוא אמר לרבי כי יש מספר שאלות קשות אשר שאל את כל גדולי התורה, אשר איש מהם לא היה מסוגל לענות. היו כמה מהם שהחלישו את תוקף השאלות, אבל לא מצא מישהו יכול לתת לו תשובה אמיתית לשאלות. הרבי הביט בו בחום ואמר בהפתעה: כל הגאונים שהזכרת לא יכולים לענות על השאלות שלך, ואני יכול? ר' פנחס ענה בביטחון: כן, הערב הרבי יענה לכולם!

הרבי הנהן בראשו כדי לציין שהרב פנחס יכול להתחיל עם השאלות שלו. השאלות לא היו שאלות רגילות. הם היו על אחד הסוגיות הקשות ביותר בתלמוד ירושלמי. להפתעתו של הרב, זה לא היה נראה כאילו הרבי מרוכז יותר מהרגיל. הוא ישב בצורה כה ניחוחה, כי ר' פנחס תהה אם הרבי היה מקשיב למה שהוא אומר. לולי שמע ע לגאונותו של הרבי, היה מפסיק לדבר, בהיותו בטוח שהרבי לא מבין את השאלות, אך בידיעתו על גאונותו העצומה של הרבי הוא המשיך לרצות את השאלות.

כשהוא סיים, אמר הרבי: לפי מה שאתה אומר - זה באמת קשה, אבל זה לא אשמתו של הירושלמי, אבל אשמתך כיוון שאתה לא ללמוד את הנושא כראוי. אם היית לומד את הירושלמי כראוי, לא יהיו לך שאלות.

מבלי לפתוח ספר, החל הרבי להרצות על הנושא של ירושלמי כקורא מתוךה ספר. הוא הראה לו כי על ידי לימוד כראוי, שאלותיו אינן קשות כלל, להפתעת ר' פנחס, שהציג כבר את שאלותיו לפני גדולי ישראל מהשורה הראשונה, אף לא אחד מהם חשב שאין בסיס לשאלותיו. והנה הרבי, על ידי לימוד הנושא כראוי, הוכיח כי השאלה באה לא יודעת איך ללמוד את הזכות ירושלמי מלכתחילה.

הרב התבטא לאחר מכן: "מעולם לא פגשתי עומק כזה של למידה בחיי ראיתי הענקים בחיי, אבל מעולם לא פגשתי מישהו התקרב הרבי בגאונות".

מכאן ואילך קשריו עם הרבי וקהילת חב"ד הלכו וגברו, ובמובן מסוים נהפך להיות חסיד חב"ד.

הזכות להיות בהתוועדות של הרבי

מסיבה כלשהי, הרב הירשפרונג נתפס על ידי רבים בתור חסיד של הרבי באופן אינטלקטואלי, אבל לא מבחינה רגשית. אך הדבר טעות.

בכל פעם הגאון היה נוהג לנסוע להתוועדויות של הרבי. לאחרי התקף הלב של הרבי על שמחת תורה תשל"ח, חשש הגאון, שהרבי לא יתוועד בי"ט כסלו. השמחה שלו היתה בלתי ניתנת לתיאור כאשר נודע לו שהרבי יהיה בהתוועדות אחרי הכל.

אחרי התוועדות, בדרך חזרה הביתה, הגאון לא הפסיק לדבר על הזכות הגדולה שהיה לו לשהות בהתוועדות של הרבי. הוא אמר כי רק טיפש יכול ללכת לישון אחרי התוועדות כזו. "אתה חייב לצאת לרחוב, לרקוד משמחה, כי אנחנו ראויים כדי להתוועד עם הרבי כגון זמן קצר אחרי מה שקרה."

הסיפור הבא יוכיח ההתקשרות שלו ואת האמונה מה שהרבי אמר. היא סיפרה על ידי אחד תלמידיו שלו:

באחד מהשנים, אשתו חלתה בגידול סרטני. הרופאים אמרו שהמצב קריטי והיה ספק אם ניתוח יעזור. הרב הירשפרונג קבל שברון לב קשה למשמע הדברים, ושינוי קשה תקף אותו. הוא השתנה מאדם פעיל לאיש מותש חסר חיים. הוא הפסיק לבוא לישיבה ולא שוחח עם אף אחד בישיבה. הדבר היחיד שהוא לא הזניח, היה השיעור הכללי הוא נתן, אבל גם זה היה ללא ההתלהבות הרגילה שלו.

חסיד אמיתי בלב ונפש

מספר אחד מתלמידיו:

"יום אחד פגשתי את הבת שלו במהלך השיחה שלנו היא אמרה, "האם אתה יודע שאבי הוא חסיד גדול של הרבי מליובאוויטש!" כאשר לא הגבתי, בתו המשיכה ואמרה, "אתה צריך לדעת כי לא זו בלבד שהוא חסיד, אבל הוא גם מקושר בלב ונפש עם הרבי, ואני לא יודע אם אתה יכול למצוא חסיד גדול ממנו."

כהוכחה היא סיפרה את הסיפור הבא:

כאשר הבריאות של אמי היה קשה, מצב הרוח של אבי היה נורא. זה נעשה רציני, כך שאנחנו, הילדים, ישבו ובכו על את ההורים? על אמא שלנו ששכבה במיטה, ועל אבינו, שישב לידה בדכדוך.

יום אחד הייתי לבד בבית עם ההורים שלי, כאשר מכתב הרבי הגיע בדואר. אבי ישב ולומד וכאשר אמרתי לו מכתב הגיע מהרבי מליובאוויטש, הוא קם, הלך למטבח כדי לשטוף את ידיו, חבש את כובעו ואת הז'קט, ואז קם לקרוא מכתב של הרבי.

עמדתי בצד והסתכלתי. פתאום הוא מיהר לחדר של אמא שלי בזמן שאני בעקבותיו. לעולם לא אשכח מה ראיתי:

הוא עמד ליד מיטתה ואמר: זה עתה קיבלתי מכתב מהרבי. הרבי כתב את המכתב לשון הקודש אבל אני מוכן לתרגם אותו ליידיש.

זה היה מכתב מהרבי. בסוף המכתב הרבי הוסיף בכתב יד שורות אחדות: לגבי מה שכתבת על אשתך - זה רק העצה של היצר הרע שרוצה להחליש אותך. לכ לא תשים לבך לזה, זה לא נכון בכלל, ורק הטענה של היצר הרע, ואתה ןואשתך תזכו לאורך ימים ושנים טובות.

אבא עמד ליד אמא, קרא לה בשמה ואמר, ברוך השם יש רבי, הרבי אמר שיהיה טוב ואין מה לדאוג. תוך רגע, הוא השתנה מקיצוניות אחת לשנייה. זה היה ממש תפנית של 180 מעלות. הוא פשוט חזר על עצמו, והיה נלהב, אדם פעיל, חי הוא היה לפני.

בשבועות שלאחר מכן, עד להחלמה מלאה של אמא שלי - הדברים היו הפוכים. בעוד שהמשפחה היתה מודאגת, לא היה אפשר לדבר עימו על כך שאשתו לא במצב הביראות. אפילו ביום הניתוח, כאשר הם הובילו את לחדר הניתוח לא היה אכפת לו, ולא הבין למה משפחתו מודאגת, הרי הרבי אמר שהיא בריאה. כאשר הרופאים אמרו שהם לא מצאו שום המשך לגידול, והוא נעצר, הוא לא התרגש לפליאת המשפחה, מכיון שלא היה לו ספק אחרת. סיימה בתו: יש עוד חסיד כמוהו? האם יש מישהו מקושר יותר ממה שהוא? "


כעת היה ברור לו הרבי הוא משיח

אומר הרב מאיר פלוטקין תלמיד שלו, "היה ברור לו כי הרבי הוא מלך המשיח. ישבתי איתו פעם ושאל אותו: מה ראית את הרבי, כי אתה לא רואה מישהו אחר?

"היו שני דברים שקבע הרבי בנפרד: 1) בלימוד התורה שלו 2) כי הוא מנהיג הדור נכון (מנהיג של דור). פנחס , אמר גאון, לא מתרשם גאון מילה. הוא יודע שמגיע לו את התואר. ואני אומר לך כי אין אף אחד כמוהו, לא רק בדורנו, אלא גם בדורות קודמים. הייתי עם הרב מאיר שפירא בלובלין, עם הגאון רבי מנחם זמבה, ו כל gaonim של הדור הקודם, וגם לא מצאתי אחד דומה גדולתו של הרבי בכל תחומי התורה. וזה מיותר להתעכב באריכות על מנהיגותו? הוא היחיד שעליו אפשר לומר כי הוא ב "חזקת משיח!"

באותה דרשה שבת הגדול הבא כ"ז אדר תשנ"ב, כמעט מחצית בהרצאתו התייחס לעובדה כי הראש של העם היהודי היה חולה. הוא הרחיב את הדיבור על הנושא של ראש בני ישראל, ואמר כי כל יהודי צריך הרבי בריא, כי הוא ורק הוא מנהיג הדור. עם דמעות בעיניו, גאון, צעק לשמיים עורר את הקהל - בעיקר ליטוואק, להתפלל להחלמתו של הרבי.

הרב שלום דובער וולפא בספר שלו "שמן ששון מחבריך" מספר כי הוא שמע פעם הגאון zt'1 לתת שיעור בבית Kalla ירחי בקיץ תשמ"ז בהרי הקטסקיל, ניו יורק כאשר הקהל הביע פליאה שלהם bekius מדהימה שלו בש"ס בבלי ירושלמי בעל פה, גאון אמר: "אתה חושב שזה bekius?! אתה רוצה לראות bekius נכון? פתח בכל נפח של עשרות כרכים של לקוטי שיחות, ללמוד כל שיחה עם הערות השוליים ואז תבין מה bekius הוא! "

לאחר הגאון בנושא על אחת הפעמים הראשונות שהוא היה yechidus עם הרבי. במהלך שיחתם את ההגדרה ההלכתית של "meeyad" או "לנהוג בקלות דעת" עלה. הוא היה המום על ידי היכולת של הרבי כדי "לטייל" איתו ברחבי ש"ס את דרך Acharonim כדי ללקט מהם כל הזמנים במונחים אלו מוזכרים.

במה DID הרב HIRSCHPRUNG Excel?

הרבי גילה חיבה מיוחדת כלפי zt'l הגאון. בהזדמנויות רבות הרבי כינה אותו "lebedike ספר תורה" (חיה ספר תורה). בכל פעם שהוא בא התוועדות או דולר, בירך הרבי את אותו בחום.

מי הקשיב לשיחה נפלא היה לו עם הרבי, כאשר הוא בא availim nichum לאחר הרבנית של עובר בשנת 1988, נדהם שפע של נושאים אשר ציטט מקורות "עף על". כמה דברים שהיו מכוסים היו: נוסח הרמב"ם הפקודה חיובית של "והם אבנה לי מקדש" ואת ההבדלים בין מקדש לבין המשכן, כי הבניין המקדש אינו קדימות על פני צאת השבת ויום טוב : "פינחס זה אליהו" ואת העובדה אליהו בא לאחר פנחס: הקשר בין "אליהו zeh" ו "Keili zeh" - מצביע עם האצבע כמו ב keriyas ים סוף ואת החיבור קידוש החודש המחייב לראות את nwoti כאשר עשה את הפחד של מצרים להתפוגג, על פיצול של הים או כשנכנסו לארץ ישראל, גאולה השביעי מילה ביום השמיני, ועל הקשר בין הרפואה ha'matsim techiyas: דוד מלך ישראל חי V'Kayam: הממלכה של השנה שבעה יהואש בן שתי הגדרות הלכתיות על בגרות.

באותו ביקור, כאשר הרב Hirschprung הביע את תדהמתו על Sichosk Likkutei של הרבי, ובמיוחד את הערות השוליים, אמר הרבי כי bekius ומקורות הם דברים מאוד כי הרב מצטיינת בו

תלמיד שלו הרב מאיר פלוטקין מספר: היתה לי מערכת יחסים קרובה עם הרבי שלי במשך יותר משלושים שנה. בילינו שעות רבות ביחד, והוא סיפר לי על הקשר שלו עם הרבי, כולל הרבה דברים הוא סירב לפרסם.

פעם אמרתי לו שיום אחד אני יספר לכולם על הקשר שלו עם הרבי. הוא חייך ואמר: זה מספיק, כי הרבי ואני יודע על זה - כמו שאתה, אל תספר לאף אחד.

נצרתי את לשוני במשך שנים. עכשיו, לאחר מותו, אני מרגיש שזה חובה קדושה שלי לספר, לחשוף ולפרסם: כולם צריכים לדעת הרב Hirschprung היה חסיד ו מקושר בלב ונפש לרבי.

הגיע הזמן להפריך את המיתוס כי גאון היה מעוניין רק תורה של הרבי. היתה לי מערכת יחסים, כי חוזר 30 שנה ואני יכול להעיד שהוא ייחודי התקשרות שלו ביטול כלפי הרבי.

ביטול לגבי הרב פנחס אל הרבי, את הסיפור הבא מדבר בעד עצמו:

Hirschprung ר 'הוזמן פעם שמחה המשפחה של הרבי בארץ ישראל, אשר באותה עת היה קשור עם גורמים מסוימים שמנסים להכתים ליובאוויטש. באופן טבעי, האנשים האלה היו מעוניינים Hirschprung טוקצינסקי להשתתף, שכן נוכחותו היתה לגיטימציה התנועה שלהם. הם אפילו שלחו לו כרטיס טיסה. ר 'פנחס, לא מודעים כי מעורבותו של הרבי במסע פרסום של לשון הרע והשמצה - הסכימו להשתתף.

חב"ד חסידים שמעתי על זה ביום של הטיסה "ר 'פנחס. הם הבינו את השלכות חמורות הנובעות השתתפותו ב שמחה כי והחליט לשלוח את הרב חסיד יצחק הנדל (באב בית דין במונטריאול הרב של קהילת חב"ד מונטריאול) אליו לנסות לשכנע אותו לשנות את דעתו.

"כשבאתי אליו", אומר הנדל ר ', "זה היה כמה שעות לפני הטיסה. המזוודות היו ארוזות גאון היה מוכן לעזוב את הבית לשדה התעופה. אמרתי לו על ידי (שוכב היה בעקיפין לגיטימציה תנועה שמטרתה היתה להכתים את שם ליובאוויטש.

"פנחס אני לא הייתי מאמין מה שקרה לאחר מכן, אם לא ראיתי את זה בעצמי." R לא ניסה להתווכח, הוא לא מנסה להגן על עצמו. הוא פשוט אמר למשפחתו: אנחנו לא הולכים. שלהן importuning לא עזר - ברגע שהוא הבין את הטיול הזה יכול להתפרש, או בעקיפין לגרום, חרפה אל הרבי - דבר בעולם לא יכול לשכנע אותו ללכת. "

הלה שקבע DIN

בהזדמנות אחרת, זה היה פנחס ר 'אשר עשה את משכנעת. זה היה כאשר אחד הרבנים הגדולים של ארה"ב הוזמן לוועידה פוליטית בחוגי השלטון בארץ ישראל. היה זה כאשר הרבי היה נלחם לתקן את חוק "מיהו יהודי?" ובהשתתפות כי הרב היה עלול להתפרש תומכים בעמדה של הממשלה לא לתקן את החוק.

פנחס ר 'לא היסס לרגע. ברגע שהוא שמע על זה, הוא כינה את הרב ואמר לו כי הנסיעה שלו היה כרוך שמיים הציבור shaim chilul, שכן הוא יהיה לתת הכשר "(הכשר) על עמדת הממשלה. הרב אמר שאם פנחס ר 'היה אומר לו את זה כמו ההלכה הלה שקבע, הוא לא ילך. פנחס 'ר, לא היסס. הוא אמר לו כי על פי ההלכה אסור היה לו לנסוע לוועידה.

הרב אמר שהוא היה להגיש חוות דעת 'פנחס תורה' ר ולא ילך. כאשר הלחץ היה לשים עליו להשתתף, אמר הרב כי יש לו הלה שקבע מן הרבנים כי אסור לו להשתתף בוועידה, ולכן הטיסה שלו היה בא בחשבון.

דבר דומה קרה כאשר הרבי אמר שכל רבנים לחתום על הלה שקבע כי אסור לתת בשום חלק של ארץ ישראל. פנחס ר 'ישב במשך כמה שעות בטלפון. אחד Lubavitchers מהעיר שלו וחייג את המספרים של רבנים שונים, פנחס ר 'הסביר להם את החשיבות של החתימה שלהם. עשרות רבנים למדו את השלכות חמורות מעורב חוזר הארץ, ורבים לכבות פ"ד ההלכה אשר התנגדו המהלך הזה.

תודה על ההשתתפות שלך

הרב Hirschprung ישתתף farbrengens של הרבי. פעם, הוא היה חולה בדלקת ריאות לפני Yud TES כסלו ולא יכולתי לנסוע לניו יורק. הוא נחלש מאוד בעקבות מחלתו ואף כשבא עבור Yud בשבט הוא "עדיין במצב של חולשה. הוא היה בדרך כלל לנסוע התוועדות יחד עם הרב פלוטקין תלמיד שלו, אבל הוא החליט לטוס הפעם כדי למנוע את הנסיעה הארוכה של המכונית.

הוא עזב את מונטריאול המוקדמות, אך עקב העומס בנמל התעופה קנדי, הוא הגיע מאוחר - באמצע של Sicha הראשון. הוא הצליח להשיג את המקום שלו על הבימה, ישב מאחורי הרבי והאזינו Sicha. לאחר Sicha, פנה הרבי אליו ושאל: איפה היית ב Yud TES כסלו? פנחס 'ר ענה כי הוא היה חולה ולא היה מסוגל להשתתף התוועדות. הרבי חייך ואמר: אילו היית כאן - היית גם ...

פנחס ר 'היה אחד "הקבועים" ב farbrengens של הרבי. הוא אפילו בא על Yud א 'ניסן, כאשר לא היו משתתפים רבים, כי זה כל כך קרוב לפסח. הרבי העריך ההשתתפות שלו באחת farbrengens אמר פנחס "R לפני שעזב: ko'ach yasher גדול שבאתם להשתתף התוועדות. פעם, זה היה אחרי הגר"א כתב משהו הרבי פנה אליו בשיאה של התוועדות, ואמר בחיוך: עכשיו אני הולך להגיד Sicha בנושא אתה פשוט כתב על ואני להצביע כשלים של העמדה שלך ... והוא לא.

אבות בחסידות

Mashpia של ישיבת תומכי תמימים במונטריאול, מנחם ר 'זאב Gringlas, היה חבר של Hirschprung' ר שלהם משוטט מפולין, דרך וינה עד שנחאי בארה"ב הם היו חלק מקבוצה של הבנים שכללה Lubavitchers, Litvaks, ו הסטודנטים של חכמי לובלין.

בעוד בספינה לאמריקה, רבים מהם חלו ואפילו masmidim גדול (תלמידים חרוצים) לא יכול ללמוד. פנחס ר 'היה אחד הנערים, שהיה חולה מאוד. הוא פשוט לא יכול לשמור על כל האוכל למטה.

הרב Gringlas שראו באיזה מצב הוא היה, לקח אותו תחת חסותו וטיפלה בו עד פנחס ר 'החלה להתאושש.

כמובן, פנחס 'ר היה להוט לחזור ללמוד, אבל במצב שלו זה היה בלתי אפשרי מאחר שהם לא לקחו sefarim איתם כשהם ברחו, ולמידה על ידי הלב היה קשה בהתחשב בנסיבות. הרב Gringlas שראה מצוקתו של ידידו, הביא לו כמה בעיות של "Ha'Tamim" שלקח איתו לפני שעזב את פולין.

בנושאים אלה היה סדרת המפורסם של הרבי הקודם על "אבות Ha'Chasidus" שבו הוא מפרט את עליית תנועת חסידות ומזכיר את השמות של חסידים המוקדמות עם פרטים מורכבים חייהם ולעבוד.

פנחס ר 'לקח את המגזינים שעתיים מאוחר יותר, כאשר הרב Gringlas חזר לתאו, פנחס' ר היה מסוגל לחזור על זה בכל פה עם כל הפרטים מסובך! הרב Gringlas לימים אומר שהוא לא יכול להאמין שזה אפשרי לזכור את הסדרה כולה בעל פה עם מאות הפרטים המוזכרים בו.

AWE וכבוד בשביל הרבי הלה שקבע

בספר "שמן ששון מחבירך" הרב וולפא מתאר כיצד a'h גאון הקשורות פ"ד של הרבי ההלכה: גאון היה כבוד רב ההלכה פ"ד של הרבי. כאשר הרבי אמר אחד לא היה צריך טיפול רפואי בבית שלושה ימים לפני שבת, גאון כתב הבא בכתב העת "יגדיל תורה": "דבריו של הרבי לא צריך תמיכה, וכן המילים הקדושות שלו הן הלה שקבע הלכה ברורה , ו נכתבו בבירור ... עם זאת, בשל חומרת הנושא, שבו מספר benai התורה לא חושב שזה אסור, זה צריך להתפרסם וזה יהיה ראוי להדפיס אותו בכל עת תורה. מסיבה זו אני רוצה לעשות כמה נקודות קטנות על הנושא. " אחר כך, במשך שבעה עמודים הבא, הוא דן בנושא מסכם באומרו: "השורה התחתונה היא, כי המילים של הרבי מליובאוויטש ברור, כי אסור בתוקף בתחילה תוכנית להיכנס לבית החולים שלושה ימים לפני שבת, אם אין סכנה מחכה. "

"ללא חשש AT כולם "

בחודש ניסן 5737 (1977) הגאון פרסמו את המכתב הבא: "אני שולח ברכות שלי החגיגה חסידות חב"ד לכבוד יום הולדתו של הגאון הקדוש, רבן של ישראל, הרבי מליובאוויטש שליט"א. יחד עם עשרות אלפי

קשריו הלימודיים עם הרבי

בתש"א הגיע משנחאי למונטריאול. הרב הירשפרונג היה שואל את הרבי את כל ספקותיו בלימוד.

בהזדמנות התבטא על הרבי: אני ביקרתי את האדמו"ר מליובאוויטש הרבה פעמים, והנני מעיד עליו שאין רש"י בש"ס שנעלם ממנו ואין מדרש בעולם שאינו יודע אותו".

בעת מבצע התפילין, שלח יחד עם שאר רבני מונטריאול מכתב קריאה לתמוך במבצע של הרבי.

בענין היחי

עם הרבי

מתוך מכתב של הרב הגאון פורסם בי"ג אייר, כ"ח למטמוני"ם ה’תשנ"ז לפ"ק:

"הנני להגיד דעתי ברורה בזה (בלי להאריך בכל השקו"ט, שכבר שמעתי הענין לפרטיו, ואכ"מ להאריך). כל הדין ודברים אודות השירה וההדפסה והענין ד"יחי אדמו"ר מלך המשיח לע"ו" וכל הכרוך בזה - אין בזה שום צל של שאלה בהלכה, ויש לזה מקורות בש"ס מפורש, בזהר, ומגדולי המקובלים עליהם אנו (כלל ישראל) סומכים גם להלכה למעשה. (לבד מזה שגם הרבי מליובאוויטש רב גוברי' וכו' - בבחי' רב תנא הוא, ואם השתמש באותיות אלו בנוגע לחמיו זצ"ל, ומאות פעמים, זה לעצמו כבר יכול להיות מקור ובר סמכא).

ועל דרך זה בנוגע לדרכי ההשפעה על אחב"י וכו', הרי הרבי מליובאוויטש, וחסידי חב"ד עצמם כבר אתמחי גברא ואתמחי קמיע, ומי יודע יותר מהם איך היא הגישה הנכונה לקרב אחב"י, ובאופן שרק זאת ולא אחרת וכו'…

באותו המכתב הוא כותב עוד:

דעת מי יתקבל יותר - דעת ליובאוויטש, שעוסקים בכל קצוי תבל וארה"ב בכלל, בידידות רבה, והולכת וכובשת לבבות אחב"י, או דברי איזה ראש ישיבה (ואפי' כמה מהם). והרי כאשר ידפיסו - ליובאוויטש - השורש על הנהגותיהם, איך שהיא מיוסדת על חז"ל בנגלה ובנסתר (ועל דברי הרבי עצמו), מה יועיל מה שאחד יגיד "דעת תורה" שלו עצמו.

רבי פנחס העניק הסכמה לספר יחי המלך בו מוכיח הרב שלום בער וולפא כי הרבי בחזקת משיח.

הסתלק בו' טבת תשנ"ח.

הערות שוליים

  1. שהיה גם המורה של הרבי מקלויזנבורג.
  2. אגרות קודש, מחול המועד סוכות תשט"ו.
  3. תיאור הפגישה מפי תלמידו הרב מאיר פלוטקין.