חב"דפדיה:עקרונות וקווים מנחים לכתיבת ערכים/אישים

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
גרסה מ־02:37, 3 בנובמבר 2024 מאת שיע.ק (שיחה | תרומות) (←‏קריטריונים כלליים)
(הבדל) → הגרסה הקודמת | הגרסה האחרונה (הבדל) | הגרסה הבאה ← (הבדל)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
עקרונות וקווים מנחים

מדיניות הכתיבה בנושאים ספציפיים

דף זה מציג עקרונות וקוים מנחים ליצירת ערכי אישים, הוא מתייחס לשאלות שעולות לעתים באשר ליצירת ערך על אישיות מסוימת. אם ברצונכם לכתוב ערך על אישיות שעליה יש לכם מידע, עיינו קודם בדף זה, ואז קבלו את ההחלטה.

בשונה מאנציקלופדיות רבות בהן רק בודדים זוכים לערך, בחב"דפדיה הכללים רחבים יותר, אולם גם כאן יש גבולות, וערכים על דמויות שאינן מתאימות לעקרונות שלהלן נמחקים.

על מי ראוי לכתוב ערך[עריכת קוד מקור]

הקריטריון הבסיסי והראשוני לכתיבת ערך על אישיות, הוא שנשוא הערך הינו חסיד חב"ד, או שהוא קשור לחב"ד בקשר שיש בו חשיבות אנציקלופדית.

קריטריונים כלליים[עריכת קוד מקור]

  • קשר לחב"ד: כאשר מדובר על אדם שאינו חסיד חב"ד, לא די בחשיבותו העצמית, אלא ראשית יש לוודא שאכן יש לדמות קשר משמעותי לחב"ד. לדוגמה: רב מפורסם ובעל השפעה, הוא בעל חשיבות אנציקלודפית, אך כל עוד אין לו קשר משמעותי לחב"ד, אין סיבה לערך אודותיו בחב"דפדיה. דוגמה לקשרים משמעותיים: התכתבויות ופגישות עם הרבי. השפעה ושותפות בפעילות חב"ד. דוגמה לקשר לא משמעותי אנציקלופדית: ביקור ב-770, נאום בשבח חב"ד. מכתב מהרבי או פגישה, שאין בהם כל חידוש או אמירה יוצאת דופן.
אמצעים לבירור חשיבות אנציקלופדית של דמות
  • ספרים: אם הוצאת ספרים אמינה, הוציאה לאור ספר או חוברת, הדבר מראה על חשיבותו של נשוא הערך. יש לציין את הספר (עם שם הסופר ושנת הוצאה לאור) בפסקה "לקריאה נוספת".
  • תפקיד: ערך ייכתב רק על מי שהשפיעו באופן כלשהו - אך בצורה משמעותית - על חסידות חב"ד. גם מי שיצר יצירה אמנותית או ספרותית ידועה או בעלת השפעה, ראוי לערך.
  • חיפוש גוגל: אם האינטרנט שלכם אינו חסום לחיפוש בגוגל, חפשו את האדם בגוגל. אם הוא לא מספיק חשוב כדי להופיע בגוגל באף שפה, רוב הסיכויים הם שהוא אינו ראוי לערך. קחו בחשבון שיכולים להיות אנשים שיופיעו בגוגל פעמים רבות ועם זאת עדיין אינם מצדיקים ערך.
  • פרסום: פרסום אינו טיעון בלעדי לטובת כתיבת הערך. ישנם אישים חשובים שאינם מפורסמים שעליהם יש לכתוב ערך, ולעומת זאת קיימים אנשים ידועים שאינם מצדיקים ערך.

קריטריונים ספציפיים[עריכת קוד מקור]

  • תנאים ואמוראים: תנאים, אמוראים, גאונים, ראשונים ואחרונים יהיו זכאים לערך רק אם ישנם ביאורים מרבותינו נשיאינו על עניינו של נשוא הערך.
  • בית רבי: אם האישיות קשורה ישירות (לא בני דודים שניים וכדו') למשפחת רבותינו נשיאינו היא זכאית לערך.
  • גדולי ישראל: גדולי ישראל שאינם חסידי חב"ד זכאים לערך גם אם אין להם קשר משמעותי לחב"ד, ובלבד שיופיע בגוף הערך הקשר שהיה ביניהם לבין הרבי או הקשר שהיה להם עם חסידי חב"ד, או שהיו ביניהם חילוקי דעות משמעותיים.
  • חסידים מדורות הקודמים: כל חסיד מהדורות הקודמים המוזכר בדברי ימי רבותינו או בספרי תולדות חסידי חב"ד זכאי לערך.
  • חסידים בני זמננו: לא כל חסיד חב"ד זכאי לערך. יש לכתוב ערכים אך ורק על כאלו המתאימים לאחד מהקריקטריונים הבאים: אישיות ציבורית, אישיות תורנית ומנהלי מוסדות (כמפורט להלן).
  • שלוחים: שליח זכאי לערך אם הוא שליח מרכזי או יחיד בעירו ובלבד שהוא בשליחות יותר מחמש שנים. כמו"כ, שליח שעיסוקו העיקרי אינו שליחות (לדוגמה: מורה וכדו') יש לבחון את היקף פעילותו והשפעתו ובהתאם לכך להחליט על זכאותו, מומלץ להביא קישור לפעילותו של השליח.
  • רמי"ם, מלמדים: ר"מ, מלמדים, מנהלי מוסדות וכל משרה חינוכית זכאים לערך רק אם יש בפעולותיהם/שיטתם החינוכית ייחוד משמעותי אותו ניתן לציין בערך ("מחנך מסור / שיעוריו נודעים בעמקותם" לא נחשב ייחוד). כמו כן ראשי ישיבות של ישיבות גדולות (היינו זאל) ותיקות זכאים לערך.
  • משפיעים: משפיעי קהילה המונה יותר ממאה איש זכאים לערך, משפיע ראשי בישיבה המונה יותר משישים תלמידים. משפיעים שאינם נכללים בקטגוריה הנ"ל, זכאים לערך רק אם יש בפעולותיהם/שיטתם החינוכית ייחוד משמעותי אותו ניתן לציין ולתאר בערך ("מתוועד בחיות ומעורר על ההתקשרות" לא נקרא ייחוד), וכן (במשפיעים בישיבה גדולה) אם מלאו חמש שנים למשרתם.
  • סופרים: המונח "סופר" יכול לתאר רק אדם שכתב לפחות שני ספרים או שכותב בקביעות במשך למעלה משנה מדור באחד מהעלונים החב"דיים. הוצאת חוברת (קובץ) אינה יכולה לתאר אדם כסופר. אין לכתוב ערכים על שמות עט, את שם העט יש לערוך כדף הפניה לשם האמיתי. בערך על סופר, יש לכתוב את שמות הספר, שם הוצאת הספרים ושנת ההוצאה לאור.

מחיקת ערך לבקשת נשוא הערך[עריכת קוד מקור]

ערך שהנשוא שלו (האדם שעליו נכתב הערך) מבקש את מחיקתו, יש לכבד את בקשתו, ובתנאי שלא מדובר באישיות פומבית, שהמידע אודותיו נמצא במילא במרחב הציבורי. קשה להגדיר קריטריונים מלאים וחד משמעיים בנושא, ולכן יש מקום לדון בכל מקרה לגופו ולהתייעץ עם עורכים נוספים בדף השיחה של הערך הספציפי.

ביקורת ועובדות שליליות בערכי אישים[עריכת קוד מקור]

ראו חב"דפדיה:עקרונות וקווים מנחים לכתיבת ביקורת

בני משפחה[עריכת קוד מקור]

להלן הנחיות כיצד לשלב את בני משפחתו של נשוא הערך בערך. באופן כללי בני המשפחה הרלוונטיים יכתבו בגוף הערך. לדוגמה: ההורים יכתבו במשפט 'נולד ל...' האשה תכתב במשפט 'נשא את...'. הילדים הנשואים בלבד יכתבו בפסקה נפרדת תחת הכותרת 'משפחתו'.

וביתר פירוט:

  • סבים, הורים, בעל/אשה, חם/חמות: לא יכללו בפיסקה 'משפחתו' אלא ייכתבו בגוף הערך בפרקים העוסקים בתולדות חייו.
  • אחים/גיסים: אין לכתוב עליהם בפסקה משפחתו. (הם אמורים להיכתב כ'ילדים' בערך של אביו או חמיו של נשוא הערך, שהוא אבי האחים/גיסים - במקרה חריג - כאשר אין ערך לאב/לאם, ויש חשיבות מיוחדת באישים אלו - ניתן לכתוב אותם בפסקה 'משפחתו').
  • ילדים: יש לכתוב בפסקה בנים ובנות נשואים בלבד. אם יש צורך, ניתן לכתוב אותם בפסקה נפרדת תחת הכותרת 'משפחתו'.
  • נכדים: אין לכתוב עליהם בערך - הם אמורים להמצא בפיסקה 'משפחתו' בערך הבן/החתן. כאמור לגבי אחים, גם אצל נכדים עשויים להיות חריגים כאמור לגבי אחים/גיסים.

לתשומת לבכם: הפסקה 'משפחתו' נכתבת לעיתים קרובות בערכי אישים בחב"דפדיה. בעבר היא כללה לעיתים מספר רב של בני המשפחה מעבר לגבול הטעם הטוב, מצב זה הוביל לגיבוש המדיניות דעיל, אך ישנם ערכים רבים, שטרם הותאמו, לכן במידה ונתקלתם בערך הכולל בני משפחה שלא על פי המדיניות הנ"ל, נודה לכם על אם תתקנו זאת.

ראו גם[עריכת קוד מקור]