אברהם אייזנבך
הרב אברהם אייזנבך (יליד שנת תש"ה, 1945) הוא ראשון הפעילים החב"דיים בעיר צפת וממייסדי בית חב"ד וקהילת חב"ד המקומית, הנמנה כיום על זקני חסידי חב"ד בירושלים.
תולדות חיים[עריכה | עריכת קוד מקור]
נולד בי"ח אלול תש"ה לאביו הרב שמעון בנציון אייזנבך ולאמו מרת חנה רעכיל לבית משפחת הלפרין. מצד אמו הינו נכד לרבנית מנוחה רחל.
כנער, למד בישיבת תורת אמת חב"ד בירושלים, אצל הרב משה אריה לייב שפירא, הרב משה יהודה רייכמן, הרב חיים מענדל רוזנברג, והרב שמואל אלעזר היילפרין.
בישיבת תומכי תמימים כפר חב"ד למד אצל המשפיע הרב שלמה חיים קסלמן והרב אליעזר פלצינסקי. בשנת תשכ"ו נסע ללמוד בישיבת תומכי תמימים המרכזית שבמרכז חב"ד העולמי בחצר הרבי שבניו יורק, במסגרת שנת ה'קבוצה'.
לאחר חזרתו מלימודיו בחצר הרבי, נמנה על 12 חברי הקבוצה שנשלחה על ידי הרבי לתומכי תמימים קרית גת[1], ובהמשך חזר לישיבה בכפר חב"ד שם שימש בשנת תשכ"ט כחבר הנהלת סניף את"ה יחד עם ר' מרדכי מנדלסון[2].
בהגיעו לגיל נישואין, התחתן עם רעייתו מרת בת שבע, בת החסיד ר' משה אהרון וילהלם[3], כאשר החתונה התקיימה בירושלים בשנת תשל"א, והמסדר קידושין היה הרב שניאור זלמן גרליק.
כבר כבחור פעל בעיר צפת, ייסד בה ספריה חב"דית, ועוד, ובתקופה הראשונה לאחר חתונתו, קבע בה את מגוריו. והקים בית חב"ד הראשון בארץ הקודש
כאשר השליח של הרבי לעיר צפת הרב אריה לייב קפלן נכנס ליחידות בטרם נסיעתו לארץ, אמר לו הרבי שבצפת יקבל אותו אברך בשם ר' אברהם אייזנבך והוא יכוון אותו בצעדיו הראשונים.
בשנים אלו פעל באופן חשאי במספר מישורים כדי להעביר נכסים שונים מידי ההקדשות וזקני העיר צפת שהיו ממונים עליהם, לידי אגודת חסידי חב"ד, והצליח להעביר מספר נכסים חשובים לידי חב"ד, בהם בנין ישיבת חב"ד בצפת.
כעבור מספר שנים בצפת, עבר להתגורר בירושלים.
משפחתו[עריכה | עריכת קוד מקור]
רעייתו, מרת בת שבע אייזנבך - נפטרה כ"ז סיון תשע"ו.
- בנו, הרב שמעון אייזנבך, שליח הרבי בנווה גנים, קרית מוצקין
- בנו, הרב יוסף יצחק אייזנבך - שליח הרבי מנהל מבצע כשרות בצעירי אגודת חב"ד באה"ק, ירושלים
- בתו, מרת רבקה גרוזמן - מהנהלת בית הספר חב"ד אור מנחם בנות בצפת
- בתו, מרת פעשא הדסה יעקובוביץ - פעילה בנשי חב"ד בירושלים
קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]
- שמעון בן ציון אייזנבך, הבמאי מתל אביב גילה תכריך של מכתבים מסבו לרבי. הנה הצצה
הערות שוליים
- ↑ ליקוט מענות קודש תשכ"ז-תשכ"ט, מענה ל"ח (י"ג שבט תשכ"ז).
- ↑ אגרות קודש חלק כ"ו אגרת ט'תרנט.
- ↑ תמונות מהחתונה בארכיון ספריית ליובאוויטש.