אהרן ברנשטיין

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
גרסה מ־02:31, 17 בספטמבר 2024 מאת ב. שורה (שיחה | תרומות)
(הבדל) → הגרסה הקודמת | הגרסה האחרונה (הבדל) | הגרסה הבאה ← (הבדל)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

רבי אהרן ברנשטיין (ח' בסיוון תרע"ח, 19 במאי 1918 – י"ט בחשוון תשנ"ה, 24 באוקטובר 1994) היה חבר מועצת גדולי התורה של אגודת ישראל וראש ישיבת חיי עולם.

תולדות חיים[עריכה | עריכת קוד מקור]

נולד בח' סיוון תרע"ח בירושלים לרב ירוחם פישל יהושע ברנשטיין ששימש כראב"ד בד"ץ כוללות החסידים בירושלים וראש ישיבת חיי עולם, (נולד תרמ"ה לערך ונפטר תש"ט) ולדינה בת הרב יהושע אשר רבינוביץ, נכדם של היהודי הקדוש מפשיסחא ורבי יהושע אשר מפוריסוב.

למד אצל אביו בישיבת חיי עולם בין השאר עם רבי גרשון לפידות.

בשנת תרצ"ז נישא לדינה בת רבי יצחק מאיר הגר אב"ד סטנביץ, מבית סאווראן וקוסוב[1].

הוסמך לרבנות על ידי הרב מטשעבין.

עוד בחיי אביו התמנה למגיד שיעור בישיבת חיי עולם, לאחר פטירת אביו התמנה לראש ישיבת חיי עולם בירושלים.

בשנת תשט"ו בהוראת רבו, רבי דוב בעריש ווידנפלד נתמנה כחבר הבד"ץ של אגודת ישראל מיום הקמתו[2].

במסגרת שיעוריו, חיבר את ספרו "פרי אהרן", שיצא לאור לאחר פטירתו.

בד' ניסן תשל"ב שלח יחד עם רעיו חברי בד"ץ אגודת ישראל, מכתב ברכה לכ"ק אדמו"ר שליט"א, לרגל מלאות לו שבעים שנה[3].

בשנת תשל"ו פתח כולל להוראה בירושלים.

בשנת תשמ"ט התמנה כחבר מועצת גדולי התורה של אגודת ישראל.

נהג להשתתף בכינוסי סיום הרמב"ם לפי תקנת הרבי.

נפטר בי"ט חשון תשנ"ה.

היה צאצא לגדולי הרבנים בכל הדורות.

משפחתו[עריכה | עריכת קוד מקור]

חיבוריו[עריכה | עריכת קוד מקור]

  • פרי אהרן - על סוגיות הש"ס ובענייני הלכה.
  • תורת אהרון - יצא לאור יחד עם חיבורו של אביו תורת ירוחם.
  • ספר זיכרון יד אהרון על שמו. יצא לאור שנה לאחר פטירתו.
  • הגדה של פסח עם פירוש פרי אהרן, תשע"א.

הערות שוליים

  1. בהוראת רבי שלמה מזוויהל הוסיפה אשתו את השם "חיה" לפני נישואיהם.
  2. הפרדס חוברת ס"ט
  3. נשיאי חב"ד ובני דורם.
  4. נשא דברים בסיום הרמב"ם בשנת תשס"ג.