ספר הזכרונות (אדמו"ר הריי"צ)

ספר הזכרונות (ג' כרכים) כולל את זכרונות אדמו"ר הריי"צ כפי ששמע מסבתו הרבנית רבקה, ומדודו הרז"א, על ימי ראשית החסידות וחסידות חב"ד.

נערך ותורגם לשפת האידיש על ידי הסופר והעיתונאי דוד לייב מקלר.

מטרת עריכת ופרסום הספר[עריכה | עריכת קוד מקור]

במכתב לעורך ר' דוד לייב מקלר מתאריך כ"ב טבת תש"ח^[1] ובהקשר עם התחלת פרסום חלקים מתוך כרך ב' של הספר, מבהיר לו הרבי את חשיבות ומטרת פרסום ועריכת זכרונותיו של הרבי הריי"צ: "בתורה כל פרט הוא הרי בעל חשיבות גדולה ואפילו גם סדר התורה מלמד אותנו הרבה . . סדר התורה הוא שתחילה בא ספר בראשית ורק אחר כך שמות ויקרא וכו' היסוד לכך הוא . . משום שכך צריכה להיות הדרך של לימוד סדר החיים ליחיד לכלל לעם שלם.

תחילתו של לימוד כזה אינו הבהרת מצוות עשה ומצוות לא תעשה אלא סיפור והצגת דוגמא חי' של יחידים או דורות שלמים הורים קרובים או סתם אנשים שחיו את סדר החיים המיוחל שהם כמו כבשו את הדרך הראו במוחש כיצד יש לחיות את החיים ואיך אפשר להתגבר על קשיים שמתרחשים ואשר רק זו היא הדרך הנכונה בחיים.

. . על דרך זה היא המשמעות העיקרית של זכרונות אלו. כמטרה העיקרית אין הכוונה עד כמה שזה לא יהי' חשוב לספר את תולדות חייו של פלוני ופלוני כדי שידעו את תולדות הדורות או האישים ההם עיקר המטרה היא להראות לנו דוגמא חי' כיצד יהודי רב, למדן, סוחר, בעל מלאכה, קבצן, כל אחד מהם יהודי גדול בתחומו עברו את חייהם. וזה יראה לנו את הדרך הנכונה בזמננו וגם יקל עלינו להתגבר על הקשיים הקשורים בהליכה בדרך כזו."

ראשית פרסום הספר[עריכה | עריכת קוד מקור]

בשנת ת"ש מסר אדמו"ר הריי"צ לסופר דוד לייב מקלר - על-פי בקשת הסופר - את רשימתו 'רשימת ליובאוויטש', במטרה שיעבד אותה לסדרת 'זכרונות' של אדמו"ר הריי"צ.

ביום ה' תשרי תש"א החל הסופר לפרסם בעיתון האידי 'מארגען זשורנאל' סדרה של 'ליובאוויטשער רבינ'ס זכרונות', ואת פרסום חלקה הראשון הוא סיים בחודש אדר תש"ב.

באדר תש"ג ביקש^[2] אדמו"ר הריי"צ לבדוק אצל מקלר האם יכול להמשיך בעריכת חלק ב' של ספר הזכרונות, למרות זאת עריכת חלק ב' התעכבה ולא יצאה אז לפועל, בעקבות נסיעתו של מקלר לאירופה ובעקבות עניינים נוספים.

מיד עם חזרתו של מקלר מאירופה בשנת תש"ח שיגר לו הרבי מלך המשיח עותק מתוך רשימת הזכרונות של הרבי הריי"צ חלק ב', בתוספת מכתב^[1] בו מבהיר לו הרבי את חשיבות ומטרת פרסום זכרונות אלו.

בפועל רק באמצע שנת תשי"ב החל^[3] מקלר לערוך את ספר הזיכרונות חלק ב' ובמשך כשנה וחצי אדר תשי"ב - אלול תשי"ג פרסם חלקים מתוכו בעיתון 'אמעריקאנער' והספר יצא לאור בשנת תשכ"ה.

חלקי הספר[עריכה | עריכת קוד מקור]

על פי תיאור אדמו"ר הריי"צ^[4], כולל הספר (חלקים א'-ב') את תיאור חיי ר' ישראל ברוך (אבי אדמו"ר הזקן), חותנו ר' חיים אברהם מליאזנא וגיסו ר' יוסף יצחק, עד ח"י אלול תק"ה. בתכנון היה להוציא ספר נוסף על תולדות אדמו"ר הזקן. בסוף הספר הובאו כמה הערות מכ"ק אדמו"ר מה"מ שליט"א.

חלק א'[עריכה | עריכת קוד מקור]

חלק א' של הספר כולל בתוכו:

פרקים א-ט: מהווים מעין הקדמה, המספרים על יסודות בחיי ופעולת הצדיקים הנסתרים קודם התגלות הבעל שם טוב, ותולדות העיירה ליובאוויטש.

לאחר הסיפור על הצדיקים הנסתרים הראשונים שפעלו בעיירה ליובאוויטש, חותם אדמו"ר הריי"צ את הפרקים האלו בדברי הערכה אודות מרכזיותה של העיירה ליובאוויטש ומהותה המשתקף משמה, אהבה, ומסיים במשפט: "לאור כל האמור הנני פותח בסיפור תולדותיה של חסידות חב"ד, תולדות רועיה הרוחניים, ויחוסם המשפחתי, כפי שהן מקובלות במסורת בית ליובאוויטש, ורשומים בכתבים הגנוזים אצלי".

פרקים י-נ"ח: תולדות ברוך (אב אדמו"ר הזקן) בצעירותו, מסעותיו ונדודיו ברחבי רוסיה הלבנה. במהלך הנדודים מתוודע ברוך - והקורא - לסוגי יהודים שונים, לדרכים בעבודת ה', לסיפורי צדיקים, ובעיקר לשתי השיטות - החסידות וההתנגדות לחסידות, והחילוקים ביניהם.

כמו כן בפרקים אלה מתרקם השידוך של ברוך עם רבקה בת ר' אברהם הגנן.

פרקים נ"ח - ס"א: סיפורים על הפעילות של מחנה הנסתרים ששמע ברוך מיצחק שאול, חתנו החסיד של אליעזר ראובן הנפח מדוברומיסל.

החלק יצא לאור בקיץ תש"ז.

חלק ב'[עריכה | עריכת קוד מקור]

חלק ב' כולל סיפורים נוספים שסיפר ר' יצחק שאול לר' ברוך, ובתוכם סיפור ארוך - התופס את רוב החלק - על תלמיד הבעש"ט בשם ר' ברוך מויאזין, נדודיו והתקרבותו לבעש"ט, והמשך נדודי ר' ברוך אב אדמו"ר הזקן - עד לחתונתו.

עריכת החלק נקטעה באמצעה, ועל-פי התכנון המקורי הוא היה אמור לגלוש מתחומו לפרטים נוספים, שמלכתחילה היו אמורים להיות כלולים ב'חלק גימ"ל', אלא שהעריכה נקטעה באמצעה.

חלק זה יצא לאור בשנת תשכ"ה.

חלק ג'[עריכה | עריכת קוד מקור]

חלק ג' של ספר הזכרונות אינו שייך במהותו לספר הזכרונות, כיוון שהוא לא נערך מתוך רשימות אדמו"ר הריי"צ, אלא נכתב על ידי הסופר מקלר הנ"ל בשנים תרפ"ט - תר"צ, על-פי מה ששמע מאדמו"ר הריי"צ ומחתנו, הרש"ג.

רשימות אלו התפרסמו כסדרה בין התאריכים י"ח חשוון תר"צ לי"ג תמוז של אותה שנה, בעיתון 'מארגען זשורנאל' תחת השם 'מחצר הרבי מליובאוויטש', תחת שם העט 'בן שלמה'. בסדרה נפלו אי דיוקים רבים^[5].

בשנת תשנ"ג מצא את העיתונים ר' שאול שמעון דויטש, והחל לערוך אותם לדפוס באידיש תחת השם 'ספר הזכרונות', תוך שהוא מפרסם פרקים מתורגמים ללשון הקודש בשבועון כפר חב"ד. הרבי הורה לקה"ת להדפיס את הספר, וכן הורה שהרב יהושע דובראווסקי יעבור על הספר ויוסיף בהערות מהמקורות החבדיי"ם שפורסמו מאז שפורסמו זכרונות אלו.

כשהספר הי' מוכן לדפוס, מזכירו של הרבי הרב יהודה לייב גרונר, הכניס את הפתח דבר של הספר אל הרבי שאישר את ההדפסה. בפתח דבר אף נכתב על הרבי את התואר 'מלך המשיח', והרבי אישר זאת^[6].

בחודש סיוון תשנ"ד החלה הדפסת הספר בהוצאת קה"ת. בשנת תשס"ו נדפס שוב הכרך בהוצאה חדשה.

תרגומים[עריכה | עריכת קוד מקור]

מהדורה בלה"ק[עריכה | עריכת קוד מקור]

סניף קה"ת כפר חב"ד הוציא לאור את הספר בתרגום ללשון הקודש מאת הרב טוביה בלוי. התרגום פורסם לראשונה בשנת תשכ"ג בבטאון חב"ד ובין השנים תשמ"א – תשד"מ בשבועון כפר חב"ד.

כשהרבי נשאל, לגבי עריכת מהדורה זו, על המקור שנכתב בלשון הקודש, השיב הרבי שכיוון שבמהדורת האידיש נוסף הרבה על הרשימות המקוריות, כדאי לתרגמו מחדש מאידיש^[7].

תקציר הפרקים שבמהדורת האידיש - לא תורגם; לעיתים שולב בספר קטע מקורי מרשימתו של אדמו"ר הריי"צ או תרגום של אוריאל צימר; שינוים קלים נערכו לעיתים בחלוקת הפרקים; ותיקוניו והערותיו של הרבי מלך המשיח על-גבי הספר שולבו בתוך הטקסט.