דוד בן גוריון
דוד יוסף בן-גוריון (י"ז תשרי תרמ"ז - ו' כסלו תשל"ד) היה ראש הממשלה הראשון של מדינת ישראל.
תולדות חיים
נולד בי"ז תשרי ה'תרמ"ז בעיירה פלונסק שבפולין, האימפריה הרוסית, בשם 'דוד יוסף גרין' לאביגדור ושיינדל.
מגיל צעיר היה פעיל ציוני נלהב, והיה בין מקימי אגודת "עזרא" בעיירתו, שעסקה בעידוד והכנה לעלייה לארץ ישראל. בשנת ה'תרס"ו עלה לארץ ישראל, במסגרת מה שמכונה 'העלייה השניה', ועסק בחקלאות. שנה לאחר מכן נבחר להנהגת מפלגת 'פועלי ציון'. בשנת ה'תר"ע החל לערוך את ביטאון המפלגה, 'האחדות', ושינה את שם משפחתו ל'בן גוריון'. במהלך מלחמת העולם הראשונה גורש מארץ ישראל לארצות הברית בשל אזרחותו הרוסית ופעילותו הציונית.
בעת שהותו בניו יורק, נשא את רעייתו פולה מונבז, ממנו נולדו להם שלושה ילדים, גאולה (בן אליעזר), עמוס, ורננה (לשם).
פעילות פוליטית
לפני קום המדינה
בשנת תרע"ח, לאחר סיום המלחמה, חזר לארץ ישראל והקים יחד עם ברל כצנלסון את מפלגת 'אחדות העבודה'. בשנת תר"פ הקים את 'ההסתדרות', שעסקה בהגנה על זכויותיהם של עובדים, והיה המזכיר הכללי שלה. בשנת תר"צ התאחדה מפלגתו, אחדות העבודה, יחד עם מפלגת 'השומר הצעיר', והקימו את מפלגת 'מפא"י'. בשנת תרצ"ה נבחר מטעם המפלגה ליו"ר הסוכנות היהודית וההנהלה הציונית - הגופים המרכזיים בהנהגת היישוב היהודי בארץ ישראל.
בזמן מאורעות תרצ"ו-תרצ"ט תמך בן גוריון בהבלגה על מעשי הערבים, דבר שגרר ביקורות רבות.
בן גוריון ניסה להוביל את חלוקת ארץ ישראל לשתי מדינות, יהודית וערבית, במסגרת תוכנית החלוקה שהציע האו"ם.
הקמת המדינה
בה' אייר תש"ח הכריז בן גוריון על הקמת מדינת ישראל, והחל לכהן כראש הממשלה ושר הביטחון בממשלה הזמנית שהוקמה. לאחר הקמת המדינה פעל להקמתו של צה"ל. במהלך הפוגה במלחמת תש"ח (שפרצה לאחר הקמת המדינה), הגיעה לארץ ספינת נשק בשם אלטלנה על ידי ארגון אצ"ל. הממשלה הורתה על החרמת הנשק בידי כוחות צה"ל, בטענה שלאחר שהמדינה הוקמה אין עוד מקום לארגונים שונים. לאחר שנסיונות שונים לפשרה נדחו, ולאחר שאולטימטום שניתן למנהיג אצ"ל, מנחם בגין, נדחה על ידו, פקד ראש הממשלה באישור הממשלה הזמנית, על פגיעה באוניה. קורבנות הקרבות שפרצו בין כוחות צה"ל לאנשי אצ"ל וטביעת האוניה נמנים ב-3 חיילי צה"ל ו-16 אנשי אצ"ל (יהודים).
לאחר המלחמה פעל לעידוד עליית מאות אלפי יהודים לארץ ישראל.
הסכם השילומים
בשנת תשי"ב חתם בן גוריון על 'הסכם השילומים' עם גרמניה. ההסכם כלל מתן פיצויים לניצולי השואה, ועזרה למדינת ישראל ברכישת נשק. הדבר עורר התנגדות עזה והפגנות אלימות ברחבי הארץ. הרבי אמר במספר הזדמנויות על הסכם זה כי יש לקחת מהגרמנים כמה שיותר כסף, בשביל שהכסף לא יישאר אצלם, בחינת 'הרצחת וגם ירשת'. במסגרת הסכם זה, הקציבה "וועדת השילומים" סכום נכבד להדפסת "ספר הערכים - חב"ד".
הפרישה מראשות הממשלה
בשנת תשי"ג פרש מראשות הממשלה, ועבר להתגורר בקיבוץ שדה בוקר שבנגב, כחלק מהשקפתו לחיזוק ההתיישבות היהודית שם ובשנת תשט"ו חזר לכהן כראש ממשלה. בשנת תשכ"ג פרש שוב מראשות הממשלה וממפלגת מפא"י, והקים את מפלגת 'רפ"י', שנעמד בראשה. מאוחר יותר הצטרפו חברי מפלגתו לרשימה מאוחדת של מפא"י, מפ"ם ורפ"י, אך הוא עצמו לא הצטרף והקים את מפלגת 'הרשימה הממלכתית', עד שבשנת תש"ל פרש מן הכנסת.
דוד בן גוריון נפטר בו' כסלו תשל"ד.
קשריו עם חסידות חב"ד
מיהו יהודי
בשנת תשט"ו הקים בן גוריון וועדה מיוחדת בראשותו, לדון בשאלה מיהו יהודי.
במסגרת הדיון, שלח בן גוריון מכתב למספר רבנים, וביניהם לרבי, על מנת לשמוע את דעתם.
בתגובה ענה לו הרבי:
דעתי הברורה בהחלט, בהתאם לתורה ולמסורת המקובלת מדורי דורות, כי בענינים כאלה אין כל תורף להצהרה בדיבור על הרצון להירשם בתור יהודי, ואין בכח הצהרה זו לשנות את המציאות. על פי התורה והמסורת של דורי דורות הקיימת וחיה עד היום הזה – יהודי, או בסגנון שונה אבל בתוכן שווה – שייך לעם בני ישראל, הוא זה ורק זה שנולד מאם יהודיה או גר שנתגייר באופן גירות מדויק, אשר פרטי סדר גירות זה מבוארים בספרי פסקי דינים של עמנו בית ישראל מדור לדור ועד להשו"ע
— אגרות קודש חי"ח אגרת ו'תשיד
לאחר מכן שלח לו הרבי מכתב נוסף[1] על מצב היהדות והחברה בארץ הקודש[2].
מבצע תפילין
עם תחילתו של מבצע תפילין, הזמין בן גוריון כמה מחסידי חב"ד לביתו, וביקש מהם הסבר על מהותו ומשמעותו של המבצע.
הקמת כפר חב"ד ב'
בשנת ה'תש"כ כתב הרבי לח"כ אברהם הרצפלד ממפא"י, מפלגתו של בן גוריון, בבקשה שיסייע להקמת כפר חב"ד ב'.
במהלך הזמן נתקל הרצפלד בקשיים שונים, בין השאר מכאלו שלא רצו שיקום כפר נוסף לחסידי חב"ד.
הרצפלד פנה במכתב לבן גוריון, וביקש את תמיכתו בהקמת הכפר. בתגובה השיב לו בן גוריון: "אני מודה לך על משלוח מכתבו של הרבי מלובביץ' אליך, אבל הצטערתי מהערתך שאתה מסופק אם הקמת כפר חב"ד ב' תצא לפועל. מדוע לא? יש חשיבות מיוחדת להתיישבות יהודים כאלה... כי לפי שעה אין תקוות מהציוניסטים. אבל חסידים... באים ומתיישבים כאן, ויש להם מעלה נוספת – שיש להם ילדים רבים. מדוע לא תיתן הסוכנות יד להקמת כפר זה?"[דרוש מקור]
אי פגישתו עם הרבי
בשנת תש"כ הגיע בן גוריון לביקור בניו יורק, ור' פינייע אלטהויז הציע לו להיכנס ליחידות אצל הרבי. בן גוריון הסכים לכך, אולם הרבי סירב לכך. ישנם הסוברים שסירובו של הרבי לקבלו, היה בשל התנהלותו בהטבעת ספינת אלטלנה ותמיכתו בגיוס נשים[3].
עם הרב גרליק
באחד האירועים בו שהה בן גוריון, הגיע הרב שניאור זלמן גרליק. כאשר הרב גרליק נכנס לאירוע, עמד בן גוריון על מקומו, ונימק זאת בהתפעלותו הרבה מהרב גרליק עליו שמע רבות. במהלך האירוע שאל בן גוריון את הרב גרליק שאלה מסוימת, והרב בתמורה הבטיח לו שהוא יברר זאת. הרב גרליק הפנה את השאלה להרבי, שענה לו עליה[4][5].
לקריאה נוספת
- שניאור זלמן ברגר בין 770 לשדה בוקר שבועון
1409 עמוד 12.
קישורים חיצוניים
- תקופה קריטית: הרבי במכתב אישי לבן גוריון על האיום הרוחני לצעירים בישראל, באתר 'לחלוחית גאולתית'
- הרבי כותב לבן גוריון בשאלת מיהו יהודי
- כשבן גוריון העיד: מדינת ישראל הוקמה רק בזכות הרבי הריי"צ באתר לחלוחית גאולתית
| הקודם: - |
ראש ממשלת ישראל תש"ח - תשי"ד |
הבא: משה שרת |
| הקודם: משה שרת |
ראש ממשלת ישראל תשט"ו - תשכ"ג |
הבא: לוי אשכול |
| ראשי ממשלות ישראל | |
|---|---|
| |
| (לפי סדר האל"ף בי"ת) |
הערות שוליים
- ↑ אג"ק חי"ח אגרת ו'תשטו
- ↑ לפועל לא חוקק אז החוק, אלא רק בשנת ה'תש"ל
- ↑ חשיפה: מדוע בן-גוריון לא היה ביחידות? .
- ↑ התמים הראשון (ספר), עמ' 244.
- ↑ אגרות קודש, חלק י"ט, אגרת ז'של"ב.