ספר התורה של הרבי

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
גרסה מ־16:14, 8 ביולי 2024 מאת אליהו ב. (שיחה | תרומות)
(הבדל) → הגרסה הקודמת | הגרסה האחרונה (הבדל) | הגרסה הבאה ← (הבדל)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הרבי מחזיק בידיו את ספר התורה של האחים מסלאוויטא

ספר התורה של הרבי הינו ספר תורה מזערי בעל היסטוריה עתיקה המיוחס לאחים מסלאוויטא. מאז שהגיע הספר אל הרבי ל-770, נהג הרבי לאמץ את ספר התורה אל חיקו. כאשר עמד כשליח ציבור בימי קריאת התורה, בתפילת כל נדרי, עמו ערך את ההקפות בימי שמיני עצרת ושמחת תורה[1] ובו עלה הרבי לעליית המפטיר בימי המועדים[2].

היסטוריית הספר[עריכה | עריכת קוד מקור]

הספר מיוחס לאחים מדפיסי סלאוויטא רבי שמואל אבא ורבי פינחס שפירא - בניו של רבי משה בן רבי פינחס מקוריץ, תלמיד המגיד ממזריטש וחברו של אדמו"ר הזקן. שישבו שנים ארוכות בכלא על אשמות שווא, ובעיקר האשמה על הדפסת ספרי חסידות.

ערך מורחב – דפוס סלאוויטא
עמוד מתוך ה"ספר תורה של הרבי" בפרשת פינחס.

הספר תורה[עריכה | עריכת קוד מקור]

כשהיו האחים שפירא חבושים בבית הכלא במוסקבה נשאו חן וחסד בעיני השלטונות המקומיים, שהשתדלו להקל עליהם את סאת המכאובים והייסורים. יחס מיוחד גילה כלפיהם הנסיך טשרבטוב שהרשה לחסידים שיביאו לאסירי המלכות כוס לקידוש והבדלה וכן ספרי תורה.

כיון שתא הכלא היה מטונף וקשה היה לשמור על נקיונו, לא העיזו האחים למרות תשוקתם להגות בספר תורה, להכניסו לתאם. הם מצאו עצה והכניסו לתא רק יריעות של הספר, כדי שלא יהיה הספר שלם ולא יקראו עליו שם 'ספר תורה'. ספר תורה זה היה כליל תפארת וכולו מלאכת מחשבת של סופר סת"ם קדוש ופרוש, ששיקע עצמו במלאכה זו ונתן לה את ימיו ולילותיו. את הדיו שהבריק בברק מיוחד שלחו הבנים של הצדיק רבי שמואל מניקלשבורג.

רק כאשר יצאו האחים ממאסרם נטלו עמהם את הירעות ואגדו אותם לחטיבה אחת ועשהו לספר תורה.

עמוד מהספר תורה של הרבי "הא-ל הנאמן שומר הברית והחסד לאוהביו ולשומרי מצוותיו לאלף דור"

לאור הנסיבות כתבו את הספר בגודל קטן במיוחד. גובה הקלף 19 סנטימטר, העץ חיים מלמטה, כ-9 סנטימטר והכתר מעליו מצופה זהב מעליו כ-23 סניטמטר. כדאי לציין שהעץ חיים והכתר נוספו זמן אחרי שהספר יצא מהכלא. כמסופר להלן

העצי חיים[עריכה | עריכת קוד מקור]

ספר התורה חסר היה "עצי חיים" והנה זימנה ההשגחה העליונה "עצי חיים" בעלי יחס, שהצדיק רבי מיכלא מזלוטשוב עמד לכתוב ספר תורה, שלח לו המגיד מקוזניץ "עצי חיים" עשויים וחטובים מעץ. ברם, עד שהגיעו ה"עצי חיים" למחוז חפצם, נודע הדבר לחסידים והם קנו "עצי חיים" עשויים מכסף.

רב מיכל השתמש באלו של כסף משום "זה א-לי ואנוהו" אולם הבטיח כי יבוא יום וה"עצי חיים" של עץ יגיעו לידיהם של צדיקים גדולים. והנה בא היום ו"בעצי חיים" אלו נכרכו יריעות ספר התורה המיוחד.

הספר בשביה בידי הקומונסטים[עריכה | עריכת קוד מקור]

ספר תורה זה עבר בירושה כאשר הבכור למשפחת שפירא היה מקבל את ספר התורה לידיו למשמרת.

כאשר עלה השלטון הקומונסטי נמצא ספר התורה בבית הכנסת של העשיר היהודי ברוצקי בקיוב. השלטון הקומונסטי החרים את ספר התורה במסגרת פעולותיו להשלטת הקומוניזם בברית המועצות.

בעקבות הסכם הדדי שנחתם בין ברית המועצות וממשלת פולין בדבר החזרת עתיקות שיש להם חשיבות מיוחדת לשתי הארצות, ביקש ר' שמואל אבא שפירא[3] מהנסיך רדזביל שאתו היה בקשרי מסחר, שיעשה עמו טובה וידרוש את ספר התורה שהיה כל כך יקר וחשוב למשפחתו. וכאשר אביו ברח מהשלטון הקומנסטי וויתר על רכושו ורק את הספר לקח אתו.

הנסיך מרדזיביל מילא את מבוקשו וכך הגיע הספר התורה לר' שמואל אבא שפירא שמסרו לכ"ק אדמו"ר שליט"א (כדלהלן).

הרבי הריי"צ והרבי מתענינים בספר התורה[עריכה | עריכת קוד מקור]

לאחר שקיבלו חזרה את הספר, החליט ר' שמואל אבא יחד עם זוגתו (בת דודתו של אדמו"ר הריי"צ) שספר תורה כזה ראוי להיות אצל אדם נעלה ובשנת תש"ז כתב ר' שמואל אבא שפירא לאדמו"ר הריי"צ והציע לו לרכוש את הספר.

וכך ענה לו אדמו"ר הריי"צ:

"ובדבר שאלתו אם הנני מתעניין ברכישת הס"ת, הנה הרצון והיכולת הכספי שני מדות המה במדות בני אדם, ותודה רבה לש"ב על אשר מתעניין לזכני בזה נוסף על דרישת שלומו ושלום בני בתי יחיו".

בשנת תשי"ד עלה שוב הענין על הפרק, ומי שהתעסק בכך היה הרב פינייע אלטהויז שניסה להגיע להסדר כספי עם משפחת שפירא, אך לא הצליח להשיג את סכום הכסף שביקשו.

ביום כ' אד"ר תשי"ד כותב הרבי לר' שמואל אבא שפירא: "...כיוון שבמכתבו נוגע לו ג"כ בעניין הס"ת שנמצאת אצלו, הנה אסיר תודה אהיה לו אם גם יכתוב בזה איזה פרטים".

וביום ב' אלול תשי"ד כותב לו שוב הרבי בנוגע לספר תורה:

"מחות' הוו"ח אי"א נו"נ בנש"ק מוה"ר שמואל אבא שי', שלום וברכה! לאחרי ההפסק נעם לי לקבל מכתבו מב' ואתחנן שהגיעני באיחור זמן קצת, והעיקר התחלתו אשר נחקק בזכרונו מה ששמע זה עשיריות בשנים מכ"ק מו"ח אדמו"ר זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע אשר אבותיו הם מגזע הרה"צ הר"ר פנחס מקאריץ ממייסדי החסידות והאחים סלאוויטא מדפיסי ומפיצי ספרי החסידות וסבלו בעד החסידות כו' שמזה מוכרח ע"פ פסק המשנה (עדיות ב, ט) אשר האב/ם זוכה לבן) ובפירושי המשנה שם לפי שקרוב טבע הבן להיות דומה לטבע האב) וכו' ובחכמה (היא הסברא הישרה – הרע"ב מברטנורה), ומאמר משנה זהו הרי זה הודעה נמצא במציאות וגם פס"ד ובפרט בהנוגע לבן בכור.

כיון שאינו מזכיר דבר ע"ד בריאותו הרי בוודאי זהו סימן שהכל בסדר ובשלום, ומה שמזכיר ע"ד הס"ת, הרי מכבר שכתבתי להר"פ שי' אלטהויז בזה ובוודאי באו בדברים...

ביום ד' תשרי תשט"ו כתב הרבי מכתב תודה נדיר לר' שמואל אבא שפירא:

"ש"ב הוו"ח אי"א נו"נ בנש"ק מוה"ר שמואל אבא שי', שלום וברכה!

איש תודה ובשורה אנכי היום להודיע אשר הרה"ח אי"א נו"נ עוסק בצ"צ מוה"ר בנימין אלי' שי' גאראדעצקי הביא את הספר תורה, כיומים לפני ראש השנה, וביום ראש השנה עליתי בה לתורה למפטיר היום, ותנוח דעת כבודו כמו שהניח את דעתי.

ויה"ר מהשי"ת לזכות את כל אחד מאתנו לגרום נחת רוח איש לרעהו ולעשות את זה מתוך בריאות הנכונה ומתוך שמחה.

בתודה וברכת חתימה וגמר חתימה טובה."

רכישת הספר[עריכה | עריכת קוד מקור]

כאשר נודע לרב משה אשכנזי על כך שספר התורה של המדפיסים הידועים מסלאוויטא נמצא ברשות הצאצאים שלהם בארץ הקודש, ביקש לקנות מהם את הספר, אלא שהיורשים ביקשו עבורו סכום עתק. הוא הלך ללוות מגמ"ח חשוב חמש מאות לירות - סכום אגדי בימים ההם - בכדי לקנות את הספר ושלחו אל הרבי במתנה על ידי הרב בנימין גורודצקי.

את החוב הכבד שלקח על עצמו, שילם בתשלומים מידי חודש בחודשו עד שהצליח לפרוע את החוב כולו. כעבור תקופה פגש במנהל הגמ"ח שתמה מדוע לא השיב לו את ההלוואה. הרב אשכנזי הזכיר לו כי החזיר מידי חודש סכום גדול, וכל החוב כבר נפרע, אולם מנהל הגמ"ח התעקש שהוא לא קיבל אף לא לירה אחת. ר' משה אמר לו כי שכדי שעל ספר תורה של הרבי לא יהיה אף פקפוק כלשהו, הוא ישלם לו שוב את החוב בשלימותו, בלי ויכוחים. ואכן, תוך זמן קצר קיבל מנהל הגמ"ח חמש מאות לירות ללא אומר ודברים.

הספר מגיע לרבי[עריכה | עריכת קוד מקור]

הספר הגיע לידיו של הרבי בכ"ח אלול תשי"ד, ובראש השנה עלה הרבי לתורה וקרא בספר, ובד' תשרי כתב מכתב תודה לרב שפירא על הסכמתו למכור את הספר תורה ולהעבירו לידי הרבי.

בג' תשרי תשט"ו כתב הרבי[4] לרב משה אשכנזי:

ועל של עתה באתי להביע תודתי רבה ועמוקה, על הס"ת שהובא כיומים לפני ר"ה, וקראו בה בראש השנה זה, וע"פ הזח"ב קסא, ב דכשם שהקב"ה אסתכל באורייתא וברא עלמא הרי כן הוא כביכול באיש הישראלי אשר על ידי התורה בורא עולמו, וגם הגורמים לזה בכלל, כמובן - הרי יה"ר שבשנה חדשה זו יראו עולמם חדש בטוב הנראה ונגלה בנוגע לעצמו, זוגתו וכל יו"ח - שיחיו.

מלבד רכישת ספר התורה עצמו, תרם הרב אשכנזי גם את המעיל המיוחד של הספר תורה, אותו הקדיש לעילוי נשמת אביו הרב מאיר אשכנזי שנפטר כחודש קודם לכן. במשך השנים הקפידו בני משפחת אשכנזי לחדש את המעיל מידי כמה שנים[דרוש מקור].

לקראת י"א ניסן תשל"ב, שנת השבעים של כ"ק אדמו"ר שליט"א, קנה הרב שלמה קונין, שליח הראשי למדינת קליפורניה בארה"ב, כתר מפואר לספר תורה וחרות עליו הקדשה. הכתר נקנה מר' שלום העכט ונעשית משני כתרים עתיקים שהיו ברכושו.

ספר התורה כיום[עריכה | עריכת קוד מקור]

ה"ספר תורה של הרבי", על בימת הקריאה ב-770, פסח תשפ"א.

כיום, הספר מופקד למשמרת בתא מיוחד בצידו השמאלי של ארון הקודש הראשי ב-770, והוא משמש לקריאת המפטיר בימים הנוראים, חנוכה, ד' פרשיות ובמועדים נוספים.

בשמיני עצרת ושמחת תורה בה"הקפות" ראשונה ושביעית מגישים את הספר תורה לרבי.

כמו כן מוקדשות שעות מיוחדות על ידי גבאי בית הכנסת, לנשק את הספר תורה בלילה וביום של שמיני עצרת ושמחת תורה. לצורך כך נבנה מדי שנה מסלול מיוחד העובר בצידו של הזאל הגדול לכל אורכו, עבור התור לנשק את הספר תורה.

לקריאה נוספת[עריכה | עריכת קוד מקור]

קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]

הערות שוליים

  1. קודם לכן רקד עם ספר תורה קטן של אדמו"ר הריי"צ. ראה אודותיו בערך ספרי תורה ב-770.
  2. בימים טובים בהם מוציאים שני ספרי תורה נהגו להוציא את ספר תורה של הרבי לעליית ה"מפטיר" בה הרבי עולה לתורה. החל משנת תש"ל, לאחר כתיבת ספר תורה של משיח הורה הרבי אשר בס"ת של משיח יקראו את הקריאה הראשונה ובס"ת שלו יקראו את הקריאה השניה, בה הרבי עולה למפטיר.
  3. היה נשוי עם מרת מוסיא לבית דוליצקא, נכדתו של האדמו"ר רבי יוסף יצחק שניאורסון מאוורוטש ובת דודתו של אדמו"ר הריי"צ (אמה מרת שיינא ברכה, הייתה אחות אמו של אדמו"ר הריי"צ, הרבנית שטערנא שרה שניאורסון.
  4. אגרות קודש חלק כא אגרת ח'לא