הענדל ליברמן (פוטרפס)

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הרב ליברמן
הרב ליברמן מצייר
הענדל ליברמן. איור: שולם פייגין
בעת אריזת מצות לחיילים בצבא ארצות הברית שנשלחו לחזית בזמן מלחמת וויטנאם

ר' חנוך הענדל פוטרפס (מכונה בשם הענדל ליברמן), (י"ג ניסן תרס"א - י"ג באדר ב' תשל"ו) היה צייר חסידי, שזכה להיות מקורב למשפחת נשיאי חב"ד. ציוריו עוסקים בעיקר בתיעוד החיים החסידיים בעיירה.

תולדות חיים

נולד בי"ג ניסן תרס"א בעיירה פלעשניץ לאביו ר' מנחם מענדל פוטרפס. אחיו הינו המשפיע ר' מנחם מענדל פוטרפס.

בין השנים תרע"ג - תרע"ו למד בישיבת תומכי תמימים ליובאוויטש. עם סיום לימודיו בישיבה נסחף מעט אחר זרם ההשכלה הכללי שנפוץ אז ברוסיה ונכנס לאוניברסיטה ללמוד ציור. מאוחר יותר נטש את האוניברסיטה, ועל פי הוראת אדמו"ר הרש"ב המשיך לעסוק בציור על טהרת הקודש.

בעת מלחמת העולם השנייה איבד את אשתו ושתי בנותיו ובשנת תש"ו החליף את שם משפחתו ל"ליברמן", שם זה דבק בו.

בשנת תש"ז הגיע לארצות הברית והפך לבן בית אצל בית רבי - אדמו"ר הריי"צ, הרבי והרבנית נחמה דינה.

זכה לקירובים רבים מהרבי, שאף נתן לו הוראות שונות בקשר לציורים[1].

ציוריו האומנותיים קנו להם שם בכל רחבי העולם, והוא השתתף בתצוגות בין לאומיות שזכו לחשיפה רחבה[2], והביאו לקידוש השם גדול.

נפטר בי"ג באדר ב' שנת תשל"ו.

ציור מפת העיירה ליובאוויטש

בשנת תשמ"ג יצא לאור הספר ליובאוויטש וחייליה של הרב רפאל נחמן כהן, שתיעד את תולדות הישיבה בליובאוויטש, את סדרי הלימודים שהיו נהוגים בה, ואת שמות התלמידים שלמדו בה מאז הקמתה ועד למלחמת העולם השנייה.

על מנת להגיש לקורא מוצר מושלם, הוא ביקש מליברמן לצייר לו מפה של העיירה ומבני הישיבה וחצר אדמו"ר הרש"ב, ולצורך הציור הוא הפגיש בינו לבין רבה של שכונת קראון הייטס הרב זלמן שמעון דווארקין, על מנת שיסייע לו במלאכתו[3].

מפת העיירה פורסמה בספר[4], אך לאחר מכן פורסמו מפות אחרות (ביניהם, של הרב יהודה חיטריק) שהיו שונות בכמה פרטים. בין החוקרים נתון ויכוח אילו מהמפות מדוייקות יותר.

אצל הרבי

על[5] פי בקשת הרבי והרבנית כל ציור שעשה - הראה לרבי ולרבנית.

באחד מציוריו צייר את הרבי עם שטריימל. כאשר הראה לרבי את הציור, הרבי אמר לו אבל אני הולך עם כובע כזה (בהצביעו על כובעו), ענה הענדל, אבל אני רוצה שהרבי שלי ילך עם כובע כזה (בהצביעו על הציור).

היה עומד מאחורי הרבי בהתוועדויות ומסמן בתנועות ידיים, לפי קצב הניגון.

באחד מיחידויותיו אמר לו הרבי (באידיש): אתה מזקני החסידים שלנו. הרב הענדל הביע תמיהה: אני? ענה לו הרבי: יש כאן פנים יפות ממך?.

לאחר פטירתו קרא הרבי לאחיו הרב מענדל פוטרפס ואמר (באידיש): עשה לי "טובה אישית"[6] תדפיס את הציורים של אחיך, שיראו איך החיים של יהודים היו נראים פעם.

קשריו עם הרבנית

הרב ליברמן שהיה בן גילה של הרבנית חיה מושקא (שניהם ילידי תרס"א) כשהגיע בגיל 3 או 4 לתשרי לרבי הרש"ב הכיר את הרבנית לראשונה , וגם לאחר שנים בהגיעו לארצות הברית נשאר הקשר עם הרבנית.

בשנת תשל"ד כשהגיע הרב יוסף יצחק ליבעראוו (שהיה קרוב משפחתו) לבקרו בדירתו שבבנין 1414 פרזידנט (באותם שנים מיד לאחר שהישיבה רכשה את הבניין נותרו מספר דיירים שם) מצאו שוכב ורועד מקור . כבחור צעיר חסר אונים התקשר הרב ליבעראוו ל770 ולטלפון ענה הרב לייבל ביסטריצקי שהיה מייסד ארגון הצלה בשכונה והגיע תוך 5 דקות עם חמצן וכו' וייצב את מצבו.

הרב לייבל ביסטריצקי שהיה מקורב לרבנית סיפר לה על מצבו של הרב ליברמן והציע שהיא תבקש ברכה עבורו מהרבי. תוך זמן קצר התקשרה חזרה ללייבל ומסרה לו שהרבי נתן ברכה וביקש שלא ישן לבד בדירה ורצה לדעת מי ישן שם. הרב ליבעראוו נענה בחיוב לישון בדירתו. למחרת בשעה 7 בבוקר צלצל הטלפון וכשהרים בעייפות הרב ליבעראוו (לאחר לילה שבו לא ישן היטב , בדאגתו לרב הנדל) את השפורפרת שמע קול אשה שואלת: "מען קען אפשר וויסן ואס מאכט מיסטער ליבערמאן?". ניגש הרב ליבעראוו לברר ואז התעורר הרב הנדל ושאל מי התקשר כששמע ששאלו בשלומו ענה "קצת יותר טוב" וביקש מהרב ליבעראוו לברר מי השואל , כששאל זאת נענה: "שניאורסון פון פרזידנט סטריט"... [7]

חלק מציוריו

לקריאה נוספת

משפחתו

הערות שוליים

  1. כגון בקשתו של הרבי לצייר ציור המתאר את עבודת 'ופרצת', כשהרבי מבאר לו פרטים שונים בנוגע לזה. ראו בכתבה באתר חב"ד COL.
  2. בין השאר, השתתף בתערוכה שנערכה בשנת תשכ"ח בדיטרויט שבמישיגן. התערוכה סוקרה בכלי התקשורת, והרבי שלח את ברכתו לתערוכה על ידי המזכיר קרינסקי. פרטים אודות תערוכה זו פורסמו בתשורה מחתונת משפחת קרינסקי, כ"ח סיוון תשע"ג עמודים 24-26.
  3. המוציא לאור לא סמך על זכרונו של הצייר בלבד, מכיוון שתקופת שהותו בליובאוויטש הייתה בגיל צעיר יחסית.
  4. בעמוד 15, נדפסה שוב בשבועון בית משיח גליון 316.
  5. דלהלן על פי סיפורי נכד אחיו הרב יוסף יצחק ליברוב.
  6. ביטוי נדיר מאת הרבי, המראה את גודל חיבת הרבי אליו ואל ציוריו.
  7. הרב ליבעראוו מספר בהתוועדות בזום. מובא בספר "ומלאה הארץ פארבריינגן" עמוד 339