רבי יהודה הלוי

ציונו של רבי יהודה הלוי

ר' יהודה הלוי (ד'תתנ"ט-ד'תתק"א) היה משורר ופילוסוף מתחילת תקופת הראשונים בספרד, ומחבר ספר הכוזרי.

תולדות חיים

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לחב"דפדיה והשלימו אותו. יתכן שיש על כך פירוט בדף השיחה.

נולד בשנת ד'תתנ"ט. הוא נולד בעיר טולדו, אשר במלכות קסטיליה הקתולית בספרד. אביו, רבי שמואל, היה יהודי אמיד והעניק לבנו חינוך מעולה. עד מהרה נתגלו כשרונותיו שהיו יוצאים מגדר הרגיל ואביו שלחו לישיבתו המפורסמת של רבי יצחק אלפסי (הרי"ף) שהיתה בעיר לוסנה, בחלק המערבי של ספרד. בצעירותו התחבר עם ר' משה אבן עזרא ויחד איתו נדד ממקום למקום. רבי יהודה הלוי למד תורה בהתמדה גדולה וכמנהג הימים ההם השתלם גם בשפות (בעיקר ערבית) ובשירה ויחד עם זאת למד חכמת הרפואה והוסמך כרופא. בישיבת הרי"ף נתוודע ר' יהודה הלוי לתלמידי חכמים גדולים, משוררים ופייטנים ובמיוחד התיידד עם רבי משה בן עזרא., בגיל 15 החל לכתוב שירים בלשון הקודש, הראה את שיריו לר' משה בן עזרא שהתפעל מהם ועודדו להמשיך בכתיבה. מאוחר יותר החליפו ביניהם שני המשוררים מכתבים שהיו ערוכים בצורת שירה.

בליבו של רבי יהודה הלוי בערה אהבה עזה לארץ ישראל, ארץ האבות, הנביאים ובית המקדש. בפיוטיו ותפלותיו באה אהבה זו והגעגועים לארץ ישראל לידי ביטוי נוגע ללב. בערוב ימיו, בגיל של 50 שנה (בערך) הוא עזב את ביתו הנוח והעשיר ויצא לדרך בואכה ארץ ישראל. בכל מקום אליו הגיע, קיבלו אותו היהודים בחיבה וחילקו לו כבוד גדול.

ימי נדודים עם שובו לעיר מולדתו טולדו, יצא לרבי יהודה הלוי שם טוב כרופא מומחה ופרנסתו הייתה בשפע. אולם הוא לא היה שבע רצון מכך שהעיסוק ברפואה גוזל ממנו יותר מדי זמן. הוא רוצה להקדיש יותר זמן ללימוד ולכתיבה. גם המגורים בקסטיליה הנוצרית היו לו לזרא בגלל שנאת המקומיים ליהודים. מסיבה זו עזב ריה"ל עד מהרה את טולדו והתיישב בקורדובה ומאוחר יותר בגרנדה, בחלקה המוסלמי של ספרד. כאן הוא נשאר עד אשר בערוב ימיו יצא לדרך נדודים, כדי להגשים את כיסופי נעוריו ולעלות לארץ ישראל.

לקראת סוף ימיו רצה לעלות לארץ ישראל, אולם נפטר בדרך במצרים בחודש אב ד'תתק"א.

הכוזרי

הכוזרי הינו ספר שאותו כתב ר' יהודה הלוי על ענייני אמונה.

הספר מתחיל בתיאור חלומו של מלך כוזר, ומשם מלך כוזר נפגש עם ראשי הדתות, ובסופו של דבר הוא נפגש עם החכם היהודי שמסביר לו את עיקרי הדת.

בספר החקירה מצטט אדמו"ר הצמח צדק רבות את ספר הכוזרי בדבר האמונה בהקב"ה.

בעת ועידת הרבנים (תר"ג), כשרצו לשנות את שפת הלימוד לרוסית, ציטט אדמו"ר הצמח הצדק את דבר הכוזרי נגד דבר זה:

גוי כולו ישנו טעמם ויסירו שפת לשונם בלי צורך כי מלבד פעולה בטלה בהבל

— ספר הכוזרי

הרבי מתייחס אודות עניין שמזכיר הכוזרי בצורך לעשות תנועות בעת התפילה, ואומר שאם הכוזרי מזכיר כזה דבר ככל הנראה דבר זה חשוב לעשותו^{[דרוש מקור]}.