נחלת הר חב"ד

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
נחלת הר חב"ד בימיה הראשונים
נחלת הר חב"ד

שכונת נחלת הר חב"ד (מכונה גם: נחלה) היא שכונה חב"דית בעיר קריית מלאכי, והשכונה ומוסדותיה עומדים תחת נשיאות הרבי ועל ניהול השכונה מופקדים חברי ועד נחלת הר חב"ד בראשות הרב יצחק בליז'ינסקי. כיום מתגוררים בה ובשאר חלקי העיר קרית מלאכי כ-1600 משפחות[1] חב"דיות ובשנים האחרונות יש הגירה חיובית רצופה והקהילה החב"דית הולכת ומתרחבת והמוסדות ובתי הכנסת משגשגים ומתפתחים בסיוע והכוונת ועד נחלת הר חב"ד ועיריית קרית מלאכי. בקרית מלאכי מצוי הריכוז השני בגודלו של חסידי חב"ד בארץ הקודש (לאחר כפר חב"ד).

תהליכי הקמה

המכתב הראשון של הרבי לתושבי השכונה
התוועדות בבית הכנסת

בעקבות העליה מגרוזיה, הרבי הורה לאתר מקום מתאים להקמת שכונה לעולי גרוזיה בה התיישבו לצד חסידי חב"ד, וכדי ליישם את ההוראה, חיפשו כמה מעסקני חב"ד ובהם הרב בנימין גורודצקי, הרב אפרים וולף והרב שלמה מיידנצ'יק שטח הולם אך בתקופה זו בגין העליה מברית המועצות, שרר מחסור חמור בדירות בכל הארץ ולא נמצא מקום מתאים.

התפנית בחיפושים אירעה בפגישת הרב שלמה מיידנצ'יק יו"ר ועד כפר חב"ד עם מר לובה אליאב סגן שר הקליטה, אשר הטיח ביו"ר הועד, על חוסר שיתוף הפעולה של חב"ד עם משרד הקליטה. לדבריו עומדת עלייה של יהודי גרוזיה בפתח, ותמה מדוע חסידי חב"ד לא עידכנו כי הם מעוניינים לקלוט את יהודי גרוזיה. באותה שיחה, גילה מר אליאב כי בקרית מלאכי עומדות מוכנות כ-300 דירות ריקות אשר ממתינות לעולים חדשים. הרב מיידנצ'יק ועסקני חב"ד נוספים נסעו לקרית מלאכי והחלו לגלגל את הרעיון, כאשר במרכז ניצב הקשר היום-יומי עם הרבי. חודש ימים התנהל הקשר האינטנסיבי עם משרדי הממשלה עד אשר הבשיל הרעיון, והרבי נתן את הסכמתו במברק[2] מכ"ג שבט תשכ"ט: "נכונה ההצעה דקריית-מלאכי בהתנאים שמסרם, וכן שחלק דאברכי הכולל דכפר חב"ד יתיישבו שם. בברכת הצלחה לגמר טוב בהנזכר לעיל"[3].

בהוראת הרבי, הרב בנימין גורודצקי והרב אפרים וולף אירגנו קבוצת אברכים חב"דיים שיתיישבו בשכונה החדשה לצד עולי גרוזיה. ומספר ימים לפני שבת זכור הגיעו 10 משפחות של מתיישבים להתיישב בנחל'ה[4]. באותם ימים עשרות משפחות עולי גרוזיה התיישבו בשכונה החדשה, אשר לאחר מספר ימים הרבי בחר לה שם: נחלת הר חב"ד.

בשנים הבאות בעידוד בלתי פוסק של הרבי, עולי רוסיה חסידי חב"ד וגם עולים מעדת בוכרה השתכנו בשכונה וביססו אותה.

בהוראת הרבי הוקמו בנחלת הר חב"ד מפעלים בהם מועסקים תושבי נחלת הר חב"ד[5].

הרב ירוסלבסקי - רב השכונה

בתקופה שקדמה להקמת השכונה, הרב בנימין גורודצקי הציע לרב יצחק יהודה ירוסלבסקי לכהן כרבה של השכונה החב"דית המתעתדת לקום, הרב ירוסלבסקי שאל את מזכיר הרבי הרב חדקוב, וקיבל מענה כי עליו להחליט בעצמו. בימים הבאים הרב גורודצקי הזמין את הרב ירוסלבסקי והבהיר כי "מעבר לים" אמרו שאתה מתלבט ו"היו רוצים" שתקבל את התפקיד. הרב הבין את הטרמינולוגיה, דהיינו שזו הוראה מהרבי ומיד נענה להצעה והיה מהתושבים הראשונים שהגיעו לנחלת הר חב"ד ומהיום הראשון להקמת השכונה מכהן כרבה של נחלת הר חב"ד [6].

ספרי תורה מהרבי

מעמד הנחת אבן הפינה לבניית בית הכנסת חב"ד בשכונה. מימין לשמאל: ר' זושא וילימובסקי, ר' אפרים וולף, ר' אברהם זלצמן, ר' פייביש וואגעל, ר' משה יפה מנכ"ל היכל שלמה, הרב יהודה קולאשער (בוטראשווילי), ר' בן ציון שם טוב, ר' בערל ריקמן

לרגל הקמת נחלת הר חב"ד, הרבי שלח לשכונה החדשה, שני ספרי תורה במתנה.

כחודש אחר הקמת השכונה, בהוראת הרבי בחרו שני ספרי תורה מתוך הספרים שעמדו בארון הקודש בבית חיינו 770 והם הועברו לחדר הרבי, כאשר במקביל הוכנו להם מעילים עליהם נרקם הכיתוב: "ביהכ"נ חב"ד בנחלת הר חב"ד בארץ הקודש תובב"א, נשלח על ידי הרבי (ליובאוויטש)". ספרי התורה היו שונים לחלוטין זה מזה - האחד קטן ולו נתפר מעיל בצבע לבן, ואילו השני גדול ממדים, ולו נתפר מעיל בצבע שחור כהה. בתום מלאכת תפירת המעילים והלבשתם, הושבו ספרי התורה לארון הקודש.

הרבי הסביר את הסיבה לשליחת שני ספרי תורה (ולא אחד [כנדרש לקרה"ת בכל שבת] או שלש [כנדרש לקרה"ת בשמח"ת ובשבת ר"ח טבת]), כי הם נשלחו לקראת פסח, בו מוציאים שני ספרי תורה.

לקראת משלוח הספרים הורה הרבי שפמליה של עשרה חסידים תלווה את ספרי התורה לשדה התעופה ע"ש קנדי, מתוכם יהיו שלושה חברי כולל האברכים שבקראון הייטס. הרבי הורה שהרב זלמן שמעון דבורקין, רב השכונה, יבחר את השלושה.

המשלוח נקבע ליום י"א ניסן, יום הולדתו של הרבי. באותו יום נסע הרבי לאוהל הק' ולפני יציאתו לדרך נכנס לבית הכנסת ב– 770 יחד עם הרב בנימין גורודצקי ומזכיריו הרב חודקוב, הרב קליין והרב גרונר. הרבי ניגש לארון קודש שם עמד כבר גבאי בית המדרש הרב יוחנן גורדון. הרבי נתן לו מאתיים דולרים בהם נרכשו ספרי התורה שנבחרו מבעוד מועד.

הרבי חייך אל הרב גורדון ובירכו במאור פנים 'איר זאלט דערלעבן משיח'ן' [= תזכו לחיות בביאת המשיח]. ספר תורה אחד נתן הרבי בידי מזכירו הרב חודקוב והשני בידי הרב בנימין גורודצקי, והם העלום אל בית הכנסת הקטן בקומה הראשונה של 770 (ה'זאל הקטן'). כאשר נכנסו לבית הכנסת, נמסרו ספרי התורה לרבי והוא מסרם לרב חודקוב שהכניסם לתוך ארון הקודש[7].

לאחר מכן נסע הרבי ל'אוהל' ובשובו התפלל מנחה. בתום התפילה הוציאו את ספרי התורה מארון הקודש וכשהרבי לבוש בגדי שבת אזור באבנט, ליווה את ספרי התורה עד מכוניתו של הרב בנימין קליין. מסביב למכונית כבר עמדו זקני החסידים הרב אליהו ייאכיל סימפסאן, הרב שלמה אהרן קזרנובסקי והרב זלמן דוכמן. במרחק מה נעמדו חסידים ותמימים רבים. הרב קליין פתח את דלתות הרכב והכניס את ספרי התורה למכונית. המדובר היה שהרב גורודצקי ייסע עם הספרים לארץ הקודש והרב חודקוב ילווה אותם עד לשדה התעופה ויחזור. לפתע הורה הרבי שהרב חודקוב ילווה את הספר תורה כשהוא לבוש סרטוק. הרבי אמר לו שילך לחדרו הקדוש ויקח משם את הסרטוק של הרבי, הרבי נתן לרב חודקוב את המפתח לחדרו הקדוש כדי שבחזרתו משדה התעופה, אם הרבי לא יהיה בחדרו, יוכל הרב חודקוב להחזיר את הסרטוק למקומו.

הרב חודקוב אכן לבש את הסרטוק, וביחד עם הפמליה שהוכנה מבעוד מועד, נסעו לשדה התעופה 'קנדי'. הקהל הרב שנכח במקום ליווה את המכונית עם ספרי התורה עד לפינת הרחוב. בשדה התעופה 'קנדי' חזר הרב נתן גורארי' מאמר חסידות.

בשדה התעופה בן גוריון בלוד, כבר המתינה משלחת רבנים ונכבדים וקיבלה ברוב כבוד את הרב גורודצקי שהגיע עם ספרי התורה.

יחד עם ספרי התורה שלח הרבי אגרת מיוחדת בה הבהיר כי אין הוא צריך להסביר מדוע הוא שולח את ספרי התורה, אלא ציטט בארוכה את אגרת אדמו"ר הריי"צ בעת ששלח ספר תורה למייסדי כפר חב"ד. באותו מכתב כותב הרבי הריי"צ שצריך להתבונן בכך שההשגחה העליונה הביאה את המתיישבים לארץ אשר עיני ה' אלוקיך בה, וספר התורה יהיה לאות זכרון לסדר את החיים על פי התורה, ולחנך את הבנים והבנות בדרך התורה ללא פשרות.

חגיגת הכנסת ספרי התורה התקיימה ביום י"ט בניסן, ד' חול המועד פסח, בהשתתפות חסידי חב"ד המקומיים וחסידי חב"ד שבאו מכל קצות הארץ ליטול חלק בחגיגה מיוחדת זו. התהלוכה יצאה מבנין המועצה המקומית לעבר בית הכנסת בנחלת הר חב"ד, תוך שירה וריקודים ושמחה פורצת גדר. שני ספרי התורה הוכנסו ברוב פאר והדר לבית הכנסת בשכונה החדשה.

הרב אליהו וולוביק עם אחד משני ספרי התורה המיוחדים ששלח הרבי לנחלת הר חב"ד

כעבור מספר שנים נבנה בית כנסת המרכזי בשכונה עבור חסידי חב"ד ובני הקהילה הגרוזינית נותרו להתפלל בבית הכנסת הישן. ספר תורה הגדול נותר בבית הכנסת הישן, ואילו ספר תורה הקטן הועבר לבית כנסת חב"ד החדש. עם הזמן התיישן הספר והתגלו בו בעיות רבות אשר עיכבו את תיקונו. בשנת תשס"ט, לאחר התעוררות של קבוצת חסידים, גויס מימון לתקן את הספר ולאחר עמל רב חודש הספר וגם נקנה בעבורו כתר תואם לכתר של ספר התורה הקטן ב-770 המכונה "הספר תורה של הרבי". ספר התורה מוצא בשבתות לקריאת מפטיר.

ועד נחלת הר חב"ד

ערך מורחב – ועד נחלת הר חב"ד

הקמת הועד

על פי הוראות הרבי בשנת תשל"ב - בהתעסקותו של ר' מרדכי קוזלינר הוקם ועד נחלת הר חב"ד בנשיאות הרבי. תחת הועד היו המוסדות: בית הספר למלאכה, ובית ספר בנות, והכולל וכיום מוסדות החינוך וגם בתי הכנסת המרכזיים והמקוואות המרכזיים וארגונים רבים פועלים בניהול ועד נחלת הר חב"ד.

בשנת תשל"ב כשלוש שנים לאחר התייסדות נחלת הר חב"ד, הרב ישראל ליבוב יו"ר צעירי חב"ד נכנס ל'יחידות' והרבי שאלו מדוע בנחלה אין ועד המנהל את השכונה כמו בכפר חב"ד. ולמרות שהרב ליבוב הבהיר כי אין לו קשר לניהול נחלה, הרבי אמר שחשוב שידע זאת. הרב ליבוב שב לארץ הקודש ואת דברי הרבי העביר לרב יצחק מענדל ליס, אשר מיהר ליישם את הוראת הרבי להקים ועד לשכונה החדשה ובועד החדש אשר התארגן בסיוע הרב מרדכי קוזלינר, היו חברים ארבעה: הרב מרדכי גורודצקי יו"ר (מונה בגלל הניסיון הקודם כחבר ועד כפר חב"ד), הרב מרדכי קוזלינר, הרב יצחק מענדל ליס, הרב בערל ריקמן.

חברי הועד שלחו לרבי מכתב אודות הקמת הועד, ושאלו אם לקיים בחירות לחברי הועד, והרבי השיב כי אלה החתומים על המכתב, דהיינו ארבעת החברים, יוסיפו עוד שלושה ויחד יקבלו החלטה כי זהו הרכב הועד, עד אשר חברי הועד יחליטו להוסיף או לשנות חברים. ארבעת החברים יישמו את הוראת הרבי והוסיפו עוד שלושה: הרב חכם משה מיכאלשוילי, ר' מיכאל מיכאלשוילי, הרב אברהם אלתר הבר (בתקופה הבאה מונה בהסכמת הרבי למזכיר הועד)[8].

הרב מרדכי גורודצקי שהתמנה ליו"ר הועד, הגיע לנחלת הר חב"ד בב' ניסן תש"ל בעידודו של הרבי, כדי לנהל את מפעל גולגוטקס[9]. תקופה קצרה לאחר הקמת הועד, היושב ראש הרב מרדכי גורודצקי אשר לפי הוראות הרבי ניהל את מפעל גולגוטקס שהעסיק עשרות מתושבי נחלה, אמר לרבי כי לא רואה את עצמו מתאים לתפקיד יו"ר הועד, וכי אין לו את הכישורים והניסיון לכך וגם לא זמן [בגין היותו מנהל מפעל], על כך השיב לו הרבי: "כיון שזכית להיות ראש הועד - מי ממאן לכזה מינוי" והמשיך כי המתעסקים בצרכי ציבור זכות הרבים מסייעתם, ובפרט שזה קשור עם חב"ד, וכאן החל הרבי למנות את כל שמות הרביים, מאדמו"ר הזקן. הרבי אמר לו שיוכל להתייעץ עם מי שירצה, אך ההחלטות יהיו אך ורק על ידי הועד.

מספר שנים לאחר מכן ביקש מהרבי שיחרור מתפקיד היושב ראש, אך הרבי ענה: אדרבה, "יתעסק בועד נחלת הר חב"ד ביתר שאת"[10].

הועד בשנים האחרונות

כיום הועד מנהל את השכונה ותחת הועד ישנם מוסדות חינוך, בתי כנסת, מקוואות וארגוני חסד וכולם בנשיאות הרבי.

חברי הועד:

  • יו"ר הוועד הרב יצחק בליז'ינסקי
  • הרב שמואל חיים פרנקל
  • הרב שבתאי מיכאלשווילי
  • הרב יוסף ארבוב
  • הרב שמואל אליסון
  • הרב שמואל לוין
  • הרב משה מעטוף
  • הרב אברהם יעקב קרוגליאק
  • מנכ"ל הוועד הרב הרצל מימון[11]

נציגי חב"ד בעירייה

בתשמ"ט, נבחר לראשונה נציג חב"ד בעיריית קרית מלאכי. טרם הבחירות ועד נחלת הר חב"ד שאל את הרבי, ולפי הוראה שהתקבלה, הוחלט להריץ נציג חב"די בתוך מפלגה אחרת.

מפלגת חב"ד

לאור התפתחות ושגשוג שכונת נחלת הר חב"ד במהירות מדהימה והצורך החיוני והדחוף בהרחבת מוסדות חינוך ובתי הכנסת, הוחלט על ידי ועד נחלת הר חב"ד לקראת בחירות המוניציפליות בשנת תשפ"ד, להקים מפלגה נפרדת לחב"ד ובה הוצבו ארבעה מתושבי השכונה:

  • עו"ד ר' יהודה קריספין דירקטור בחברה לפיתוח קרית מלאכי
  • ר' לוי רסקין (בן הרב שלמה רסקין שכיהן כנציג חב"ד בעיריית צפת)
  • ר' יוסי סעדי (חתן הרב יוסף לדיוב) מעסקני נחלת הר חב"ד ומראשי בליז'נסקי שול
  • ר' חיים שטיינר

נציגי חב"ד בעירייה בעבר

הועד מרחיב את נחלה

לפי הוראות שהתקבלו מהרבי, ועד נחלת הר חב"ד ביסס והרחיב את השכונה באמצעות בניית בנייני מגורים ובהם דירות גדולות המתאימות למשפחות עם ילדים.

מול שורת הבניינים שנבנו בשנות הל', הקים ועד נחלת הר חב"ד מוסדות חינוך: ישיבה, תלמוד תורה, בית ספר בנות תיכון, בניין חמ"ה, גנים, מעונות ומרכז מסחרי ובו חנויות וסניף דואר.

גני חב"ד

בשנת תשנ"ג בקצה הצפוני של נחלה, הוקמה על ידי ועד נחלת הר חב"ד, שכונת בת בשם גני חב"ד שהתמזגה עם שכונת נחלת הר חב"ד.

המ"ג

בשנות הנ' כאשר בסמוך לנחלה, נבנתה שכונת המ"ג, אירגן ועד נחלת הר חב"ד, התיישבות חסידים בשכונה החדשה, בחלק הצמוד לנחלה.

נחלת מנחם

בשנת תש"ס הרב בועז לרנר הקים בקצה הדרומי שכונת בת חדשה בשם נחלת מנחם ובהמשך הוקמה נחלת מנחם ב.

פס חב"ד - הרבי מליובאוויטש

שנים רבות נאבקו אנשי הועד והנציגים בעירייה עד אשר החלה בניית בתים פרטיים בשיטת בנה ביתך, ברצועת שטח צרה וארוכה השוכנת בין נחלה וכביש ראשי, אשר מעבר איליו נבנתה שכונת נחלת מנחם ובהמשך השכונות החדשות של קרית מלאכי.

לשטח קראו פס חב"ד ובמהלך הבניה הוחלף לרחוב הרבי מליובאוויטש.

שכונות חדשות

בשנים הבאות חסידי חב"ד רבים התיישבו בשכונות כרמי הנדיב והמחנה הקרובות לשכונת חב"ד. על פי הערכות מתגוררים בנחל'ה והשכונות מסביב, למעלה מ1600 משפחות חסידי חב"ד (ריכוז חב"ד הגדול בארץ).

התפתחות נחלת הר חב"ד לפי שנים

  • תשכ"ט
  • הרבי מקים את נחלת הר חב"ד
  • הרבי שולח 2 ספרי תורה
  • נוסד תלמוד תורה חב"ד
  • נוסד בית ספר בנות חב"ד


  • תש"ל
  • נוסד בית ספר למלאכה נחלת הר חב"ד


  • תשל"א -


  • תשל"ב
  • הרבי הורה להקים את ועד נחלת הר חב"ד ומאז הועד דאג ודואג לפיתוח והרחבת השכונה ומוסדותיה כדלהלן.
  • בהוראת הרבי, הרב ליפא קורצוויל הקים את סניף צעירי חב"ד (בית חב"ד) קרית מלאכי.
  • תשל"ו
  • חנוכת בית כנסת המרכזי - בית אליהו (בתחילה נקרא בית יצחק)
  • חנוכת בית כנסת לעולי בוכרה 'הצריף'


  • תשל"ח
  • חנוכת מבנה תלמוד תורה חב"ד


  • תש"מ
  • חנוכת בית כנסת בית שמואל (על שם הרב שמואל לויטין) לעולי גיאורגיה
  • חנוכת בית כנסת חבסוב לעולי בוכרה


  • תשד"מ
  • נוסדה ישיבת בית הר"מ


  • תשמ"ה
  • נוסד תיכון בית חנה


  • תשמ"ז

חנוכת קומפלקס בית חנה


  • תשנ"ח

חנוכת מקוה חיה מושקא


  • תשע"ה -
  • חנוכת קומפלקס מפואר תלמוד תורה


  • תשע"ט -

חנוכת קומפלקס מפואר בית ספר בנות[12]


  • תשפ"ג -
  • חנוכת מקוה המפואר "מי משה"
  • תשפ"ד
  • חנוכת מעון חב"ד-חמ"ה סניף שני, בשכונת המחנה. הוקם על ידי ועד נחלת הר חב"ד וארגון חמ"ה

בתי כנסת

בשכונה קיימים מספר בתי כנסת, המשמשים את חסידי חב"ד תושבי השכונה:

  • בית אליהו - בית הכנסת המרכזי[13]. גבאי ראשי: הרב אליעזר שייקביץ. רב: הרב יצחק יהודה ירוסלבסקי רב השכונה
  • בית הכנסת חמ"ה - לעולי רוסיה. גבאי ראשי: הרב יוסף יצחק ניסלביץ.
  • בית הכנסת לעולי גרוזיה. רב: הרב חכם שבתי מיכלשוילי
  • בתי כנסת לעולי בוכרה.
  • בית הכנסת 'תפארת אליעזר' - הוקם על ידי הרב בועז לרנר בשכונת נחלת מנחם. גבאי ראשי: הרב מנדי לרנר.
  • בית הכנסת 'בית משיח' - הוקם במרכז קרית מלאכי במטרה לקרב רבים. גבאי ראשי: הרב שלום פש
  • בית הכנסת 'חבדניצע שול'. רב: הרב אליהו וילהלם.
  • 'הצעירים' - בנין חמ"ה. רב: הרב משה הבר
  • בית כנסת 'קוזלינר' - בבניין ישיבת תומכי תמימים. גבאי ראשי: הרב שמואל אלעזר קוזלינר
  • בית הכנסת 'תלמוד תורה'.
  • בית הכנסת 'אחוות מנחם' שכונת המחנה.
  • בית כנסת אהל לוי יצחק שכונת המחנה
  • בית כנסת הרשקופ שול (הוקם בקורונה, נדד וכיום באוהל בשכונת כרמי הנדיב). גבאי ראשי: הרב אברהם יוסף הרשקופ. רב: הרב דובער ירוסלבסקי
  • בתי כנסת זמניים שהוקמו בתקופת הקורונה, ובתי כנסת שהוקמו במבנים לא קבועים בשכונות החדשות

מקוואות

כיום קיימים בנחלת הר חב"ד שלוש מקוואות מפוארים:

  • מקוה חיה מושקא בניהול ועד נחלת הר חב"ד. המקווה בהליכי התחדשות ובניה.
  • מקווה נחלת מנחם - 'תפארת אליעזר', נבנה על ידי הרב בועז לרנר וכיום המנהל בנו הרב מנדי לרנר.
  • המקווה החדש "מי משה" (הבנוי במקום של המקווה הישן המקורי), הוקם על ידי ועד נחלת הר חב"ד יחד עם ועדת המקווה.

מוסדות חינוך

ערך מורחב – תלמוד תורה חב"ד נחלת הר חב"ד

בתי חב"ד

  • בית חב"ד קרית מלאכי - מנהלת גב' חנה קורצוויל
  • בית חב"ד המחנה - הרב יצחק שלמה קרביצקי
  • בית חב"ד כרמי הנדיב - הרב מענדי ליצמן[14]
  • בית חב"ד איזור תעשיה - הרב משה ירוסלבסקי

תפקידים בקהילה

פגיעת הטיל בנחל'ה

בר"ח כסלו תשע"ג במהלך מבצע "עמוד ענן", פגע טיל בבניין 160 בנחלת הר חב"ד ונהרגו שלושה:

  • השליחה להודו מירה שארף רעיית הרב שמואל שארף ובעלה והילדים נפצעו מרסיסי הטיל.
  • הרה"ח ר' אהרון סמדג'ה
  • הבחור יצחק אמסלם

קצין מגלן יששכר נתן הי"ד

במלחמת חרבות ברזל, נהרג בקרב בעזה, רב סרן יששכר נתן הי"ד בוגר תלמוד תורה נחלת הר חב"ד והמכון הטכנולוגי בצפת. נולד וגדל בנחלה, ובליל שמחת תורה שעות ספורות לפני פרוץ המלחמה, רקד בהקפות שמחת תורה בבית כנסת לצעירים במרכז נחלת הר חב"ד.

בשמחת תורה בבוקר, כאשר הגיעו הידיעות על מתקפת הטבח, נסע במהירות לבסיס המרכזי של מגלן וכאשר התברר שהנשקיה נעולה ואין מפתח זמין, פרץ הנשקיה, לקח נשק מתאים ונסע לעוטף עזה והציל יהודים מתוך הגיהינום.

נהרג בליל כ"ט חשון. הלוייתו בהשתתפות אלפים יצאה מבית הוריו בנחלת הר חב"ד, לעבר בית כנסת חב"ד המרכזי נחלת הר חב"ד ומשם לחלקה הצבאית בכפר ורבורג. הספידו: הרב יצחק יהודה ירוסלבסקי והרב משה הבר.

שלושה חודשים מאוחר יותר, בליל ל' שבט תשפ"ד, אחיו המחנך ר' נדב יהודה נתן נפטר משברון לב בהותירו אלמנה ו-6 ילדים צעירים. עסקנים מנחלת הר חב"ד בשיתוף כולל חב"ד וצ'ארדי, הרימו קמפיין התרמה לאלמנה והיתומים.

לקריאה נוספת

  • שי גפן, ‏הרבי יזם הקמת מפעלים בקריית מלאכי, שבועון בית משיח, גיליון 201 עמוד 24-30 (תשנ"ט) קישור לשבועון בית משיח
  • קונטרס נחלת הר חב"ד
  • תורת נחלת הר חב"ד
  • נחלה בלי מצרים - יו"ל ע"י ועד נחלת הר חב"ד בעריכת יצחק וויינטראוב, שבת זכור תשפ"ב.
  • שניאור זלמן ברגר. הרבי לא הסתפק בבתי כנסת חב"ד בשכונת נחלת הר חב"ד, ודאג לבניית בתי כנסת נוספים "כרצון כל עדה", שבועון בית משיח מס' 1326 ע' 26-31

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. שבועון כפר חב"ד מוסף מהפכנים, גיליון סוכות תשפ"ד, עמוד 6
  2. שלומי חסקי, הקטר של חב"ד ע' 84-85
  3. אגרות קודש
  4. ביניהם משפחת הרב יצחק יהודה ירוסלבסקי, משפחת הרב יצחק יעקב הולצברג, משפחת הרב אברהם אלתר הבר, משפחת הרב אלחנן יעקובוביץ, הת' פתחיה ליפסקר ועוד.
  5. עם הקמתה של השכונה עלתה הצעה על ידי עסקני חב"ד בארץ הקודש להעביר את 'יקב שמשון' שהיה בבעלותו של ר' יונה מנדלסון, מירושלים לשכונה החדשה ובכך לתרום להתפתחותה גם מהצד הכלכלי, אך בסופו של דבר הרעיון לא בא לידי פועל יסודה והתפתחותה של נחלת הר חב"ד
  6. על פי ראיון עם הרב ירוסלבסקי, שבועון בית משיח גיליון 219
  7. הרבי מלווה את ספר התורה שנשלח לנחל'ה
  8. הנחלה של הרבי, פרק ועד נחלת הר חב"ד, שבועון בית משיח גיליון 219
  9. ר' זושא וולף, ייסודה והתפתחותה של נחלת הר חב"ד עמוד 132
  10. שבועון בית משיח גיליון 219
  11. נחלה בלי מצרים, ויקרא תשפ"ב
  12. התפתחות לפי שנים על פי: שניאור זלמן ברגר, הנחלה של הרבי, עמוד 6
  13. תיעוד ויזואלי מהנחת אבן הפינה וחנוכת הבית של בית הכנסת, ב: זושא וולף, ייסודה של נחלת הר חב"ד עמודים 256-261
  14. [https://chabad.info/news/833095/ התוועדות בבית חב"ד כרמי הנדיב