העדה החרדית

בנין "זופניק" בירושלים בו שוכנים משרדי העדה החרדית הבד"צ ומערכת הכשרות

העדה החרדית הינו ארגון המאגד את בני היישוב הישן וממשיכי דרכם בירושלים מאז שנת תר"פ. גוף הכשרות שלה, "בד"ץ העדה החרדית", הוא מערך כשרות פרטי הבולט ביותר בארץ.

הקמתה

העדה החרדית הוקמה בשנת תרע"ט לאחר שהיהדות החרדית בארץ הקודש בהנהגת הגאון הרב יוסף חיים זוננפלד והגאון הרב יצחק ירוחם דיסקין, לא קיבלו את כהונתו של הרב אברהם יצחק הכהן קוק כרב ראשי, עקב דעותיו הציוניות, שנפסלו על ידי רוב גדולי ישראל ובראשם רבותינו נשיאינו, והקימו את "העדה החרדית" והרב זוננפלד נבחר להיות רבה הראשון של העדה החרדית ובפועל כרבם של החרדים בארץ הקודש וראש בית הדין ומערכת הכשרות המרכזיים של החרדים בארץ הקודש.

יחסה עם חב"ד

מאז ועד היום חסידי חב"ד חברים בגופים ובארגונים הקשורים לעדה החרדית.

"עדה החרדית" בכתב יד קודש של הרבי

הגאון הרב אברהם חיים נאה ממנהלי כולל חב"ד, היה חבר הנהלת העדה החרדית, ספרא דדיינא [מזכיר בית הדין, כותב הפרוטוקולים והמכתבים] בבד"ץ העדה החרדית, ובפועל היה יד ימינם של הגאב"ד הגאון הרב יוסף חיים זוננפלד והגאב"ד הגאון הרב יוסף צבי דושינסקי.

הגה"ח הרב שלמה יהודה לייב אליעזרוב ממנהלי כולל חב"ד, היה חבר במערכת הכשרות של העדה החרדית. ראשי העדה החרדית ובהם רבה של העדה, הרב יוסף חיים זוננפלד, היו בקשר מיוחד עם אדמו"ר הריי"צ. והגאון הרב יעקב יצחק ווייס גאב"ד העדה החרדית היה בקשרים עם הרבי, וכן הגאון הרב מאיר ברנדסדורפר חבר הבד"ץ.

גאב"ד העדה החרדית האחרון (לעת עתה לא מונה גאב"ד חדש אחרי פטירתו בתשפ"ב), הוא הרב יצחק טוביה ווייס זצוק"ל אשר קשור עם חב"ד זה עשרות שנים, ואף זכה לעבור אצל הרבי בחלוקת הדולרים האחרונה בכ"ו אדר ראשון תשנ"ב, וקיבל את ברכתו בברכת "יאריך ימים על ממלכתו". ראב"ד העדה החרדית כיום, הוא הפוסק הרב משה שטרנבוך שקיים התכתבות עם הרבי.

הרב שלמה פפנהיים מראשי העדה החרדית זכה להיכנס ליחידות אצל הרבי וקיבל הוראות מיוחדות. היה בקשר ידידותי עם חסידי חב"ד.

הרב מאיר דוד ברגמן מחשובי חסידי חב"ד בירושלים הוא מראשי מערכת הכשרות של העדה החרדית בירושלים כיום.

באחת מחלוקת הדולרים עבר ראש עיריית בני ברק הרב משה אירנשטיין והתאונן שהמתנגדים משכנעים חנויות בבני ברק לעזוב את הכשר הרב לנדא לטובת הכשר העדה החרדית. בתגובה אמר הרבי שיש לדבר עם חברי הבד"צ על כך וציין שכמה מהם 'הולכים יחד עם ליובאוויטש', ואכן לאחר זמן מה חברי הבד"צ שמעו על כך והפסיקו לתת כשרות לחנויות באזורים שבהם הרב לנדא נותן הכשר, והמצב הוא כך עד היום.

מתחים

גישתה הייחודית של חסידות חב"ד בהנחיית הרבי לקרב כל יהודי באשר הוא, גם כזה שדעותיו ומעשיו רחוקים מדרך התורה והמצוות לא פשטה עדיין בחוגי העדה החרדית, מה שגרם לעיתים לחיכוכים ואי הבנות. בפרט באים הדברים לידי ביטוי אודות הנהגתו של הרבי ופועלם של חסידי חב"ד שבמקביל לשלילה תיאולוגית תקיפה של התנועה הציונית מקרבים גם את אלו שדוגלים בערכי הציונות ואף את אלו הנוטלים במפעליה חלק, לעיתים אף באו רבנים מהעדה החרדית לרבי ותמהו אודות קרבתו לשז"ר ואף ליהודים שאינם שומרי תורה ומצוות, הרבי הסביר שעלינו לקרב כל יהודי באשר הוא, והם קיבלו את תשובתו בהבנה.

חיכוך בקשר למעמד הנחת אבן הפינה לדפוס יד החמישה

בחלוף ה'שלושים' מהטבח בבית הספר למלאכה נערך בכפר חב"ד בג' סיון תשט"ז חגיגת הנחת אבן פינה של בית הספר לדפוס 'יד החמישה' על שם חמשת הקדושים. ימים מספר לאחר האירוע כתב מזכיר העדה החרדית, ר' יוסף שיינברגר, שני מכתבים לרבי עם טענות "בשם הציבור החרדי" על על אי הזמנתם של אישים שונים מחוגי העדה לאירוע ומאידך טענות על השתתפותם וכיבודם של אישים אחרים, מהחוגים החופשיים, במעמד.

בי"ז סיון כתב הרבי בתגובה למזכיר העדה כשלצד הציון שמה שהתרחש בקשר למעמד היה סך הכל "שגיאה ופעולה בלתי מכוונת" הביע הרבי את צערו ותמהונו הגדולים מכך שמחוגי העדה לא באו לבקר בכפר להשתתף בצער מהאירוע ולעודד את התושבים כשהרבי מביע את צערו משיטה זו של אי השתתפות בצערו של הזולת מחד ומאידך הרגשת חובה לחפש בשבע עיניים את שגיאותיו וחטאיו. בסיום המכתב תמה הרבי מדוע חתום על המכתב העוסק בנושא חשוב כזה רק המזכיר בפרט שמהנוסח שעל גליון המכתב מובן שאין דבר שנעשה ללא הוראה מפורשת של הרבנים וממילא לא מובנת ההשתמטות מלחתום על הדברים.

כחודש אחר כך נשלח לרבי מכתב נוסף בענין חתום ע"י מזכיר העדה כשלצד זה באותם ימים נכתב בביטאון נטורי קרתא נגד לימוד תורת חסידות חב"ד. בתגובה שיגר הרבי מכתב ל"ועד העיר לקהילת האשכנזים בעיה"ק ירושלים ת"ו" שבו נכתב: "מאשרים קבלת שני המכתבים מח' סיון וי"א תמוז חתומים ע"י המזכיר, כנראה בשם כל הועד . . נתקבל לכאן ילקוט משמרת חומתנו קונטרס י"ב, אשר כפי הנראה מקונטרס זה ומקודמיו כותבים שנשמעים הם לרבני קהלת האשכנזים דעיה"ק ירושת"ו. ומובן שנבהלנו לקרות שם בעמוד צ"ב בסוף טור האמצעי, וז"ל - עלינו להבהיר פעם ולתמיד לקהל החרדי שלא יתפתו ללמוד החסידות החב"דית ע"י אלו המרבים לתקוע כו' - ובוודאי יודיעונו אם נכתב זה בהסכמת רבני העדה, או בהצעתם וכיו"ב. כי בעוונותינו הרבים שטחית הלשון - וצריך עיון אם יש לפרשו אחרת - היא מניעה, ותעמולה שלא ילמדו חסידות חב"ד ולא ישתתפו בשיעורי חסידות חב"ד. וזה כבר עשיריות בשנים שלא העיז מי שהוא לצאת גלוי ועוד להדפיס תעמולה כזו. בהמשך להנ"ל נכתב - אנו משתייכים יותר לחסידות חב"ד הנכונה - ואם גם זה נכתב בהסכמת העומדים על גבי הכותב והמדפיס, שבנוסח הילקוט זהו רבני העדה, הרי מענין לדעת אם נקבעו שיעורי לימוד חסידות חב"ד על ידם ומתעסקים בזה".

בהמשך לזה בערב ראש השנה של אותה שנה ייסד הרבי על ידי הרב אברהם צבי כהן שיעור בבית כנסת 'קהל יראים - חסידים' שהשתייך לחוגי נטורי קרתא כשבמכתב המהיר והדחוף לרב כהן ציין ש"מצער, למה הגענו בדורינו זה, אשר עד עתה הרי אלו שכותבי העלון אומרים שהם נשמעים לקולם ומקבלים עליהם הוראתם, זאת אומרת שיש בידם למחות, וע"ע לא נשמע דבר מהם, וזה נתינת מקום לאמר אשר שתיקה כו'".

הכשר העדה החרדית

הכשר העדה החרדית בירושלים פועל משנת תרע"ז, והינו הכשר המקובל על כל תפוצות ישראל, ונחשב למהודר ביותר גם בקרב חסידי חב"ד.

בחלוקת הדולרים של כ"ח אדר א' תשמ"ט, עבר הרב יעקב ישעיה בלוי, (אחיהם של חסידי חב"ד ידועים - הרב טוביה בלוי, הרב עמרם בלוי והרב יוסף בלוי) חבר ודיין בבד"צ וראש מערכת הכשרות של העדה החרדית בירושלים והרבי ציין בפניו את המובא בספרים ש'כשר' ראשי תיבות: 'כמוצא שלל רב' ועל כן אין צורך להיבהל אם ה'שלל רב' כרוך בטירחה והרבי בירכו שיהיה 'שלל רב' בכל הפרטים ובדרכי נועם, והעניק לו דולר נוסף "עבור קדושת ירושלים".

לקריאה נוספת

• שמן ששון מחבריך
• נשיאי חב"ד ובני דורם
• נודע בשיעורים
• ופרצת בין החומות, שבועון כפר חב"ד גליון 1979 עמוד 121

קישורים חיצוניים

• הרבי והעדה החרדית, שניאור זלמן ברגר, גיליון בית משיח מס' 1307 ע' 60-68.

הערות שוליים

  ערך זה הוא קצרמר בנושא מוסדות וארגונים. אתם מוזמנים לתרום לחב"דפדיה ולהרחיב אותו.