פרשת שופטים

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
גרסה מ־17:39, 17 באוגוסט 2023 מאת אליהו ב. (שיחה | תרומות) (←‏הפרשה בקצרה)
(הבדל) → הגרסה הקודמת | הגרסה האחרונה (הבדל) | הגרסה הבאה ← (הבדל)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
ערך זה דורש הקשר חב"די: בדף זה חסר מידע שמבהיר את ההקשר או נקודת המבט של חסידות חב"ד לבין נושא או נשוא הערך
אתם מוזמנים לסייע על ידי הוספת פרטים אנציקלופדיים רלוונטים. אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה.

פרשת שופטים היא הפרשה החמישית בספר דברים (מפרק ט"ז פסוק י"ח עד פרק כ"א פסוק ט').

הפרשה בקצרה[עריכה | עריכת קוד מקור]

הקדמה: פרשת שופטים עוסקת בעיקרי ההיבטים של מנהיגות יהודית. מתחיל משופטים ולאחר מכן במלכי ישראל ובנביאים.

  • ראשון - התורה מצווה על מנוי שופטים בכל שערי הערים. אלה מצווים לפסוק צדק, ולהמנע ממשפט מעוות על ידי לקיחת שוחד שהתורה אומרת כי הוא מעוור את גם עיני חכם וצדיק. בהמשך מצווה התורה שלא להקריב בהמות בעלות מום, וכן התורה חוזרת על האיסור בעבודת אלילים.
  • שני - פירוט חלק מהדינים של מלך ישראל. התורה אומרת שה' יבחר מלך. על המלך נאסר להחזיק הרבה סוסים לעצמו, וכן לא להתחתן עם נשים רבות או להיות בעל ממון רב של כסף וזהב. על המלך לכתוב לעצמו שני ספרי תורה, אחד מהם להחזיק עימו תמיד וללמוד בו בכל יום.
  • שלישי - התורה מדברת על הנחלה אותה יקבלו הלויים והכהנים, כפי שכבר נכתב והרעיון חוזר על עצמו כאן. לכהנים וללויים אין חלק ונחלה בארץ ישראל, כיון שה' הוא נחלתם. התורה ממשיכה עם הדינים של קרבן שמובא על ידי יהודי, ונאכל על ידי הכהנים והלויים.
  • רביעי - דיני נבואות אסורות, כגון מגידי עתידות ומכשפים. התורה מכנה מעשים כאלו בתור מעשה נבלה.
  • חמישי - נכתב אודות נביאי ישראל. מכיון שבמעמד הר סיני בני ישראל טענו שאינם יכולים לשמוע את דבר ה' באופן ישיר, ה' אומר כי הוא יעמיד נביא והוא ישים את דבריו בפיו. אנו מצווים להישמע לנביאים. בהמשך חוזרת התורה על הציווי להקים ערי מקלט, עבור רוצח נפש בשגגה, וכן מופיעים דינים נוספים הקשורים ברצח.
  • שישי - מופיעים דינים של הרחבת הגבול של הארץ על ידי כיבוש. כמו כן מופיעים דיני עדות, והתורה קובעת שצריך שני עדים כדי שיהיה לכך תוקף. במקרה של עדות שקר, הדין הוא שכאשר זמם - ייעשה לו. בהמשך מתארת התורה את תהליך היציאה למלחמה, התורה אומרת כי אל לנו לפחד כיון שה' עימנו.
  • שביעי - התורה יורדת לפרטים של הליך המלחמה, ובעיקר מי ומה ניתן לקחת כשלל בעיר שנפלה בשבי. התורה גם מציינת כי אסור לנו לכרות עץ מאכל כאשר אנו מתקיפים עיר, ובכך להראות את היחס של כבוד לצומח ובוודאי לאנשי העיר. התורה משתמשמת במילים "כי האדם עץ השדה". בסיום הפרשה עוסקת התורה בדיני רצח בלתי מפוענח. התהליך מתבצע על ידי זקני העיר הקרובה למקום מציאת הגופה.

ראו גם[עריכה | עריכת קוד מקור]

קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]