נחלת הר חב"ד
שכונת נחלת הר חב"ד (מכונה גם: נחלה) היא שכונה חב"דית בעיר קריית מלאכי, והשכונה ומוסדותיה עומדים תחת נשיאות הרבי. כיום מתגוררים בה יותר מאלף וחמש מאות משפחות חב"דיות, ויש בה את הריכוז השני בגודלו של חסידי חב"ד בארץ הקודש. כשכפר חב"ד עומד על המקום הראשון בארץ הקודש.
תוכן עניינים
תהליכי הקמה
בעקבות העליה מגרוזיה, הרבי הורה לאתר מקום מתאים להקמת שכונה לעולי גרוזיה, וכדי ליישם את ההוראה, חיפשו כמה מעסקני חב"ד ובהם הרב בנימין גורודצקי, הרב אפרים וולף והרב שלמה מיידנצ'יק שטח הולם אך בתקופה זו שרר מחסור חמור בדירות בכל הארץ ולא נמצא מקום מתאים.
התפנית בחיפושים אירעה בפגישת הרב שלמה מיידנצ'יק יו"ר ועד כפר חב"ד עם מר לובה אליאב סגן שר הקליטה, אשר הטיח ביו"ר הועד, על חוסר שיתוף הפעולה של חב"ד עם משרד הקליטה. לדבריו עומדת עלייה של יהודי גרוזיה בפתח, ותמה מדוע חסידי חב"ד לא עידכנו כי הם מעוניינים לקלוט את יהודי גרוזיה. באותה שיחה, גילה מר אליאב כי בקרית מלאכי עומדות מוכנות כ-300 דירות ריקות אשר ממתינות לעולים חדשים. הרב מיידנצ'יק ועסקני חב"ד נוספים נסעו לקרית מלאכי והחלו לגלגל את הרעיון, כאשר במרכז ניצב הקשר היום-יומי עם הרבי. חודש ימים התנהל הקשר האינטנסיבי עם משרדי הממשלה עד אשר הבשיל הרעיון, והרבי נתן את הסכמתו במברק[1] מכ"ג שבט תשכ"ט: "נכונה ההצעה דקריית-מלאכי בהתנאים שמסרם, וכן שחלק דאברכי הכולל דכפר חב"ד יתיישבו שם. בברכת הצלחה לגמר טוב בהנזכר לעיל"[2].
בהוראת הרבי, הרב בנימין גורודצקי והרב אפרים וולף אירגנו קבוצת אברכים חב"דיים שיתיישבו בשכונה החדשה לצד עולי גרוזיה. ובסמיכות לשבת זכור הגיעו 10 משפחות של מתיישבים להתיישב בנחל'ה[3]. באותם ימים עשרות משפחות עולי גרוזיה התיישבו בשכונה החדשה, אשר לאחר מספר ימים הרבי בחר לה שם: נחלת הר חב"ד.
בשנים הבאות עולי רוסיה חסידי חב"ד וגם עולים מעדת בוכרה השתכנו בשכונה וביססו אותה.
בהוראת הרבי הוקמו בנחלת הר חב"ד מפעלים בהם עבדו תושבי נחלת הר חב"ד[4].
התפתחות נחלת הר חב"ד
- תשכ"ט –
- הרבי מקים את נחלת הר חב"ד
- הרבי שולח 2 ספרי תורה
- נוסד תלמוד תורה חב"ד
- נוסד בית ספר בנות חב"ד
- תש"ל –
- נוסד בית ספר למלאכה נחלת הר חב"ד
- תשל"א -
- הרבי הקים גמ"ח עבור תושבי נחלה, בראשות הרב בערל ריקמן, הרב נפתלי קרביצקי והרב יהודה בוטרשווילי.
- תשל"ב –
- הרבי הורה להקים את ועד נחלת הר חב"ד ומאז הועד דאג לפיתוח והרחבת השכונה ומוסדותיה כדלהלן.
- נוסדה ישיבת ישיבת תומכי תמימים בנשיאות הרבי ובעידודו על ידי הרב מרדכי קוזלינר.
- בהוראת הרבי, הרב ליפא קורצוויל הקים את סניף צעירי חב"ד (בית חב"ד) קרית מלאכי.
- תשל"ו –
- חנוכת בית כנסת המרכזי - בית אליהו
- חנוכת בית כנסת לעולי בוכרה 'הצריף'
- תשל"ח –
- חנוכת מבנה תלמוד תורה חב"ד
- תש"מ –
- חנוכת בית כנסת בית שמואל לעולי גיאורגיה
- חנוכת בית כנסת חבסוב לעולי בוכרה
- תשד"מ –
- נוסדה ישיבת בית הר"מ
- תשמ"ה –
- נוסד תיכון בית חנה
- תשמ"ז –
חנוכת קומפלקס בית חנה
- תשנ"ח –
חנוכת מקוה חיה מושקא
- תשע"ה -
- חנוכת קומפלקס מפואר תלמוד תורה
- תשע"ט -
חנוכת קומפלקס מפואר בית ספר בנות[5]
- תשפ"ג -
- חנוכת מקוה המפואר "מי משה"
נחלה מתרחבת
הועד מרחיב את נחלה
לפי הוראות שהתקבלו מהרבי,ועד נחלת הר חב"ד הרחיב את השכונה באמצעות בניית בנייני מגורים ובהם דירות גדולות המתאימות למשפחות עם ילדים. מול שורת הבניינים שנבנו בשנות הל', הוקמו מוסדות החינוך, בניין חמ"ה ומרכז מסחרי ובו חנויות וסניף דואר.
גני חב"ד
בשנת תשנ"ג בקצה הצפוני של נחלה, הוקמה על ידי ועד נחלת הר חב"ד, שכונת בת בשם גני חב"ד שהתמזגה עם שכונת נחלת הר חב"ד.
המ"ג
בשנות הנ' כאשר בסמוך לנחלה, נבנתה שכונת המ"ג, אירגן ועד נחלת הר חב"ד, התיישבות חסידים בשכונה החדשה, בחלק הצמוד לנחלה.
נחלת מנחם
בשנת תש"ס הרב בועז לרנר הקים בקצה הדרומי שכונת בת חדשה בשם נחלת מנחם ובהמשך הוקמה נחלת מנחם ב.
פס חב"ד - הרבי מליובאוויטש
שנים רבות נאבקו אנשי הועד והנציגים בעירייה עד אשר החלה בניית בתים פרטיים בשיטת במה ביתך, ברצועת שטח צרה וארוכה הדוכנת בין נחלה וכביש ראשי, אשר מעבר איליו נבנתה שכונת נחלת מנחם ובהמשך השכונות החדשות של קרית מלאכי.
לשטח קראו פס חב"ד ובמהלך הבניה הוחלף לרחוב הרבי מליובאוויטש.
שכונות חדשות
בשנים הבאות חסידי חב"ד רבים התיישבו בשכונות כרמי הנדיב והמחנה הקרובות לשכונת חב"ד. על פי הערכותמתגוררים בנחל'ה למעלה מ2000 משפחות חסידי חב"ד (ריכוז חב"ד הגדול בארץ).
ועד נחלת הר חב"ד
הקמת הועד
על פי הוראות הרבי בשנת תשל"ב - בהתעסקותו של ר' מרדכי קוזלינר הוקם ועד נחלת הר חב"ד בנשיאות הרבי. תחת הועד היו המוסדות: בית הספר למלאכה, ובית ספר בנות, והכולל וכיום מוסדות החינוך וגם בתי הכנסת המרכזיים והמקוואות המרכזיים וארגונים רבים פועלים בניהול ועד נחלת הר חב"ד.
בשנת תשל"ב כשלוש שנים לאחר התייסדות נחלת הר חב"ד, הרב ישראל ליבוב יו"ר צעירי חב"ד נכנס ל'יחידות' והרבי שאלו מדוע בנחלה אין ועד המנהל את השכונה כמו בכפר חב"ד. ולמרות שהרב ליבוב הבהיר כי אין לו קשר לניהול נחלה, הרבי אמר שחשוב שידע זאת. הרב ליבוב שב לארץ הקודש ואת דברי הרבי העביר לרב יצחק מענדל ליס, אשר מיהר ליישם את הוראת הרבי להקים ועד לשכונה החדשה ובועד החדש אשר התארגן בסיוע הרב מרדכי קוזלינר, היו חברים ארבעה: הרב מרדכי גורודצקי יו"ר (מונה בגלל הניסיון הקודם כחבר ועד כפר חב"ד), הרב מרדכי קוזלינר, הרב יצחק מענדל ליס, הרב בערל ריקמן.
חברי הועד שלחו לרבי מכתב אודות הקמת הועד, ושאלו אם לקיים בחירות לחברי הועד, והרבי השיב כי אלה החתומים על המכתב, דהיינו ארבעת החברים, יוסיפו עוד שלושה ויחד יקבלו החלטה כי זהו הרכב הועד, עד אשר חברי הועד יחליטו להוסיף או לשנות חברים. ארבעת החברים יישמו את הוראת הרבי והוסיפו עוד שלושה: הרב חכם משה מיכאלשוילי, ר' מיכאל מיכאלשוילי, הרב אברהם אלתר הבר (בתקופה הבאה מונה בהסכמת הרבי למזכיר הועד)[6].
תקופה קצרה לאחר הקמת הועד, היושב ראש הרב מרדכי גורודצקי אשר לפי הוראות הרבי ניהל את מפעל גולגוטקס שהעסיק עשרות מתושבי נחלה, אמר לרבי כי לא רואה את עצמו מתאים לתפקיד יו"ר הועד, וכי אין לו את הכישורים והניסיון לכך וגם לא זמן [בגין היותו מנהל מפעל], על כך השיב לו הרבי: "כיון שזכית להיות ראש הועד - מי ממאן לכזה מינוי" והמשיך כי המתעסקים בצרכי ציבור זכות הרבים מסייעתם, ובפרט שזה קשור עם חב"ד, וכאן החל הרבי למנות את כל שמות הרביים, מאדמו"ר הזקן. הרבי אמר לו שיוכל להתייעץ עם מי שירצה, אך ההחלטות יהיו אך ורק על ידי הועד.
מספר שנים לאחר מכן ביקש מהרבי שיחרור מתפקיד היושב ראש, אך הרבי ענה: אדרבה, "יתעסק בועד נחלת הר חב"ד ביתר שאת"[7].
הועד בשנים האחרונות
כיום הועד מנהל את השכונה ותחת הועד ישנם מוסדות חינוך בתי כנסת, מקוואות וארגוני חסד וכולם בנשיאות הרבי.
חברי הועד:
- יו"ר הוועד הרב יצחק בליז'ינסקי
- הרב שמואל חיים פרנקל
- הרב שבתאי מיכאלשווילי
- הרב יוסף ארבוב
- הרב שמואל אליסון
- הרב שמואל לוין
- הרב משה מעטוף
- הרב אברהם יעקב קרוגליאק
- מנכ"ל הוועד הרב הרצל מימון[8]
נציגי חב"ד בעירייה
- כיום: הרב בצלאל מזרחי
בעבר:
- ר' אלי בן אהרן
- הרב משה לרנר
- הרב יוסף יוזביץ
- הרב משה מלייב
- הרב חיים שטיינר
- הרב אברהם יוסף הרשקופ
ספרי תורה מהרבי
בשנת תשכ"ט, בהוראת הרבי בחרו שני ספרי תורה מתוך הספרים שעמדו בארון הקודש בבית חיינו 770. לאחר שנבחרו שני ספרי התורה, הועברו אלו לחדרו של הרבי, כאשר במקביל הוכנו להם מעילים עליהם נרקם הכיתוב: "ביהכ"נ חב"ד בנחלת הר חב"ד בארץ הקודש תובב"א, נשלח על ידי הרבי (ליובאוויטש)". ספרי התורה היו שונים לחלוטין זה מזה - האחד קטן ולו נתפר מעיל בצבע לבן, ואילו השני גדול ממדים, ולו נתפר מעיל בצבע שחור כהה. בתום מלאכת תפירת המעילים והלבשתם, הושבו ספרי התורה לארון הקודש.
הרבי הסביר את הסיבה לשליחת שני ספרי תורה (ולא אחד [כנדרש לקרה"ת בכל שבת] או שלש [כנדרש לקרה"ת בשמח"ת ובשבת ר"ח טבת]), כי הם נשלחו לקראת פסח, בו מוציאים שני ספרי תורה.
לקראת משלוח הספרים הורה הרבי שפמליה של עשרה חסידים תלווה את ספרי התורה לשדה התעופה ע"ש קנדי, מתוכם יהיו שלושה חברי כולל האברכים שבקראון הייטס. הרבי הורה שהרב זלמן שמעון דבורקין, רב השכונה, יבחר את השלושה.
המשלוח נקבע ליום י"א ניסן, יום הולדתו של הרבי. באותו יום נסע הרבי לאוהל הק' ולפני יציאתו לדרך נכנס לבית הכנסת ב– 770 יחד עם הרב בנימין גורודצקי ומזכיריו הרב חודקוב, הרב קליין והרב גרונר. הרבי ניגש לארון קודש שם עמד כבר גבאי בית המדרש הרב יוחנן גורדון. הרבי נתן לו מאתיים דולרים בהם נרכשו ספרי התורה שנבחרו מבעוד מועד.
הרבי חייך אל הרב גורדון ובירכו במאור פנים 'איר זאלט דערלעבן משיח'ן' [= תזכו לחיות בביאת המשיח]. ספר תורה אחד נתן הרבי בידי מזכירו הרב חודקוב והשני בידי הרב בנימין גורודצקי, והם העלום אל בית הכנסת הקטן בקומה הראשונה של 770 (ה'זאל הקטן'). כאשר נכנסו לבית הכנסת, נמסרו ספרי התורה לרבי והוא מסרם לרב חודקוב שהכניסם לתוך ארון הקודש[9].
לאחר מכן נסע הרבי ל'אוהל' ובשובו התפלל מנחה. בתום התפילה הוציאו את ספרי התורה מארון הקודש וכשהרבי לבוש בגדי שבת אזור באבנט, ליווה את ספרי התורה עד מכוניתו של הרב בנימין קליין. מסביב למכונית כבר עמדו זקני החסידים הרב אליהו ייאכיל סימפסאן, הרב שלמה אהרן קזרנובסקי והרב זלמן דוכמן. במרחק מה נעמדו חסידים ותמימים רבים. הרב קליין פתח את דלתות הרכב והכניס את ספרי התורה למכונית. המדובר היה שהרב גורודצקי ייסע עם הספרים לארץ הקודש והרב חודקוב ילווה אותם עד לשדה התעופה ויחזור. לפתע הורה הרבי שהרב חודקוב ילווה את הספר תורה כשהוא לבוש סרטוק. הרבי אמר לו שילך לחדרו הקדוש ויקח משם את הסרטוק של הרבי, הרבי נתן לרב חודקוב את המפתח לחדרו הקדוש כדי שבחזרתו משדה התעופה, אם הרבי לא יהיה בחדרו, יוכל הרב חודקוב להחזיר את הסרטוק למקומו.
הרב חודקוב אכן לבש את הסרטוק, וביחד עם הפמליה שהוכנה מבעוד מועד, נסעו לשדה התעופה 'קנדי'. הקהל הרב שנכח במקום ליווה את המכונית עם ספרי התורה עד לפינת הרחוב. בשדה התעופה 'קנדי' חזר הרב נתן גורארי' מאמר חסידות.
בשדה התעופה בן גוריון בלוד, כבר המתינה משלחת רבנים ונכבדים וקיבלה ברוב כבוד את הרב גורודצקי שהגיע עם ספרי התורה.
יחד עם ספרי התורה שלח הרבי אגרת מיוחדת בה הבהיר כי אין הוא צריך להסביר מדוע הוא שולח את ספרי התורה, אלא ציטט בארוכה את אגרת אדמו"ר הריי"צ בעת ששלח ספר תורה למייסדי כפר חב"ד. באותו מכתב כותב הרבי הריי"צ שצריך להתבונן בכך שההשגחה העליונה הביאה את המתיישבים לארץ אשר עיני ה' אלוקיך בה, וספר התורה יהיה לאות זכרון לסדר את החיים על פי התורה, ולחנך את הבנים והבנות בדרך התורה ללא פשרות.
חגיגת הכנסת ספרי התורה התקיימה ביום י"ט בניסן, ד' חול המועד פסח, בהשתתפות חסידי חב"ד המקומיים וחסידי חב"ד שבאו מכל קצות הארץ ליטול חלק בחגיגה מיוחדת זו. התהלוכה יצאה מבנין המועצה המקומית לעבר בית הכנסת בנחלת הר חב"ד, תוך שירה וריקודים ושמחה פורצת גדר. שני ספרי התורה הוכנסו ברוב פאר והדר לבית הכנסת בשכונה החדשה.
כעבור מספר שנים נבנה בית כנסת המרכזי בשכונה עבור חסידי חב"ד ובני הקהילה הגרוזינית נותרו להתפלל בבית הכנסת הישן. ספר תורה הגדול נותר בבית הכנסת הישן, ואילו ספר תורה הקטן הועבר לבית כנסת חב"ד החדש. עם הזמן התיישן הספר והתגלו בו בעיות רבות אשר עיכבו את תיקונו. בשנת תשס"ט, לאחר התעוררות של קבוצת חסידים, גויס מימון לתקן את הספר ולאחר עמל רב חודש הספר וגם נקנה בעבורו כתר תואם לכתר של ספר התורה הקטן ב-770 המכונה "הספר תורה של הרבי". ספר התורה מוצא בשבתות לקריאת מפטיר.
בתי כנסת
בשכונה קיימים מספר בתי כנסת, המשמשים את חסידי חב"ד תושבי השכונה:
- בית אליהו - בית הכנסת המרכזי.
- בית הכנסת חמ"ה.
- בית הכנסת לעולי גרוזיה
- בתי כנסת לעולי בוכרה.
- בית הכנסת 'תפארת אליעזר'.
- בית הכנסת 'בית משיח'.
- בית הכנסת 'חבדניצע שול'.
- 'הצעירים' - בנין חמ"ה.
- בית כנסת 'קוזלינר' - בבניין ישיבת תומכי תמימים.
- בית הכנסת 'תלמוד תורה'.
- בית הכנסת 'אחוות מנחם' שכונת המחנה.
- בית כנסת אהל לוי יצחק שכונת המחנה
- בית כנסת הרשקופ שול (הוקם בקורונה, נדד וכיום בתלמוד תורה בית יוסף ש"ס)
- בתי כנסת זמניים שהוקמו בתקופת הקורונה, ובתי כנסת שהוקמו במבנים לא קבועים בשכונות החדשות
מקוואות
כיום קיימים בנחלת הר חב"ד שלוש מקוואות מפוארים:
- מקוה חיה מושקא בניהול ועד נחלת הר חב"ד. המקווה בהליכי התחדשות ובניה.
- מקווה נחלת מנחם - 'תפארת אליעזר', נבנה על ידי הרב בועז לרנר וכיום המנהל הרב מנדי לרנר.
- המקווה החדש "מי משה" (הבנוי במקום של המקווה הישן המקורי), הוקם על ידי ועד נחלת הר חב"ד יחד עם ועדת המקווה.
מוסדות חינוך
- גני ילדים (נכון לשנת הלימודים תשפ"ג פועלים כ-20 גני חב"ד בקריית מלאכי)
| ערך מורחב – תלמוד תורה חב"ד נחלת הר חב"ד |
- תלמוד תורה חב"ד נחלת הר חב"ד בנשיאות הרבי- כ-650 תלמידים. מנהל: הרב אהרן מנגמי שליח בקרית מלאכי
- בית ספר חב"ד בנות - מנהלת: גב' שריתה שוויכה. מנהלים/ות בעבר: גב' רחל מונדשיין (רעיית הרב יהושע מונדשיין), גב' יהודית סירוטה, הרב יוסף מעטוף, גב' רחל הבר.
- תיכון בית חנה - מנהלת: גב' עזריאל. מנהלות בעבר: גב' הני קרניאל, גב' תמר גרוזמן.
- בית הספר למלאכה - מנהלים: הרב יוסף הרטמן, הרב מרדכי ליפסקר, הרב אלימלך הרצל.
- מעון יום חמ"ה
- ישיבת תומכי תמימים. מנהל: הרב שמואל אלעזר קוזלינר. מנהל בעבר: הרב מרדכי קוזלינר. מגידי שיעורים: הרב יעקב נוטיק, המשפיע הרב יוסף יצחק פרידמן
- ישיבת בית הר"מ - ראש הישיבה הרב שלום בער כהן. מנהל: הרב נתן וולף.
- כולל אברכים - חמ"ה (התייסד ע"פ הוראת הרבי) - ראש הכולל -הרב שמואל כהן. ראשי הכולל בעבר: הרב אברהם זלצמן, הרב מענדל ווכטר.
- כולל תפארת זקנים. - בבניין ובתמיכת חמ"ה
תפקידים בקהילה
- רב הקהילה - הרב יצחק יהודה ירוסלבסקי
- משפיע הקהילה - הרב מיכאל מישולובין
- יו"ר ועד השכונה - הרב יצחק בליז'ינסקי (נכד הרב מאיר בליז'ינסקי, וחתן הרב מרדכי גורודצקי אשר מילא במשך עשרות שנים את תפקיד זה).
- מזכיר הועד - ר' הרצל מימון
- מנהל ישיבת תומכי תמימים - הרב שמואל אליעזר קוזלינר בן המנהל הראשון הרב מרדכי קוזלינר
- יו"ר 'ועד המוסיפין' - הרב אברהם (בומי) פרידלנד
- מנהל צעירי חב"ד - הרב ליפא קורצוויל ע"ה וכיום רעייתו גב' חנה קורצוויל.
- גבאי בית-הכנסת חב"ד המרכזי - ר' אליעזר שייקביץ ור' בצלאל גלויברמן
- גבאי בית כנסת אוהל לוי יצחק - הרב ג'קי סוסי (שליח באשדוד)
- מנהל בית כנסת הרשקופשול - הרב אברהם יוסף הרשקופ
- רב קהילת הגיאורגים קרית מלאכי ורב ראשי ליהדות גיאורגיה - הרב חכם שבתי מיכאלשוילי ממלא מקום אביו הרב חכם משה מיכאלשוילי
- מנהל הגנים וישיבת בית הר"מ - הרב נתן וולף
- מנהל התלמוד-תורה - הרב אהרן מנגמי
- חבר לשכת הרבנות (ומגיד שיעור בישיבת תומכי תמימים כפר חב"ד - הרב יעקב שוויכה
- רב ומו"צ - הרב אהרן בן ציון ירוסלבסקי
- מנהלת תיכון חב"ד, יעל עזריאל
- מנהלת בית ספר בנות חב"ד, שטערנא שרה שוויכה בת הרב שמעון אליטוב (רעיית הרב יעקב שוויכה
- ראש ישיבת בית הר"מ - הרב שלום דובער כהן
- משפיע בישיבת בית הר"מ - הרב יוסף יצחק גנזבורג
- נציג חב"ד בעירייה - ר' בצלאל מזרחי
- ראש כולל האברכים - הרב שמואל כהן
- מנהל חב"דניצע שול - הרב אליהו וילהלם
- משפיע בית כנסת לצעירים - הרב משה הבר
- מנהלי חמ"ה - הרב יוסף יצחק ניסילביץ', הרב שמואל לוין
- יו"ר מרכזי יד לילד - הרב אלימלך הרצל
- ראש כולל תפארת זקנים - הרב יחזקאל כהן
פגיעת הטיל בנחל'ה
בר"ח כסלו תשע"ג במהלך מבצע "עמוד ענן", פגע טיל בבניין 160 בנחלת הר חב"ד ונהרגו שלושה:
- השליחה להודו מירה שארף רעיית הרב שמואל שארף ובעלה והילדים נפצעו מרסיסי הטיל.
- הרה"ח ר' אהרון סמדג'ה
- הבחור יצחק אמסלם
לקריאה נוספת
- שי גפן, הרבי יזם הקמת מפעלים בקריית מלאכי, שבועון בית משיח, גיליון 201 עמוד 24-30 (תשנ"ט)
- קונטרס נחלת הר חב"ד
- תורת נחלת הר חב"ד
- נחלה בלי מצרים - יו"ל ע"י ועד נחלת הר חב"ד בעריכת יצחק וויינטראוב, שבת זכור תשפ"ב.
- שניאור זלמן ברגר. הרבי לא הסתפק בבתי כנסת חב"ד בשכונת נחלת הר חב"ד, ודאג לבניית בתי כנסת נוספים "כרצון כל עדה", שבועון בית משיח מס' 1326 ע' 26-31
קישורים חיצוניים
- הרב יצחק יהודה ירוסלבסקי מתראיין אודות נחלת הר חב"ד, שבועון בית משיח 219
- שניאור זלמן ברגר, הנחלה של הרבי, קובץ מיוחד ליובל ה-50 לייסודה של נחלת הר חב"ד
- נחלת הר חב"ד, בתוך קובץ "ושמחתם לפני ה'" - בהוצאת ועד חיילי בית דוד, תשע"ט, ע' 22
- זושא וולף, ייסודה והתפתחותה של שכונת נחלת הר חב"ד, ההוראות, הדיווחים ואגרות-הקודש, תשע"ט
- שניאור זלמן ברגר, ונתן לנו את התורה - דיינו!, סקירה על ספרי התורה ששלח הרבי לשכונה עם ייסודה
שבועון בית משיח - מענדי קורטס, יריעת היסטוריה: מאבקים שניהלו עסקני חב"ד על דירות פנויות בשכונה המתמלאת, כ"ז שבט תשפ"א
- נחלה בלי מצרים - שבת זכור-ויקרא תשפ"ב, 52 לנחלת הר חב"ד גיליון מיוחד על אז ועכשו בנחלת הר חב"ד
הערות שוליים
- ↑ שלומי חסקי, הקטר של חב"ד ע' 84-85
- ↑ אגרות קודש
- ↑ ביניהם משפחת הרב יצחק יהודה ירוסלבסקי, משפחת יצחק יעקב הולצברג, משפחת הרב אברהם אלתר הבר ועוד.
- ↑ עם הקמתה של השכונה עלתה הצעה על ידי עסקני חב"ד בארץ הקודש להעביר את 'יקב שמשון' שהיה בבעלותו של ר' יונה מנדלסון, מירושלים לשכונה החדשה ובכך לתרום להתפתחותה גם מהצד הכלכלי, אך בסופו של דבר הרעיון לא בא לידי פועל יסודה והתפתחותה של נחלת הר חב"ד
- ↑ התפתחות לפי שנים על פי: שניאור זלמן ברגר, הנחלה של הרבי, עמוד 6
- ↑ הנחלה של הרבי, פרק ועד נחלת הר חב"ד, שבועון בית משיח גיליון 219
- ↑ שבועון בית משיח גיליון 219
- ↑ נחלה בלי מצרים, ויקרא תשפ"ב
- ↑ הרבי מלווה את ספר התורה שנשלח לנחל'ה
