ניגון ויהי בימי אחשורוש

הניגון "וַיְהִי בִּימֵי אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ" הוא ניגון חסידי לפסוק הראשון במגילת אסתר.

מילות הניגון: "וַיְהִי בִּימֵי אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ הוּא אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ הַמֹּלֵךְ מֵהֹדּוּ וְעַד כּוּשׁ שֶׁבַע וְעֶשְׂרִים וּמֵאָה מְדִינָה".

מקור הניגון

הניגון במקורו הוא ניגון שמח ללא מילים.

יש אומרים כי המלים הצטרפו לניגון לאחר שבחור ירד מהזאל הקטן לשאלאש לאחר ששתה 'משקה' כשהוא מצמיד את מילות המגילה לניגון.

חסידים אימצו ניגון חסידי תוסס ושמח זה המחדיר את אווירת חג הפורים למילים אלו. מידי שנה היו מתחילים לשיר ניגון זה בפני הרבי כאשר נכנס ל-770 בשבת מברכים חודש אדר, והשירה נמשכה כשהרבי מעודד את הניגון. במשך כל החודש היו שרים את הניגון רבות בפני הרבי, ובמיוחד בהתוועדויות של הרבי בפורים.

בחג הפורים שנת תשכ"ח אמר הרבי: "...מן הנכון והראוי שיהיה ניגון המיוחד בפרט לימי הפורים - על דרך שיש אצל חסידים הניגון "פדה בשלום" הקשור עם י"ט כסלו, ועל דרך זה ניגונים הקשורים עם "הקפות", ועל דרך זה ניגונים הקשורים עם חג הפסח וכיו"ב. אמנם בשביל זה צריכים מישהו שמחבר ניגונים, והרי אין זה ה"אומנות" שלי... ובכן, חיפשתי בתורה, אולי אוכל למצוא מן המוכן ניגון הקשור עם פורים, ואכן - בלי יגיעה יתרה - מצאתי: במסכת מגילה, בביאור הפסוק שבו נתפרש מה שפעל פורים אצל כל בני ישראל - "ליהודים היתה אורה ושמחה וששון ויקר", איתא: "שמחה זה יום טוב, שנאמר: 'ושמחת בחגך'". ומזה מובן, שהניגון "ושמחת בחגך", יש לו שייכות מיוחדת לפורים". - בהמשך, אמר הרבי: "וכיון שכבר ישנו ניגון שנתחבר על התיבות "ושמחת בחגך", הנה עד שיחברו ניגון מיוחד לימי הפורים, יהיה זה "ושמחת בחגך" (המובא בגמרא לענין "ליהודים היתה אורה ושמחה גו'") עם הניגון על תיבות אלו". והתחיל הרבי לנגן: "ושמחת בחגך והיית אך שמח". .

בכל השנים ניגנו בהתוועדויות של פורים את הניגון "ויהי בימי" בלי המילים עד לשנות המ"מים. בשנת תשמ"ב תשמ"ג ותשד"מ ניגנו את הניגון עם המילים והרבי עודד אותו, אחר כך, בשנים האחרונות היו מנגנים לפעמים עם המילים ולפעמים בלי המילים.

ניגון זה הוא חלק בלתי נפרד מהווי חג הפורים של חסידי חב"ד.

קישורים חיצוניים

• הרבי מעודד את שירת הניגון "ויהי בימי אחשוורוש", באתר בית חב"ד