חסידות בעלז

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
חב"ד וגדולי ישראל
חב"ד ובנותיה
חסידות חב"ד ליובאוויטש
חסידות סטרשלה   ●   התפצלות חסידות חב"ד (תרכ"ו)חב"ד קאפוסטחב"ד ליאדיחב"ד ניעז'ין   ●   חסידות אוורוטש
חצרות רוסיה ליטא ואוקראינה
ברסלבטולנאסלוניםסקוויראפינסק קרליןצ'רנובילקרליןצ'רקסרחמסטריבקארוז'יןצ'ורטקובסקוליא
חצרות גליציה
באבובצאנזמחנובקהפשברסקבעלזנדבורנאביטשינאקרטשניףזוטשקא
חצרות פולין ווואהלין
אמשינובגורזוויהללעלובסטרופקובראדזיןביאלאפשיסחאאוז'רוב
חצרות הונגריה ורומניה
פאפאויז'ניץסאטמארערלוי
חצרות ארץ ישראל ומרוקו
שומרי אמונים  •  אשלג  •  אבוחצירא
בית הכנסת שבנה רבי שלום מבעלז בעיירה בעלז
רבי יעקב יצחק ניימן (חב"ד און ליין)

חסידות בעלזא נוסדה על ידי הרה"ק רבי שלום מבעלזא תלמידו של החוזה מלובלין.

אחרי פטירתו מילא מקומו בנו רבי יהושע רוקח מבעלזא. הוא היה גם רב העיירה בעלזא. לאחר פטירתו מילא את מקומו בכור בניו רבי אהרן רוקח מבעלזא, הן באדמורו"ת, והן ברבנות העיירה. שאר האחים, ובכללם רבי מרדכי רוקח מבילגוריא, הכניעו עצמם לאדמו"ר רבי אהרן מבעלזא.

בשנות המלחמה עלה רבי אהרן לארץ, לפי גרסאות מסוימות - על ידי אמירת שם, על ידו הפך לרואה ואינו נראה, אך משפחתו נשארה בעמק הבכא ונספתה יחד עם מליוני היהודים על ידי העמלקים.

לאחר פטירתו של רבי אהרן, מכיון שבנו נספה בשואה ולא המשיך אחריו ממשיך מזרעו, מינו את אחיינו רבי יששכר דוב רוקח מבעלזא שליט"א, בנו של רבי מרדכי מבילגוריא, ונכדו של רבי יהושע מבעלזא למלא את מקומו.

התפצלות החסידות

תקופה לאחר מינוי האדמו"ר, פרשה קבוצה מחסידי בעלזא ומינתה לאדמו"ר את רבי יהושע רוקח, נינו של רבי יהושע מבעלזא. רבי יהושע כבר שימש כאדמו"ר קודם לכן בתור האדמו"ר ממכנובקא, כממשיך סבו האדמו"ר ממכנובקא - לבית צ'רנוביל, והסכים לשמש גם כאדמו"ר לחסידי בעלזא.

חסידות זו מכנים את עצמם בשם בעלזא מחנובקא, מכיון שרוב החסידים הם מתוך לחסידות בעלזא, ורק יחידים שייכים לחסידות מכנובקא מהאדמו"ר הקודם ממכנובקא. מאידך טוענים חסידי בעלזא כי שם זה שייך להם מכיון שרוב החסידים של האדמו"ר הקודם פנו לרבי יששכר דוב רוקח מבעלזא, וויכוחים מרים מנהלים בין שני החסידויות בענין זה.

יעקב יצחק ניימן

הרב יעקב יצחק ניימן זצ"ל, אב"ד קהילת חסידי בעלזא במונטריאול.

עד שנת תשי"ג שימש כמגיד שיעור בבית מדרש של חב"ד במלבורן, איתם למד שולחן ערוך עם פרי מגדים.

בשנת תשי"ג לאחר שעזב את רבנות מלבורן באוסטרליה לטובת קהילת בעלזא במונטריאול, הגיע לביקור אצל הרבי. מספר כי באותה פגישה סיפר לו הרבי סיפור מעניין, שהתרחש אצל חמיו, האדמו"ר המהריי"צ זצוק"ל. המהריי"צ שבת בשיקגו בקרב חסידיו ומעריציו ובמשך שהותו שם הגיעו אליו המונים.

בין האלפים שעברו לפניו עצר לפתע הרבי אחד מהם ושאל אותו אם הוא מניח תפילין. ענה לו היהודי, אם הרבי היה יודע איזה אפיקורוס אני, כלל לא היה שואל אותי אם אני מניח תפילין, הגיב הריי"צ, יהודי יקר, יש לך טעות גדולה, אפיקורוס זה היודע את ריבונו ומתכוון למרוד בו, אבל אתה, הרי אינך יודע כלום.

הוא מספר כישרונותיו הנדירים של הרבי: ישנו רב שהכרתי ששמו ישראל דב לבנוני, וחיבר את הספר 'המקדש בירושלים', העוסק במידות המקדש וכליו. הוא בנה בשעתו מודל תלת-מימדי של בית המקדש וכלי הקודש ובשנת תשט"ו ביקר אצל הרבי מליובאוויטש והראה לו את יצירת האומנות שלו.

"הרבי התבונן בתבנית המקדש למשך דקות ספורות שלאחריהן אמר לו, "יפה מאוד, אולם בכבש של מזבח החיצון טעה כבודו טיפה". המחבר בדק במקורות ומדד שוב את תבנית המזבח שבנה, ואכן מצא שטעה בשלשה מילימטרים.[1]

הערות שוליים