דוברומיסל
העיירה דוברומיסל (בשפת המקור Дабрамысьлі[1]) היא כפר חקלאי במחוז וויטבסק שברוסיה הלבנה, סמוך לליובאוויטש[2], בו פעלה קהילה חסידית תוססת במשך למעלה ממאה שנה, ומוזכרת רבות בכתבי רבותינו נשיאינו.
היסטוריה
הכפר ממוקם על גדות נהר צ'רניציה, כ-15 ק"מ דרומית מערבית לליאזנא, 55 ק"מ מויטבסק, ועל הכביש המהיר ליאזנא-אורקאבסק.
ההתיישבות במקום עתיקה, במשך מאות שנים, כבר מימי ההתיישבות בוויטבסק, כאשר האזכור הכתוב הראשון של העיר הוא משנת תק"ט (1749).
משמעות שם העיירה הוא 'מחשבה טובה'.
בשל מיקומה של העיירה סמוך לקו הגבול של רוסיה הלבנה, לאורך השנים השתייכה לעיתים לבלארוס, ולעיתים לרוסיה.
בשנים האחרונות, מספר התושבים בעיירה הוא כ-1000 איש, ופועלים בה בית ספר תיכון, מרכז תרבות, ספרייה, בית רפואה, וסניף דואר.
בחסידות חב"ד
אדמו"ר הריי"צ מספר בספר הזכרונות[3] בהרחבה על העיירה, בה התגוררה ר' אליעזר ראובן הנפח וחתנו הצעיר יצחק שאול שקירב את רבי ברוך והכיר לו את הצדיקים הנסתרים ותנועת החסידות.
בקיץ של שנת תקפ"ב, נסע אדמו"ר האמצעי לדאטשע עם נכדו הרב"ש לדוברומיסל, ובמהלך הנסיעה הראה אדמו"ר האמצעי לנכדו את האחוזה של רבי ברוך אביו של אדמו"ר הזקן ואת 'המעיין הלבן' הסמוך[4].
כאשר לקחו את אדמו"ר האמצעי למאסר בשנת תקפ"ז, עצר בדרך בעיירה דוברומיסל ואמר שם מאמר חסידות[5].
אדמו"ר הצמח צדק ביקר בעיירה ופגש זקנים מופלגים שזוכרים את התקופה שרבי ברוך ביקר בעיירה, והדבר הסב נחת רוח רב לאדמו"ר הזקן[6].
בתקופת נשיאותו של אדמו"ר הצמח צדק, כיהן כמורה צדק בעיירה הרב אליהו דוד ב"ר משה.
אישים ילידי העיירה
לקריאה נוספת
- זלמן רודרמן, יהודי פשוט
| עיירות ברוסיה הלבנה | |
|---|---|
| |
| עיירות ברוסיה • עיירות באוקראינה • עיירות בליטא • עיירות בלטביה • ערים בפולין |
הערות שוליים
- ↑ בכתבי רבותינו נשיאינו מופיעה לעיתים גם בשם דאבראמיסעליע.
- ↑ מרחק של כ-20 קילומטר בקו אווירי.
- ↑ חלק ראשון עמוד 78 ואילך.
- ↑ 'פניני הכתר' חלק ב' עמוד 36.
- ↑ דיבור המתחים 'מים רבים'. לוח היום יום י' כסלו.
- ↑ אוצר סיפורי חב"ד חלק ו' עמוד 94.