חסידות סדיגורה
חסידות סדיגורה היא חצר חסידית מגזע רוז'ין שנוסדה בעיירה סדיגורה[1] מרכז החסידות כיום הוא בבני ברק[2].
שושלת החסידות
הדור הראשון והשני
בשנת תר"ב – לאחר שנאלץ לברוח מהצאר ניקולאי - הגיע רבי ישראל מרוז'ין לעיירה סדיגורה שהשתייכה אז לאימפריה האוסטרית והקים שם מחדש את חצרו. לאחר פטירתו בג' בחשוון תרי"א, מילא את מקומו בנו הבכור רבי שלום יוסף פרידמן, אולם הוא לא האריך ימים ונפטר עשרה חודשים בלבד אחריו.
לאחר פטירתו החל לכהן בסדיגורה אחיו רבי אברהם יעקב פרידמן, בנו השני של רבי ישראל מרוז'ין והוא נחשב כאדמו"ר הראשון בשושלת סדיגורה ומכונה בחסידות "האדמו"ר הזקן". רבי אברהם יעקב כיהן כאדמו"ר בסאדיגורא במשך 32 שנים, ונפטר בשנת תרמ"ג.
אחריו כיהן כאדמו"ר מסדיגורה בנו, רבי ישראל פרידמאן, מחבר הספר "אור ישראל". רבי ישראל נפטר בשנת תרס"ז[3].
הדור השלישי
אחר פטירתו כיהנו באדמו"רות בניו:
רבי אהרן פרידמאן, בעל ה"קדושת אהרן", שרוב חסידי אביו נהרו אליו – אך הוא נפטר כשש שנים אחריו, בי"ט בתשרי תרע"ג,
רבי אברהם יעקב פרידמאן (השני), בעל ה"אביר יעקב", שבסוף ימיו התגורר בתל אביב ונפטר בה' טבת ה'תשכ"א[4],
רבי שלמה חיים פרידמאן[5], שבזמן מלחמת העולם הראשונה עבר לווינה והפסיק לכהן כאדמו"ר באופן רגיל, והעדיף לעסוק בעסקנות ציבורית למען הפליטים ובישוב ארץ-ישראל.
הדור הרביעי, החמישי והשישי
לאחר פטירת רבי אהרן, מונה בנו יחידו רבי מרדכי שלום יוסף פרידמאן - בהיותו בגיל 16 בלבד – לאדמו"ר מסדיגורא. באדר תרצ"ט עלה לארץ ישראל והתיישב בתל אביב. הוא היה חבר במועצת גדולי התורה של אגו"י, ודברי תורתו נדפסו בסדרת הספרים "כנסת מרדכי". נפטר בכ"ט ניסן תשל"ט ונטמן בבית החיים נחלת יצחק בגבעתיים.
אחרי פטירתו כיהן בנו, רבי אברהם יעקב פרידמאן כאדמו"ר. הוא העביר את מרכז החסידות לבני ברק והתגורר בדירה צמודה לבית המדרש. דברי תורתו רוכזו בספר "עקבי אבירים". נפטר בי"ט טבת תשע"ג ונטמן בבית החיים נחלת יצחק בגבעתיים. (לערך מורחב אודותיו, ראה: רבי אברהם יעקב פרידמאן)
בנו היחיד של רבי אברהם יעקב, רבי ישראל משה פרידמאן, הוכתר לאדמו"ר מסדיגורה אחריו. בחיי אביו כיהן כרב הקהילה בלונדון. נפטר לאחר מחלה קשה בכ"א באב תש"פ. (ערך מורחב אודותיו: רבי ישראל משה פרידמאן).
הדור השמיני
רבי ישראל משה פרידמן מינה בצוואתו לממשיך דרכו את בנו החמישי בן ה-24 הרב רבי יצחק יהושע העשיל פרידמן.
לאחר פטירתו בכ"א אב תש"פ החליטה הרבנית אשת האדמו"ר בהסכמת הבנים לאפשר לשניים נוספים מהבנים להתעטר בתואר אדמו"ר:
בנו הגדול רבי מרדכי שלום יוסף, חתן האדמו"ר רבי נפתלי הורביץ מבוסטון, התמנה לאדמו"ר מסדיגורה-ירושלים, ובנו רבי אהרן דב בער לאדמו"ר מסדיגורה-לונדון[6].
למרות זאת, רובם של החסידים נותרו במרכז החסידות שבבני ברק תחת הנהגת רבי יצחק יהושע העשיל, כפי צוואת האדמו"ר.
קשרי החסידות עם חסידות חב"ד-ליובאוויטש
במשך השנים שמרו אדמו"רי החסידות על קשר קרוב עם חסידות חב"ד.
קשרי חב"ד-ליובאוויטש עם חסידות רוז'ין החל עוד בדורות הראשונים. רבי ישראל מרוז'ין היה בקשרי ידידות[7] עם אדמו"ר הצמח צדק[8], ובקשר זה המשיכו צאצאיו האדמו"רים.
האדמו"ר רבי אברהם יעקב בעל ה"עקבי אבירים" היה מספר פעמים ביחידות אצל הרבי, ושוחח איתו ממושכות[9]. כמו כן הוא פעל רבות למען ההמבצעים של הרבי, ואף יצא בקריאה של חיבה אל כל יהודי באשר הוא להתחיל להניח תפילין בכל יום[10]. כמו כן האדמו"ר עזר רבות למרכז רבני אירופה החב"די [11].
בנו רבי ישראל משה היה גם הוא בקשרים עם הרבי ואף עבר מול פני הקודש במעמד חלוקת הדולרים. האדמו"ר ציין בכל עת את התפעלותו ממפעל השליחות שהקים הרבי, וממסירות הנפש של השלוחים[12]. כמו כן פעל רבי ישראל משה רבות למען שחרורו של האסיר החב"די ר' שלום מרדכי רובשקין.
כמסורת אבותיו ממשיך גם רבי יצחק יהושע העשיל לכבד בנכחותו מעמדים חב"דיים שונים, כמו סיום הרמב"ם שנערך ע"י צאגו"ח בי"ב תמוז ה'תשפ"א[13], כאשר קודם לכן אירח בביתו משלחת רבני חב"ד שהזמינו אותו לסיום, ועוד.
ראו גם
קישורים חיצוניים
- אבל בעולם החסידות - האדמו"ר מסדיגורה זצ"ל נפטר בגיל 65
- משלחת רבני חב"ד ניחמה את בניו של האדמו"ר מסדיגורה
| חב"ד וגדולי ישראל |
|---|
| חב"ד ובנותיה |
| חסידות חב"ד ליובאוויטש חסידות סטרשלה ● התפצלות חסידות חב"ד (תרכ"ו) • חב"ד קאפוסט • חב"ד ליאדי • חב"ד ניעז'ין ● חסידות אוורוטש |
| חצרות רוסיה ליטא ואוקראינה |
| ברסלב • טולנא • סלונים • סקווירא • פינסק קרלין • צ'רנוביל • קרלין • צ'רקס • רחמסטריבקא • רוז'ין • צ'ורטקוב • סקוליא |
| חצרות גליציה |
| באבוב • צאנז • מחנובקה • פשברסק • בעלז • נדבורנא • ביטשינא • קרטשניף • זוטשקא |
| חצרות פולין ווואהלין |
| אמשינוב • גור • זוויהל • לעלוב • סטרופקוב • ראדזין • ביאלא • פשיסחא • אוז'רוב |
| חצרות הונגריה ורומניה |
| פאפא • ויז'ניץ • סאטמאר • ערלוי |
| חצרות ארץ ישראל ומרוקו |
| שומרי אמונים • אשלג • אבוחצירא |
הערות שוליים
- ↑ מייסד השושלת רבי ישראל מרוז'ין התגורר בעצמו בעיירה סדיגורא לאחר בריחתו מרוסיה
- ↑ לאחר פטירת האדמו"ר רבי ישראל משה, בשנת תש"פ, פתח בנו הגדול חצר נוספת בירושלים, ואח נוסף בלונדון, אך מרכז החסידות היה ונותר בבני ברק
- ↑ אחיו, רבי יצחק פרידמאן, עבר לעיירה באיאן והחל את שושלת באיאן
- ↑ נטמן בבית החיים נחלת יצחק בגבעתיים
- ↑ כונה "ר' שלמה'ניו"
- ↑ כבר שימש כרב הקהילה בעיר, לאחר עלות אביו על כס האדמו"רות.
- ↑ שהי' מכנה אותו "דער הייליגער רוז'ינער (=הרוז'ינר הקדוש)", וכאשר נפטר אף קרע עליו קריעה[דרוש מקור].
- ↑ וראה בקובץ מכתבים שבסוף ספר תהילים - אהל יוסף יצחק, עמוד 203, אודות ה"אהבה גדולה וחיבה יתירה" שהיתה ביניהם.
- ↑ הקלטה מהיחידות
- ↑ ראה- האדמו"ר מסדיגורה: "להשפיע על יהודים להניח תפילין"
- ↑ תמונות מפגישת הרבנים עם האדמו"ר
- ↑ דוגמא לכך, ראה כאן
- ↑ ראה: האדמו"רים הגיעו לחלוק כבוד למחולל תקנת לימוד הרמב"ם