מונטריאול
| מונטריאול | |
|---|---|
 השלוחים ומנהלי המוסדות בעיר (באסיפה) | |
| עיר | מונטריאול |
| מדינה | קנדה |
| מוסדות | בית חב"ד לדוברי עברית ומכון סמיכה, ישיבת תומכי תמימים מונטריאול, בית רבקה, סמינר 'חי' מושקא' לבנות, סמינר לבנות בעיר סט. אגאט, ישיבה אור מנחם בעיר נפיערוויל, ישיבה קטנה מתיבתא, בית חב"ד קוט ס. לוק לקהילת היהודים יוצאי מרוקו, 'חיידר' לילדי חב"ד, 'בית המדרש ליובאוויטש' ומקווה לאנ"ש, קעמפ מחנה קיץ 'גן ישראל מונטריאול', מחנה קיץ 'פרדס חנה' לבנות, 'ח"י סנטר' בית כנסת וכולל אברכים, בית חב"ד 'שאבאנל', בית חב"ד 'סענטראל', בית חב"ד 'מונטריאול - וועסט', מרכז 'ופרצת' וויל ס. לורונט, 'ועד העיר' המפקח על הכשרות למקוואות, מוצרי מזון ושחיטת ליובאוויטש בעיר, בית חב"ד לדוברי צרפתית, ה'שיחה השבועית', היכל מנחם, ישיבה קטנה 'מתיבתא' |
| שלוחים מרכזיים | הרב שלום דובער מוצ'קין, הרב יואל זושא זילברשטיין, הרב דוד הכהן כהן הרב חיים שלמה כהן |
| מספר משפחות בקהילה | 700 משפחות |
מונטריאול היא העיר השנייה בגודלה בקנדה (אחרי טורונטו) היא נמצאת במדינת קוויבק. העיר מונה 1.9 מיליון תושבים ובאיזור המטרופולין של מונטריאול מתגוררים 3.8 מיליון תושבים. העיר שוכנת על אי במפגש הנהרות ס. לורונט ואוטאווה.
בעיר קהילה חב"דית גדולה המונה כ-700 משפחות אנ"ש.
הקהילה היהודית
הקהילה היהודית בעיר היא אחת הקהילות הוותיקות והגדולות בצפון-אמריקה. כיום מתגוררים בעיר למעלה מ-100 אלף יהודים, ביניהם כמה אלפי ישראלים. בעיר יש כ-20 בתי ספר יהודים מכל הסוגים. אחד מהם הוא בית הספר 'יבנה' אותו ניהל הרב מסעוד חי חביב מחסידי חב"ד.
בין הקהילות היהודיות נמנים קהילה גדולה של יוצאי מרוקו (דוברי צרפתית), האדמו"ר רבי משולם פייש לוי מטאש עם מאות מחסידיו בקריית טאש (ליד מונטריאול), מאות חסידי בעלזא, ויז'ניץ, סאטמר, ועוד, בשכונת אוטרומונט, ליטאים בשכונת דע-ווימי, וספרדים בקוט לוק.
בעיר פועלת קהילה חב"דית גדולה שנוסדה בתש"ב.
ייסוד הקהילה החב"דית
ההגירה של יהודי רוסיה למונטריאול החלה לאחר שאוניה שעשתה את דרכה לניו יורק הגיעה למונטריאול בטעות; על-פי בקשת הקהילה, החליט אדמו"ר הריי"צ לפנות לממשל הקנדי על מנת שיואיל לתת ויזות לתלמידי תומכי תמימים שנחאי. ממשלת קנדה אכן נענתה, ומתוך שמונים ויזות שחולקו לכלל תלמידי הישיבות ששהו אז בשנחאי - קיבלה הישיבה תשעה ויזות, בב' חשון תש"ב נשלחו תשעה התמימים שקיבלו ויזות, הרי הם - יוסף ראדאל, אריה לייב קרמר, יוסף מנחם מענדל טננבוים, מנחם זאב גרינגלס, משה אליהו גרליצקי, יצחק הנדל, יוסף וינברג, יוסף צבי קוטלרסקי ושמואל שטיין - מישיבת תומכי תמימים שנחאי, במטרה לחזק את הקהילה ולהקים בה את ישיבת תומכי תמימים.
את דרכם עשו באוניה משנחאי לס. פרנסיסקו, קליפורניה, ומשם נסעו לעיר מונטריאול באוטובוס.
למחרת הגיעם לעיר נפתחה הישיבה, בראשה עמד הרב יצחק הכהן הענדל; התלמידים השתכנו באופן ארעי בבית הכנסת חב"ד נוסח האר"י. עם התרחבותה של הישיבה, נהיה צורך במקום מסודר וגדול יותר עבור הישיבה. באותו זמן, החלו האחראים על הישיבה לתכנן קניית בית גדול ומפואר שיאכלס את כל התלמידים בריווח. אך עד שיצתה תוכנית זו לפועל השתכנה הישיבה בבית יתומים מקומי, שם קיבלו מספר חדרים בהם יוכלו לנהל את הישיבה. מספר ימים לאחר מכן, בט' חשוון שלח אדמו"ר הריי"צ מכתב ארוך לתלמידי התמימים ובו מפרט את הוראותיו הק' שעליהם לפעול בעיר (אגרות קודש הריי"צ ח"ו ע' מח); במשך חודש חשוון שלח אדמו"ר הריי"צ את המשפיע הדגול הרב שמואל לויטין, על מנת שיעזור בייסוד הישיבה בצעדיה הראשונים, בהמשך מורה הרבי לסדר וועד הפועל להנהלת תות"ל, אותו יבחרו אנ"ש שבעיר. לראש הוועד הורה הרבי למנות את ר' יהודה אלבערט - כנראה עסקן שעזר ותמך רבות בישיבה. הרב שמואל לויטין עזב את הישיבה קצת לאחר י' כסלו תש"ב, כחודש לאחר שהגיע לישיבה. עם פתיחת הישיבה נמנו 24 תלמידים. שנה לאחמ"כ מנתה הישיבה למעלה ממאתיים תלמידים, הרבי הריי"צ שלח מכתב כי ת"ל לאחר יגיעה גדולה אשר התלמידים מתייגעים היה צריך להיות בה לכה"פ חמש מאות תלמידים.
ביום ט"ו כסלו תש"ד, התקיימה חנוכת הבית לבנין שנקנה עבור הישיבה, בהשתתפות הרש"ג, חתנו של אדמו"ר הריי"צ שהגיע למונטריאול במיוחד לכבוד החגיגה כשלוחו האישי.
ביום א', כ"ג אייר תשכ"ב נחנך בנין חדש לישיבה[1]; לאחר פטירתו של הרב פרץ מוצ'קין התרחבה הישיבה על ביתו, בתשס"ד פרצה שריפה בבנין הישיבה, לאחמ"כ בכ"ו סיוון תשס"ז נחנך בנין חדש ומפואר ליד בית הכנסת ברחוב וועסטבערי 6405.
בשנת תש"ט שלח אדמו"ר הריי"צ את הרב משה חיים ספוטשקינסקי לשמש כשוחט לקהילה ומשמש גם כרב של בית הכנסת נוסח אר"י.
בתחילת הנשיאות שלח הרבי שלושה שלוחים מהעיר 'פריז' שבצרפת. בשנת תשי"א, את הרב יהושע העשיל צייטלין, לשמש כמשפיע שוחט ומוהל. בשנת תשי"ב, את הרב חיים שניאור זלמן מרוזוב לשמש כשוחט ומשפיע, והרב פרץ מוצ'קין, לשמש כמשפיע.
בהמשך מונו הרב לייבל קרמר והרב יוסף ראדאל לראשי המוסדות ולראשי הישיבה והקימו בית כנסת ומקווה טהרה.
בשנת תשי"ט, נשלח הרב יהודה שפוץ (שלמד לפנ"כ בישיבה), על ידי הרבי לפעול בישיבה ובמוסד הבנות הליטאי 'בית יעקב'. באותה שנה נוסד מחנה "גן ישראל - מונטריאול" בהרי קוויבק על ידי הרב ראובן צבי יהודה פייגלשטוק והרב בערל מוצ'קין.
בשנת תש"ל הקים ר' לייבל קרמר את המוסד הידוע "בית רבקה מונטריאול". ואת מחנה הקיץ "פרדס חנה" בהרים, על שם הרבנית חנה; בעזרתו של הרב שלום בער קלמנסון (שהתגורר באותו זמן במונטריאול) הצליח לגייס מספר רב של תלמידות בשתי המוסדות.
בשנת תשל"ז הורה הרבי לבצע בחירות למשפיע הרב צייטלין הרב מרוזוב והרב גרליצקי נבחרו במספר הקולות הגבוה ביותר, הרב גרליצקי קיבל גם את תפקיד 'גבאי בית הכנסת', הרב המקובל מנחם זאב גרינגלאס גם שימש כמשפיע.
בשנת תשמ"א הקים הרבי את כולל אברכים 'תפארת תמימים' במונטריאול.
באלול תשנ"ד נתיסדה מתיבתא (ישיבה קטנה) חדשה בהנהלת הרב צבי הירש רסקין וגיסו רב פסח הכהן שפרלין.
באלול תשנ"ו נוסד פרוייקט ה'שיחה היומית' על ידי הרב צבי הירש גורארי', מאז ועד היום נשמעת ה'שיחה היומית' בבית הכנסת של הקהילה בין מנחה למעריב.
באלול תשע"ז מונה הרב דובער הכהן בעל לרב הקהילה החבדי"ת.
במשך השנים התבססה הקהילה, שנבנתה ברובה על בוגרי הישיבה ומקורבי';
הקהילה כיום
כיום מונה הקהילה מאות משפחות ועשרות מוסדות; את הקהילה משמשים:
- המשפיע הרב יצחק מאיר גוראריה.
- יו"ר צעירי אגודת חב"ד קנדה (המאחד את בתי חב"ד בקוויבק), הרב שלום דובער מוצ'קין.
- הרב יואל זושא זילברשטיין, שליח הרבי.
- הרב דוד הכהן כהן, והרב אליהו כהן, משפיעים של הקהילה דוברי צרפתית.
- הרב חיים שלמה כהן, משפיע לקהילה דוברי עברית.
- הרב אברהם בן שמעון, מחשובי אנ"ש.
- המשפיע הרב שלום לייב אייזנבך.
הרבנות בעיר
בראש בית הדין המכונה 'ועד העיר' עמד שנים רבות הרב פנחס הירשפרונג, שהי' בקשר מיוחד עם הרבי מלך המשיח, ואף חתם על פסק דין שהרבי בחזקת משיח. וכן הרב אייזיק שווי והרב יצחק הנדל. כיום מכהן כאב בית הדין הרב יונתן בנימין ווייס.
בשנת תש"ח מונה הרב יצחק הנדל כרב קהילת חב"ד על ידי אדמו"ר הריי"צ.
בשנת תשנ"ז, לאחר פטירתו של הגאב"ד הרב פנחס הירשפרונג נתמנה הרב אברהם דוד ניז'ניק[2] לאב"ד של מונטריאול. התואר ראב"ד ניתן לעמיתו הרב יצחק הכהן הנדל רב קהילת חב"ד, כשלצידו הרב דוד רפאל באנון; והרב דובער בעל.
בשנת תשס"ז לאחר פטירתם של הרב ניז'ניק; והרב הנדל; מונו הרב דובער בעל לדיין ורב הקהילה האשכנזית בעיר, והרב דוד רפאל באנון לדיין ורב הקהילה הספרדית בעיר וכן הרב משה אבא שטרן כמו"צ הקהילה החבדי"ת.
מוסדות בעיר
- מד"ע - בית חב"ד לדוברי עברית ומכון סמיכה, בהנהלת הרב חיים שלמה כהן ואחיינו הרב משה שארף.
- ישיבת תומכי תמימים מונטריאול בראשותם של הרב אריה לייב קפלן, הרב שמואל קרמר, והרב משה אבא שטרן.
- בית רבקה מוסד לבנות, מנהל החינוכי הרב יוסף מינקוביץ והרב מנחם מענדל מרוזוב.
- סמינר 'חי' מושקא' לבנות בניהולו של הרב מיכאל דהן.
- סמינר לבנות בעיר סט. אגאט בהנהלת הרב קרליבך.
- ישיבה אור מנחם בעיר נפיערוויל (כשעה נסיעה דרום ממונטריאול) בניהולו של הרב יהודה מאיר דהן.
- ישיבה קטנה מתיבתא בהנהלת הרב צבי הירש רסקין.
- בית חב"ד קוט ס. לוק לקהילת היהודים יוצאי מרוקו בניהולו של הרב מנחם מענדל רסקין.
- 'חיידר' לילדי חב"ד.
- 'בית המדרש ליובאוויטש' ומקווה לאנ"ש בניהולו של הגבאי הרב שמואל זלמנוב והרב חיים מאיר מינקוביץ.
- קעמפ מחנה קיץ 'גן ישראל מונטריאול' בייסודו של הרב שלום דובער מוצ'קין, ובניהולו של בנו הרב ישראל מוצ'קין.
- מחנה קיץ 'פרדס חנה' לבנות בהנהלת הרב מנחם מענדל מרוזוב.
- ישיבה לנוער מתמודד בראשות הרב יהודה מאיר דהאן
- 'ח"י סנטר' בית כנסת וכולל אברכים בניהולו של הרב נפתלי צבי פרלשטיין.
- בית חב"ד 'שאבאנל' בניהולו של הרב יואל זושא זילברשטיין.
- בית חב"ד 'סענטראל' בהנהלת הרב משה ניו.
- בית חב"ד 'מונטריאול - וועסט' בהנהלת הרב פסח הכהן שפרלין.
- מרכז 'ופרצת' וויל ס. לורונט בהנהל הרב אלירן חדד.
- 'ועד העיר'[3] המפקח על הכשרות למקוואות, מוצרי מזון ושחיטת ליובאוויטש בעיר.
- 'בית חב"ד לדוברי צרפתית' בניהולו של הרב שלום שריקי.
- ה'שיחה השבועית' על ידי הרב יחיאל יוסף צייטלין (מונטריאול).
- 'היכל מנחם' בניהולו של הרב ברוך אהרון הוס.
- ישיבה קטנה 'מתיבתא' בהנהלת הרב טננבוים.
- 'פרנדשיפ סירקל' לילדים מיוחדים ורשת החינוך הבינעירוני 'פרי היברו' בניהולו של הרב יוסף יצחק פריז.
- בית חב"ד 'ווסטמאונט' הרב יוסף שנוביץ.
קישורים חיצוניים
- קעמפ 'מחנה קיץ' גן ישראל
- בית חב"ד קוט ס. לוק
- תשעת השלוחים למונטריאול (אנגלית) סקירה קצרה ותמונות היסטוריות, אתר אנ"ש
הערות שוליים
- ↑ בנין חדש לישיבה
- ↑ בוגר ישיבת תומכי תמימים.
- ↑ אתר ועד העיר