שמחה קוק

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הרב קוק נואם בהכנסת ספר תורה לבית כנסת חב"ד ברחובות לצד רב הקהילה הרב מנחם מענדל גלוכובסקי ומנכ"ל המוסדות הרב אלימלך שחר

הרב שמחה הכהן קוק (י"ז אב תר"צ - כ"ג אייר תשפ"ב) היה רבה של העיר רחובות, היה בקשר עם הרבי ועמד בידידות עם שלוחי וחסידי חב"ד בעירו ותמך במבצעי הרבי.

תולדות חיים

נולד לאביו הרב רפאל קוק, אחיינו ותלמידו של הרב אברהם יצחק הכהן קוק.

באמצע שנות הכפי"ם, בעידודו של הרב משה צבי נריה, פתח בנתניה ישיבה תיכונית שהשתייכה לרשת בני עקיבא.

לקראת הבחירות לרשויות המקומיות שהתקיימו בט"ז חשון תש"ל הועמד בראש רשימה מלוכדת של אגודת ישראל וחלק מהמפד"ל למועצת העירייה של נתניה ובבחירות זכתה הרשימה בשני מנדטים.

לאחר פטירת אחיו הרב שלמה קוק בחג החנוכה תשל"ג נקרא למלאות את מקומו כרב העיר רחובות.

דגל בשמירה על שלימות הארץ וחיזוק ההתיישבות בעיר העתיקה בירושלים וכיוצא בזה.

קשריו עם הרבי

באגרת הנושאת את התאריך כ"א אלול תש"ל מדריכו הרבי באריכות כיצד להחדיר ההכרה של הודעת חז"ל: בראשית – בשביל התורה שנקראת ראשית כו' ובשביל ישראל שנקראים ראשית[1].

בשולי מכתב כללי פרטי הנושא את התאריך ראש חודש ניסן תשל"ג שששיגר הרבי לרב קוק חודשים ספורים אחרי התחלת כהונתו ברבנות רחובות כותב הרבי: "בעתו קבלתי מכתב כבוד תורתו, ולאחרי זה שמועות טובות בטוב האמיתי, טוב לשמים וטוב לבריות, מהצלחתו בעבודת הקודש בארץ הקדש עם עם קדוש, אנשי קהילתו ועדתו, להנחותם על מי מנוחות תורתנו הקדושה, תורת אמת ותורת חיים, ומצותיה עליהן נאמר וחי בהם. ומעמיד אני את כבוד תורתו על החזקה, כמאמר חכמינו ז"ל, "מי שיש לו מנה רוצה מאתים, מאתים רוצה ארבע מאות", כלומר שההשיגים בעבר הגדילו המרץ והרצון והפעולות של כת"ר בהתאם ל[מ]אמר חכמינו ז"ל זה, וזכות הרבים מסייעתו. בודאי שלמותר להדגיש שקורת רוח מיוחדה גרמו לי הידיעות על דבר הסיוע והעזר וכו' לפעולות אנשי חב"ד אשר ברחובות, ובודאי גם בזה ינהג כמאמר חכמינו ז"ל האמור"[2].

בשנת תש"מ כאשר הרבי יצא לראשונה בקריאה לערוך תהלוכות ל"ג בעומר, השתתף הרב קוק בעצמו בתהלוכה, ואף ענד על דש בגדו העליון את סמל התהלוכה[3].

בכ"ח אייר תש"מ הוא הגיע לחצרות קדשנו ונפגש עם הרבי במסדרון בעת שהרבי יצא מחדרו בלילה ופנה לצאת לביתו. הרבי נתן לו ברכת שלום ושאל האם הוא הרב קוק מרחובות ולאחר שהשיב בחיוב שוחח עימו הרבי כך כ-5 דקות כשמתנצל על כך שמדבר איתו במסדרון (ולא בחדרו) כשהרבי מנמק זאת בכך שלא ידע על הגעתו. באותה הזדמנות הודה לו הרבי על עזרתו לחב"ד בעירו ועל סיועו והשתתפותו בתהלוכות ל"ג בעומר באותה שנה. בסיום השיחה בירכו הרבי בברכת "קבלת התורה בשמחה ובפנימיות כשאומר ש"כך שהיה מברך כ"ק מו"ח אדמו"ר" ובהמשך לכך התייחס הרבי, בהקשר להיותו של הרב קוק כהן, למבואר בחסידות על ייחודיותה של ברכת כהנים על פני שאר הברכות שדווקא היא נמשכת באופן של "עד מהרה ירוץ דברו" - שפועלת במהירות, והרבי ביקש מהרב קוק שיברכו בברכת כהנים. בהזדמנות מסויימת לאחר פגישה זו עם הרבי שאל הרב יוסף העכט את הרב קוק מדוע באמת לא בירך את הרבי בברכת כהנים והרב קוק השיב: אחד ההסברים מדוע לא מברכים ברכת כהנים בשמחת תורה במוסף, הוא שאחרי שקוראים את הברכה "אשר ברך משה איש האלוקים" אין מקום לברכה של הכהנים, וסיים הרב קוק, "ואם כן, מול הרבי איך אפשר לברך ברכת כהנים?"[4].

כשעלתה על הפרק סוגיית הרבנות של קהילת חב"ד ברחובות שגדלה והתפתחה והתעורר הצורך למנות לה רב, הורה הרבי תחילה כי יש לעשות זאת בעצה אחת עם המרא דאתרא - רב העיר הרב קוק, אשר המליץ על עריכת בחירות בין כל אנשי הקהילה[5]. בחודש תמוז תשמ"א נערכו הבחירות בהם התמודדו הרב שלמה גלעדי, שעוד קודם לכן שימש כמורה צדק בקהילה, והרב מנחם מענדל גלוכובסקי משלוחי הרבי לארץ הקודש ולתפקיד נבחר הרב גלוכובסקי.


הרב קוק עמד בקשרי ידידות עם חסידי חב"ד ברחובות ועם רב הקהילה הרב מנחם מענדל גלוכובסקי[6].

הערות שוליים