מלאכת מכה בפטיש
מלאכת מכה בפטיש היא אחת ממלאכות שבת. עיקרה של המלאכה היא כשמכין אדם כלי מתכת הוא מכה על הסדן כדי לישר את הפטיש בסיום המלאכה.
כמו כן אדם המצייר על אבן ציור כדי שתהיה לה צורה יפה (כעין אבני הכותל המערבי) חייב, אפילו אם לא עשה ציור שלם, מכיון שכל חריץ יש לו משמעות נפרדת "כי במקום שחרץ חריץ זה לא יחרוץ עוד"[1].
כמו כן אדם הנוקב נקב כל שהוא בבנין באופן שיש תועלת בנקב (בזמן חז"ל היה נהוג למשל לעשות נקב לצורך מפתח) חייב משום בונה. אף העושה נקב כדי למלאותו כגון לצורך תליית תמונה על הקיר נחשב כבונה שהרי סוף כל סוף הנקב יש בו תועלת לבנין דהיינו לתחיבת המסמר[2].
תולדות המלאכה[עריכה | עריכת קוד מקור]
כל אדם שגומר פעולה כל שהיא, למשל: אדם המפריד מבגד חוטים קטנים שנארגו בו מבלי משים[3].
הערות שוליים
- ↑ צמח צדק מסכת שבת תחי' פרק יב בשם רש"י.
- ↑ צמח צדק שם.
- ↑ שולחן ערוך (אדמו"ר הזקן).