שמשון כהנא

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

הרב שמשון כהנא הינו סופר סת"ם ותיק הכותב בכתב אדמו"ר הזקן, שזכה לקבל הוראות שונות מהרבי בקשר לכתב ולעסוק בכתיבת ספר התורה לילדי ישראל.

תולדות חיים

הרב כהנא (שני מימין) במעמד סיום ספר התורה הראשון לילדי ישראל בבית הכנסת צמח צדק בעיר העתיקה בירושלים בסמוך לכותל המערבי. מימין לשמאל: הרב מרדכי שמואל אשכנזי רבה של כפר חב"ד, הרב כהנא, הרב יוסף צבי סגל הרב זלמן שמעון דבורקין רבה של קראון הייטס ושליח הרבי למעמד, הרב שלמה אהרן הניג והרב חיים ריבקין

נולד לאביו הרב אברהם יוסף כהנא ולאמו מרת גולדה בצ'רנוביץ', ובתור בחור הגיע ללמוד בישיבת תומכי תמימים סמרקנד.

בשנת תשכ"ו זכה לצאת מברית המועצות ולקראת תשרי תשכ"ז הוזמן יחד עם האחים ר' מיכל ובן ציון וישצקי כאורחים אישיים של הרבי לחודש החגים, ובמהלך החודש זכו לקירובים רבים כאשר נשמרו להם לאורך כל החודש מקום בסמיכות לרבי, זכו לעלות לתורה במנין של הרבי בעליות שהרבי רכש עבורם, ואף זכו לסעוד על שולחנו של הרבי[1].

לאחר חתונתו עם מרת מינא זלדא בתו של הרב מנחם נחום גורלניק ונכדתו של הרב שניאור זלמן גרליק רבה של כפר חב"ד, התיישב בכפר חב"ד.

בתחילת שנות הלמ"ד החל לכתוב בכתב חב"ד, ובשנת תשל"ג הכניס אל הרבי מזוזה בכתב ידו ורשימה של אותיות האל"ף-בי"ת בכתב ידו וביקש מהרבי שהיות ויש לו אי-ודאות בפרטים מסויימים הוא ישמח לקבל הנחיה מהרבי, והרבי השיב שאינו בקי בפרטי הכתב ושישוחח על כך עם הרב ישעיהו מאטלין והרב מנחם מענדל אהרונוב, ולאחר שדיבר עמהם וספקותיו לא נפתרו, כתב על כך שוב לרבי והרבי ענה לו: "יכתוב בהצלחה תפילין ומזוזות וגם ספרי תורה".

שנתיים לאחר מכן כאשר הרב אליהו גבאי מקרית גת כתב לרבי שהוא כותב בכתב ספרד, הורה לו הרבי ללמוד אצל הרב כהנא את כתב אדמו"ר הזקן[2].

בשנת תשמ"א עם פתיחת מבצע כתיבת ספר התורה לילדי ישראל על ידי הרבי, מונה לעסוק בכתיבה לצד הרב שלמה אהרן הניג[3].

היה בין הסופרים שעמלו על חידוש ספר התורה המיוחד ששלח אדמו"ר הריי"צ לכפר חב"ד[4].

במשך שנים ארוכות התגורר בכפר חב"ד, לאחר פטירת רעייתו התגורר במבוא מודיעים, וכיום מתגורר בצפת.

משפחתו

  • אחיו, ר' חיים כהנא
  • בנו, ר' יעקב יהושע כהנא
  • בנו, ר' יוסף כהנא - ניו יורק
  • חתנו, ר' איתמר שיינר - אשקלון

לקריאה נוספת

  • צורת האותיות כפי שרשם ולימד ופירסם, בגליון 'יגדיל תורה' שנה ג' (כו) עמוד מ.

הערות שוליים