מאסר וגאולת אדמו"ר הזקן
מאסר וגאולת אדמו"ר הזקן הוא כינויה של פרשיה שהתרחשה עם מייסדה של שיטת חסידות חב"ד - אדמו"ר הזקן על רקע ההתנגדות לתורת החסידות. בעקבותיה נקבע יום י"ט בכסלו - יום הגאולה ממאסרו - כחג הגאולה וכ'ראש השנה לחסידות'.
פרשית המאסר
בד' סיוון תקנ"ח, הירש אביגדור בן חיים מפינסק הגיש מלשינות נגד רבינו הזקן, אשר כאילו רבינו הזקן קושר קשר, מאסף צעירים פורקי עול, מסייע למהפכה הצרפתית, חסידיו חיים חיי פאר והוללות וללא מסגרת חוק, גונבים וגוזלים וכו', ולכן מייעץ לקיסר להגלותם לערבה. יומיים אחרי זה בעיצומו של חג השבועות הגיש המלשין מלשינות נוספת נגד שלטונות העיר וילנא (הכתיבה בעיצומו של חג השבועות, צורת החתימה העברית המעוותת מורים, לכאורה, שהמלשין לא היה יהודי) וביום י' אלול תקנ"ח נפתח התיק נגד רבינו הזקן והגנרל-פרוקורור מגיש את המלשינות אל הקיסר.
ביום י"ג אלול הורה הקיסר לברר את תוכן המלשינות ובט"ו אלול הודיע הגנרל-פרוקורור אל המושל האזרחי של ליטא, את הוראת הקיסר, לברר את הנושא. ביום כ"ט אלול המליץ המושל האזרחי של ליטא לקחת את רבינו הזקן לחקירה, ויחד אתו גם את ראשי עדת חסידיו אשר בליטא.
העלילה
בימי חול המועד סוכות תקנ"ט באו לקחת את האדמו"ר הזקן, אך הוא הסתתר, הם חזרו באיסרו חג, ואז נלקח אדמו"ר הזקן למאסר על ידי השלטונות, עקב עלילה כי אדמו"ר הזקן מסייע לטורקים - שהיו באותה התקופה בקשרי מלחמה עם רוסיה.
העומדים מאחורי העלילה היו עסקני המתנגדים והמשכילים.
הראשי שבהם היה יהודי מה'מתנגדים' בשם אביגדור, שכיהן באותה עת כרבה של העיר פינסק, עיר ואם בישראל, ומבצר באותה עת להתנגדות לחסידות.
חסידים מספרים כי לאחר שנים ירד אותו אביגדור לשכרות, והיה מסתובב בין חסידים בהתועדויות של חג הגאולה י"ט כסלו ומבקש 'משקה' באמרו שמגיע לו כיון שהיום טוב הזה הגיע לחסידים בעצם בזכותו.
מאסרו של אדמו"ר הזקן היה אמור להתרחש שנים רבות לפני כן, אך כשנודע מזה לר’ זוסיא מאניפולי, אמר: זוסיא אינו רוצה. ולכן המאסר נדחה עד שנת תקנ"ט. [1]
שב"ר במצרים
כאשר נאסר אדמו"ר הזקן, ביקש לשלוח את רבי יעקב סמיליאנער [2] לרבי לוי יצחק מברדיטשוב שיתפלל עליו, אך רבי יעקב שכח לברר את שם אימו של אדמו"הז.
כאשר הגיע לברדיטשב ורבי לוי יצחק שמע את הבשורה ואת בקשתו של אדמו"ר הזקן, ואת שרבי יעקב אינו בירר את שם אם אדמו"ר הזקן, אמר: מהו חסיד מרוסיה, טוב לו גם רבי ללא אם.
פתח רבי לוי יצחק את החומש ונפתח בפסוק "וירא יעקב כי יש שבר במצרים", אמר רבי לוי יצחק: "שבר" ר"ת - שניאור בן רבקה, אסור בידי מצרים.
שאלו רבי יעקב: פירושו יכול להיות גם שניאור בן רחל, ומניין נדע שהכוונה היא שניאור בן רבקה? ענה לו רבי לוי יצחק: במילה שבר יש את האותיות ר' וב', כמו במילה רבקה, ולכן יותר מסתדר שניאור בן רבקה[3].
בתא המאסר
בתחילת מאסרו ישב הרבי בתא המיועד ל"מורדים במלכות" בתנאים קשים מנשוא, אך כשהבחינו החוקרים כי מדובר באיש קדוש, העבירו אותו לתא אחר כשהתנאים בו היו נוחים יותר מקודמו.
לאחר חקירה ממושכת וישיבה בבית המעצר חמישים ושלושה ימים, נוכחו שרי המלוכה שחקרו בעצמם את הרבי, כי פעל ביושר לבב ובנקיון כפיים, וחתמו על כתב השיחרור.
כל ימי שבתו של רבינו הזקן במבצר הפטרופבלי, נערכו וועדות מיוחדות שהיו אוספות ומעבדות את חומר המלשינות נגד אדמו"ר הזקן, ואחר כך חקרו ודרשו אותו. כל אותן החקירות והדרישות כנגד אדמו"ר הזקן לא התקיימו במבצר, אלא במשרדי המועצה החשאית, וכל פעם היו מובילים את רבינו הזקן בסירה על נהר הניבה, מהמבצר למשרדים.
את אדמו"ר הזקן חקרו שרי המלוכה בעצמם, והוא ענה להם על כל שאלותיהם. התשובות והשאלות נרשמו ונשלחו לסנאט לעיון. כולם ראו בתשובותיו של רבינו הזקן את חוכמתו הנפלאה ואת טהרת לבבו.
ביקור רבותיו
ביום שחרורו - י"ט כסלו תקנ"ט, נתגלו אל אדמו"ר הזקן רבותיו הבעל שם טוב והמגיד ממעזריטש וסיפרו לו כי הסיבה למאסרו היא מפני שמפרסם חסידות ברבים, כולל גם ענינים כמוסים שבתורת הסוד, על אף שכבוד אלוקים הצנע דבר. כאשר שאל אדמו"ר הזקן את רבותיו אם יפסיק מעתה לפרסם את תורת החסידות, אמרו לו הבעש"ט והמגיד כי להיפך, מעכשיו שכבר נפסק בשמים כי מותר לו להפיץ חסידות ברבים, הרי ימשיך ויתגבר בהפצת לימוד החסידות.
ביקור השר
במהלך ימי המאסר ביקר מספר פעמים בתאו של אדמו"ר הזקן אחד השרים החשובים ביותר ברוסיה, באחת הפעמים שאל השר את האדמו"ר הזקן: בתורה[4] מסופר שכאשר אדם הראשון 'התחבא' מאלוקים בהיותו בגן עדן שאלו הקב"ה "איכה?", וכי הקב"ה לא ידע היכן הוא? ענה לו אדמו"ר הזקן שזה היה על מנת שאדם לא יבהל, אך השר לא היה מרוצה מתשובה זו ואמר שאת פירוש זה רש"י אומר באותו הפסוק, אך ברצונו לשמוע מה אדמו"ר הזקן על זה, ענהו אדמו"ר הזקן: שאלת הקב"ה לאדם הראשון היא לא רק שאלה של בירור המקום הגאוגרפי שלו, והיא לא מופנית אל אדם בלבד, שאלה זו מופנית בכל יום אל כל אדם ואדם, היכן אתה? מה אתה עושה? כיצד אתה פועל? והמשיך אדמו"ר הזקן: "אדוני השר, כל יום ויום מאז הולדתך לפני ? שנים הקב"ה שואל אותך "איכה?" איפה אתה?".
תשובה זו פעלה רושם אדיר על השר, הוא במיוחד התפעל מכך שאדמו"ר הזקן ידע את מספר שנותיו אף שבדרך הטבע לא היה לו שום דרך לדעת זאת. כמובן שהתפעלותו של השר החשוב השפיעה וזירזה את שיחרורו של אדמו"ר הזקן.
גאולת י"ט כסלו
ביום שלישי, "פעמיים כי טוב" - י"ט כסלו תקנ"ט, יצא לאור משפט אדמו"ר הזקן כי הוא חף מכל פשע, וכי הוא יוצא לחופשי. לאחר שאדמו"ר הזקן שוחרר מהמאסר בפטרבורג שאלו אותו לאן יובילו אותו ורבינו הזקן ענה להם כי הוא מבקש להגיע לביתו של החסיד ר´ מרדכי מליעפלי.
במכתב אותו כתב אדמו"ר הזקן על רגעי השחרור נאמר:
ברם כגון דא צריך להודיע, כי יום אשר עשה ד' לנו יום יט כסלו,
- יום ג' שהוכפל בו כי טוב, יום הלולא רבא של רבינו הקדוש נשמתו עדן,
- וכשקריתי בס'[פר] תהלים בפסוק 'פדה בשלום נפשי',
- קודם שהתחלתי פסוק שלאחריו, יצאתי בשלום מד' שלום.
גאולת כ' כסלו
באותו בית בו התגורר ר' מרדכי מליעפלי, התגורר בקומה התחתונה ר' נטע נוטקין, מגדולי המתנגדים, שהיה מאותם המלשינים שהלשינו על אדמו"ר הזקן, ובטעות העבירו את רבינו הזקן לביתו של המתנגד.
משראה המתנגד את אדמו"ר הזקן נכנס לביתו, נבהל מאוד. עם כל זאת ביקש מאדמו"ר הזקן לשבת וציווה להעמיד את המיחם ובעצמו ניקה את הצלחת. בתוך כך נכנס בדברים עם אדמו"ר הזקן, והתחיל לדבר עימו קשות ואמר לו: הנה אתם מדמים בנפשכם שכבר ניצלתם, דעו לכם שכאשר נפלתם עתה בידי לא תצאו מכאן עד אשר תחתמו לי שאתם מבטלים את נוסח התפילה החדש שלכם, ושאר הדברים שחידשתם שלא נהגו בהם אבותינו, שהיו גדולי ארץ כמותכם. מה היה חסר לכם אם היו אומרים "נעריצך" ולא "כתר".
בסיום הדברים כשיצא אדמו"ר הזקן מביתו התבונן ר' נטע בדמותו האצילית של אדמו"ר הזקן, וייחסו כלפיו נהפך מן הקצה לקצה, עד שלאחר זמן, במאסר השני, היה מהשתדלנים שפעלו לשחרורו. עבור שתדלנותו הציב תנאי, שאדמו"ר הזקן יבקר בביתם של שלושה מגדולי המתנגדים. אחד מהם היה ר' יהושע צייטלין משקלוב[5].
אנ"ש שהמתינו במשך כל אותו היום בביתו של ר' מרדכי מליעפלי לבואו של אדמו"ר הזקן, היו במבוכה גדולה.
החסידים החליטו ללכת אל אותו מתנגד הגר בקומה התחתונה של ביתו של ר´ מרדכי מליעפלי ולשמוע מה בפיו. כאשר הגיעו לביתו של המתנגד הייתה הדלת סגורה, ומבעד לדלת הם שמעו את קולו של המתנגד הטוען: "נעריצך לא מוצא חן בעיניכם רק הנוסח החדש של כתר?" ומיד הבינו החסידים שבטעות הכניסו את אדמו"ר הזקן לביתו של המתנגד. החסידים דפקו בחוזקה על דלתו של המתנגד עד שפתח להם. הם השתוממו לראות את אדמו"ר הזקן יושב כשראשו שעון על ידיו ושומע חירופים וגידופים מאותו מתנגד.
המתנגד, בראותו את החסידים נבהל ופניו נפלו. רבי מרדכי מליעפלי רץ בחמת זעם להכות את המתנגד, אך אדמו"ר הזקן רמז לו שלא יעשה לו מאומה וכי יעזוב אותו לנפשו. לפני שיצא אדמו"ר הזקן מבית המתנגד, אמר שצריכים לתת כבוד לאכסניא[6], שתה כוס מים חמין והלך עם רבי מרדכי לביתו.
"החייתני ממש" - אמר רבינו הזקן לרבי מרדכי - ועוד הוסיף אדמו"ר הזקן: "ותאמין לי שכל ימי שבתי במאסר לא היה קשה לי כמו אותן שלוש השעות ששהיתי בביתו של המתנגד".
למרות שאדמו"ר הזקן הורה לחסידיו שלא להכות את המתנגד, היה שם יהודי שלא נמנה על החסידים, וטען שהוא לא מחויב לשמוע לקולו של אדמו"ר הזקן מכיון שהוא לא רבו. הוא נפנה אל המתנגד, ואמר:
אספר לכם משל. משל לשני שרים חשובים של המלך, שהתווכחו ביניהם באיזה אופן לשבץ את כתר המלך ביהלומים, אם באופן זה או באופן אחר. בנתיים עבר שם עובר דרך חובק אשפתות, והחל לצעוק אל אחד מהשרים שהשני צודק. נענו לו שניהם: אנחנו מבינים בדבר ויש לנו ויכוח אם כי מטרתינו שווה, אך מה לך ולהביע דיעות בין שני שרי המלך?
סיים האיש את המשל ואמר: "גדולי עולם מתווכחים באיזה אופן לפאר את כתר המלך, אם על ידי אמירת "כתר" או על ידי אמירת "נעריצך", אך אתה אדם פשוט וגס רוח מה לך להתערב בויכוח בין ענקי עולם?" והעניק לו סטירה מצלצלת.[דרוש מקור]
חגיגת ראש השנה לחסידות
על יום גאולת אדמו"ר הזקן מהמאסר כתב אדמו"ר הרש"ב באגרת משנת תרס"ב:
בניי שיחי´ תתאספו בי"ט כסלו הבע"ל.. ותשמחו בשמחת החג אשר פדה בשלום נפשנו ואור וחיות נפשנו ניתן לנו. היום הזה הוא ראש השנה לדא"ח אשר הנחילנו אבותינו הקדושים זצוקללה"ה זי"ע והיא תורת הבעש"ט. זה היום תחילת מעשיך, שלימות הכוונה האמיתית בבריאת האדם עלי ארץ, להמשיך גילוי אור פנימיות תורתנו הקדושה אשר נמשך ביום הזה בבחינת המשכה כללית על כללות השנה, ועלינו להעיר לבבנו ביום הזה בבחינת חפץ ורצון פנימי ועצמי באמיתת נקודת לבבנו שיאיר נפשנו באור פנימיות תורתו יתברך...
— לקוטי דיבורים חלק ד, עמ' 1518
יום זה הינו יום התוועדות וקבלת החלטות טובות בקביעות עתים לתורה הנגלית ודא"ח ברבים, וחיזוק דרכי החסידים באהבת רעים.
מגילת י"ט כסלו
היו חסידים שרצו לכתוב 'מגילת י"ט כסלו', וכבר הכינו נוסח של מגילה. אדמו"ר הזקן לא קיבל את המגילה, ואמר שסיפור המאסר והגאולה אינו צריך להיות כתוב במגילה, מכיון שהוא ישאר חי לנצח בלב ישראל. וכך אמר: "זה היום יוקבע למועד תמידי בישראל, אשר בו יתגדל ויתקדש שמיה רבא, ויתעוררו אלפי לבבות בישראל בתשובה ועבודה שבלב. כי המעשה (=סיפור המעשה) חקוקה בלב ישראל דלעילא וכתובה בלב ישראל דלתתא" (ספר התולדות אדמו"ר הזקן עמ' רכב).
חלוקת הש"ס
| ערך מורחב – חלוקת הש"ס |
בי"ט כסלו נוהגים לסדר חלוקת הש"ס, ועל פי הסדר המבואר באגרת הקודש ד"ה "הוכח תוכיח".
בליובאוויטש משנת תרס"ג ואילך היו מסדרים חלוקת הש"ס בכ"ד טבת - יום ההילולא של אדמו"ר הזקן - מפני אפס הפנאי בי"ט כסלו.
שינויים באופני ההנהגה
לפני המאסר ואחרי המאסר היה שינוי באופן ההנהגה וכמו שהרבי הרש"ב סיפר באריכות לבנו הריי"צ, שהשינוי היה באופן ההנהגה, וכמו כן בין החסידים אצלם היה שינוי בהדגשים וכמו בשיר ניגון ברוך הוא אלקינו ששינוי את ההדגש מהבבא השניה לבבא השלישית כי העבודה השתנתה[7].
ראו גם
לקריאה נוספת
- יהושע מונדשיין, המאסר הראשון - "מאסרו של בעל התניא ומאבקי חסידים ומתנגדים בוילנא לאור מסמכים חדשים גם ישנים", תשע"ב.
- נשיאים במאסר פרשת מאסרם וגאולתם של נשיאי חב"ד, בעל התניא, האדמו"ר האמצעי, והאדמו"ר הריי"צ, בליווי מסמכים וסיפורים שעברו מדור לדור. מכון באהלי צדיקים.
- הרבנית שטערנא שרה שניאורסון, מגילת חייו של הרב מליאדי - תיעוד מאסר וגאולת אדמו"ר הזקן כפי שנכתב על ידי אשת אדמו"ר הרש"ב, תשע"ב.
לקריאה נוספת
- קטונתי מכל החסדים, פרשת המאסר והגאולה מזווית לא מוכרת, שבועון כפר חב"ד גליון 1886, עמוד 57
קישורים חיצונים
- י"ט בכסלו, מנהגים, מאמרים וסיפורים - תבנית:חב
- הרב שלמה כץ, סיפור המאסר והגאולה, באתר חב"ד בישראל, באדיבות התאחדות החסידים לקבלת פני משיח
- ועד חיילי בית דוד, ראש השנה לחסידות - קובץ י"ט כסלו תשע"ב
- הרב פרופסור יצחק קראוס, ארבעה ראשי שנים - ועוד אחד?, עיתון בשבע -
- שניאור זלמן ברגר, מחקר: המבצר בו נאסר רבינו הזקן - לא נהרס, בית משיח, טו כסלו התשע"ג (29.11.2012)
- מכון אור החסידות, י"ט כסלו - סיפורים וביאורים הקשורים בענינו של יום
- הרב לאופר, מאסר וגאולת רבנו הזקן, במדור 'ניצוצי רבי' גליון התקשרות
הערות שוליים
- ↑ מובא בספר פדה בשלום עמוד 83.
- ↑ בספר רשימות היומן עם פענוחים עמוד שב מובא ששמו היה רבי יעקב סמיליאנער.
- ↑ ספר הצאצאים
- ↑ פרשת בראשית פרק ג' פסוק ט'.
- ↑ באותו ביקור ניבא אדמו"ר הזקן שחתנו, אברהם פרץ, ימיר את דתו
- ↑ כדוגמת זאת מצינו מצוות התורה "לא תתעב מצרי", ופרש"י "הואיל והיו לכם אכסניה בשעת הדחק", וזאת למרות השעבוד הנורא שהשתעבדו בעם ישראל.
- ↑ אוצר סיפורי חב"ד מאגרות קודש אדמו"ר הריי"צ חלק ד' עמודים חצ"ר-ש'.