קעמפ גן ישראל

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
ערך זה זקוק לעריכה: ייתכן שהערך סובל מפגמים טכניים כגון מיעוט קישורים פנימיים, סגנון טעון שיפור או צורך בהגהה, או שיש לעצב אותו.
אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה.
סמל "גן ישראל"
הרבי מחלק דולרים לאחר שנשא שיחה בכינוס ילדים לילדי הקעמפ בזאל הגדול שב770, כ' מנחם אב תנש"א

קעמפ גן ישראל הוא מחנה קיץ לילדים שנוסד על ידי חסידי חב"ד בניו יורק בשנת תשט"ז ונקרא על שם הבעל שם טוב[1]. ברבות השנים הוקמו מחנות בשם זה על ידי שליחי וחסידי חב"ד בכל רחבי העולם.

הרבי ביקר במחנה שלוש פעמים, ושלח בכל שנה מכתב ברכה לפתיחת הקעמפ. בשנים מאוחרות יותר הגיעו ילדי הקעמפ מידי שנה לביקור ב-770 אצל הרבי בתאריך כ' מנחם אב לרגל יום פטירתו של אביו של הרבי הרב לוי יצחק שניאורסון, שם נערך עבורם כינוס מיוחד, והרבי נשא בפניהם שיחה.

רקע

הרבי מחלק סידור המכיל את תפילות 'מנחה מעריב' לילדי הקעמפ בסיום ההתוועדות, ט"ו תמוז תשי"ז

מחנות הקיץ הוקמו לראשונה בארצות הברית על מנת לחזק את החינוך היהודי אצל ילדים שלא התחנכו על פיו וכן על מנת לשמור על חינוך הילדים במשך ימי החופש, לאור דברי הרבי על הסכנות שבתקופה זו, ו על פי הוראת הרבי נקרא המחנה בשם "גן ישראל"[1], על שם הבעל שם טוב. היות ומטרתו של הקעמפ הייתה לחזק את החינוך היהודי, הוא קיבל גם ילדים מבתים חב"דיים וגם ילדים שלא שמרו תורה ומצוות ולמדו בבתי ספר עממיים, במטרה שלאחרונים, תהיה דוגמא כיצד מתנהג ילד יהודי.

הרבי התבטא[דרוש מקור] כי הצלחתו של הקעמפ היא בכך שהילדים שוהים תקופה ארוכה ורצופה ב"רשות של הרבי":

ועל זה הוסד מחנה "גן ישראל", שהילדים נמצאים לא ברשות הוריהם אלא ברשות הרבי, שבכמה פרטים הרי ההצלחה היא אז יותר מבכותלי הישיבה, מכיון שבכותלי הישיבה הרי לאחר הלימודים הילד הולך הביתה, מה שאין כן ב"גן ישראל" הוא נמצא כמה שבועות רצופים בלי הפסק בינתיים ברשותו של הרבי

הקמת המחנה

הרבי מבקר בקעמפ גן ישראל, תש"כ

בשנת תשט"ז הוקם ביוזמת ה"מרכז לעניני חינוך" מחנה הקיץ "גן ישראל". כשנכנסו הרב משה לאזאר והרב יוסף ווינבוים (שהיו אז תלמדים בישיבת תומכי תמימים המרכזית) ליחידות אצל הרבי והציגו לפניו את הרעיון, אישר הרבי את הקמת הקעמפ ואף רשם צ'ק על סך של שלושת אלפים דולר כהשתתפות בהתחלת העבודה. כשנכנסו ליחידות לאחר מכן, הורה להם הרבי לצרף אליהם את הרב קהת וייס שיסייע להם בהקמת הקעמפ וניהולו. הרב וייס הקים בהוראת הרבי וועד לצורכי הקעמפ בו היו חברים המזכיר הרב חיים מרדכי אייזיק חודקוב, הרב שלמה אהרן קזרנובסקי, הרב יעקב יהודה הכט ועורך-הדין מר אייזיק שטראל, שהיה אמור לדאוג שהקעמפ יתנהל כחוק. לאחר הקמת הוועד, ביקש הרבי שכל חבריו ייכנסו אליו יחד ליחידות, בה קיבלו הוראות מפורטות לרבות בכל הקשור לארגון המחנה וניהולו, ובין היתר, כי בפעם הראשונה לא כדאי לקנות שטח, לכן יש להשתדל למצוא מקום מתאים להשכרה.

בהמשך נכנסו המארגנים עוד כמה פעמים ליחידות לצורך קבלת הוראות מפורטות מהרבי בנוגע לקעממפ. רק מספר שבועות הצליח הרב יעקב יהודה הכט לשכור מקום מתאים בעיר עלענוויל שבניו יורק, בה שימש בשנה הקודמת קעמפ בשם "איזראעל".

המחנה נקרא בהוראת הרבי בשם "גן ישראל" על שם הבעל שם טוב[1]. בהתוועדות חג השבועות תשט"ז התייחס הרבי לשם "גן ישראל", ואמר שהשם "גן" רומז למה שכתוב בזוהר שיש ג"ן סדרי הבנה בתורה, והיות ולכל יהודי יש לו אות בתורה, נקרא הקעמפ בשם "גן ישראל".

ביקורי הרבי במחנה

  • תשט"ז - כשחזר הרב משה לאזאר ביום פתיחת הקעמפ ל-770, שאל אותו המזכיר הרב יהודה לייב גרונר כמה זמן עורכת הנסיעה למחנה, והרב לזאר ענה שבין שעתיים לשעתיים וחצי. כעבור עשרים דקות חזר אליו הרב גרונר והודיע לו שהרבי רוצה לערוך התוועדות במחנה. וכך הגיע הרבי למחנה וערך בו התוועדות לרגל חנוכת הבית[2].
  • תשי"ז - בסיום התוועדות י"ב תמוז בשנה זו סיפר הרבי כי ההמשך ההתוועדות יהיה בקעמפ, ואכן בט"ו תמוז הגיע לביקור במחנה. בסיום ההתוועדות חילק הרבי ליידלי המחנה סידור המכיל את תפילות מנחה וערבית. בסיום הביקור, רגע לפני שנכנס הרבי לרכב, הסתובב אל הרב לזאר ואמר לו באידיש: "לא שיערתי לעצמי כזה עושר"[2].
  • תש"כ - במשך 3 שנים לא ביקר הרבי בקעמפ, בשנת תש"כ, בישר הרבי כי גם השנה ירצה ללכת לקעמפ[3], במיוחד בקשר לשנת ה-200 להסתלקות הבעש"ט שעל שמו נקרא הקעמפ; הרבי התבטא שלמרות שאין הוא נוהג לצאת מברוקלין, הרי הקעמפ נחשב חלק ממרכז 770, בהתוועדות שערך דיבר הרבי על שמו של הקעמפ - ע"ש הבעש"ט, אח"כ חילק הרבי 'כוס של ברכה' ו'מנחה מעריב' לילדים ולצוות של הקעמפ[4].

באחד מביקוריו במחנה "גן ישראל", התבטא הרבי כי למרות שנוהג שלא לצאת כלל מניו יורק יוצא הוא לבקר בקעמפ, שכן הקעמפ הוא חלק מ770[5]. הרבי אף התבטא שהקעמפ הוא "סדן שמייצרים עליו חסידים"[6].

התייחסות הרבי

בביקורו בקעמפ בשנת תשט"ז אמר הרבי, שעניינו של מחנה קיץ הוא להבריא את הגוף, וברגע שזה נעשה כדי לעבוד את ה', זה חלק מעבודת ה', וזה קיים עוד יותר בילדים מתחת לגיל בר מצוה, שאצלם חשוב רק המעשה, ולכן ברגע שעושים לשם שמים, הרי זה חלק מעבודתה' שלהם. ועי"ז יבריא רוחם של הנמצאים בקעמפ לא רק בגשמיות אלא גם ובעיקר ברוחניות, עי"ז שכאשר יחזרו לביתם לאחר הקעמפ יקדמו את כל משפחתם בקיום ענייני תומ"צ[7].

כיוון שהילד נמצא במשך עשרים וארבע שעות, באותה הסביבה ובאותה ההשפעה, הוא שומע את אותו הנוסח ומרגיש את אותו התוקף, שצריך להיות באמונה ובתורה ובמצוות, הן בבוקר הן במשך היום והן בלילה ובכל משך המעת-לעת. שזהו מה ש"אין רע בלי טוב", אותו עניין מה שיוצאים מהישיבות (בזמן הקיץ), יש בו את הצד הטוב, [שרק ינצלו אותו במילואו]; וזהו מה שיכולים לשלוח את הילד דווקא לכזה סוג קעמפ שהוא קעמפ ראוי לשמו, (זאת אומרת) שאלו הנמצאים שם ניכר עליהם שהם "זרע ברך הוי'" אם זה ילדים או ילדות, כך שהקיץ ינוצל, להתחזקות אמיתית ביהדות, ובתורה ומצוות.

וכל זה מתחיל בתקופה זו, אותה ניתן לנצל כאמור לעיל דווקא בצד הקדושה, כמו על-דרך מה שאומרים שבעל תשובה יכול לפעול הרבה יותר מצדיק גמור, כמו כן ניתן לפעול בזמן זה - בו לא נמצאים בישיבה, אם רק שולחים את הילד לקעמפ הראוי לשמו, הרבה יותר ממה שפועלים בזמן בו נמצאים בישיבה
וכפי שכבר ראו בפועל בשנים קודמות, שאותם אלו שעמדו על-כך שילדיהם ילכו דווקא לכזה מין קעמפ, שהיהדות בקיץ חזקה עוד יותר (אצלם) מכפי שהיהדות היא אצלם בחורף בבית, היה להם לאחר-מכן נחת אמיתי מהילדים, בעת שהם שבו מהקעמפ הביתה, נחת לא רק ברוחניות אלא גם בגשמיות שכאמור לעיל אצל יהודים הולכת גשמיות ביחד עם רוחניות

התוועדות י"ב תמוז תשכ"ד / תרגום חופשי

בשיחה שנשא הרבי בהפאראד בשנת תשמ"ג כי על הילדים לבקש מההורים לירשום אותם למחנה קיץ, ואז פנה הרבי להורים ואמר שהוא פונה אליהם בבקשה בשמו של רשב"י לרשום את בניהם למחנה קיץ, ואמר שיש במעשה זה אף מצוות אהבת ישראל[8].

מדי שנה, היה הרבי שולח מכתב ברכה לרגל פתיחת הקעמפ.

ראו גם

לקריאה נוספת

  • הרב ישראל אלפנביין, ההשפעה הרוחנית במחנה-קיץ - בתוך מדור 'חיי רבי', שבועון כפר חב"ד גליון 1865 עמוד 30
  • הרבי סחף אותנו מהרגע הראשון, ראיון נרחב עם מייסד ומנהל קעמפ 'גן ישראל' הראשון, שבועון כפר חב"ד גליון 1867 עמוד 29

קישורים חיצוניים

  • מחנה קיץ לקט שיחות ומענות בדבר החשיבות ברישום ילדים למחנות הקיץ, תשורה מכינוס השלוחים האזורי צרפת, תשע"ט
  • בנאות דשא - ביקורי כ"ק אדמו"ר שליט"א במחנות הקיץ 'גן ישראל' ו'אמונה', קה"ת, תשנ"ג
מדיה


שגיאות פרמטריות בתבנית:הערות שוליים

פרמטרים ריקים [ 1 ] לא מופיעים בהגדרת התבנית
==הערות שוליים==

  1. 1.0 1.1 1.2 ראה בשיחת הרבי לילדי הקעמפ, ט"ו תמוז תש"כ.
  2. 2.0 2.1 כיצד נוסד גן ישראל? – מייסד הקעמפ הרב לאזאר מתראיין לתוכנית 'המפגש שלי' של חברת jem קובץ וידאו קישור לאתר בית חב"ד
  3. בראיון לשבועון כפר חב"ד (גליון 1867) טען מנהל הקעמפ הרב לזר כי לביקורו של הרבי בקעמפ היה קשר עם העובדה שהרבי לא סידר קידושין בחתונה שלו, כשהוא היה מהזוגות הראשונים שהרבי לא סידר עבורם קידושין, והיה בזה מעין פיצוי.
  4. ע"פ הספר בנאות דשא.
  5. "בנאות דשא"
  6. ביחידות לרב אליהו ליפסקר. הובא ב"בנאות דשא", עמוד 81.
  7. תורת מנחם תשט"ז חלק ג' (י"ז) עמ' 109
  8. תורת מנחם תשמ"ג חלק ב' עמוד 1436