זמן השקיעה
|
הערך נמצא בשלבי עבודה: כדי למנוע התנגשויות עריכה ועבודה כפולה אתם מתבקשים שלא לערוך ערך זה בטרם תוסר הודעה זו, אלא אם כן תיאמתם זאת עם מניחי התבנית. | ||
| אם הדף לא נערך במשך שבוע ניתן להסיר את התבנית ולערוך אותו, אך רצוי לתת קודם תזכורת בדף שיחת הכותבים. | |||
זמן שקיעת החמה הינו מחלוקת פוסקים, בעניין זמן שקיעת החמה.
מקורו
בגמרא במסכת שבת[1] מובא שזמן "בין השמשות" נחשב כחצי יום וחצי לילה. בהמשך הגמרא מביאה שזמן "בין השמשות", מתחיל לאחר "שקיעת החמה", שאז פני המזרח מאדימים והחלק התחתון ברקיע השחיר, אך עם זאת, החלק העליון עדיין מאיר. רבי יוסי סובר, שזמן "בין השמשות" הינו הזמן שבו לוקח לאדם לקרוץ בעינו, ובלתי אפשרי לדעת, מתי הוא בדיוק. לעומת זאת, רבי נחמיה מביא, שזמן "בין השמשות" הוא מהלך של חצי מיל.[2].
במשך השנים נחלקו פוסקים רבים אודות הזמן המדויק בו מתרחש "בין השמשות".
שיטות הפוסקים
- שיטת הגאונים: הגאונים רבי שרירא גאון ורב האי גאון[3] סברו, שזמן "שקיעת החמה" הוא הזמן שבו השמש שוקעת, עד שנעלמת מעין האדם ואינה נראת יותר. לאחר מכן, מתחיל זמן "בית השמשות", שהוא מהלך שלוש רבעי מיל (בין 13 וחצי דקות ל-18 דקות), ואז מתחיל "צאת הכוכבים". כשיטה זאת סוברים רש"י, הרי"ף,הכוזרי, רב סעדיה גאון, המהר"ם מרוטנבורג, הרמב"ם ועוד[4].
- שיטת רבינו תם: רבינו תם סובר, שיש שקיעה נוספת לאחר השקיעה הנראית לאדם, שאותה אין אדם רואה, שאז מתחיל זמן "בין השמשות", וזמנה הוא מהלך שלוש מילין ורביע (בין 58 דקות ל-78 דקות), ולאחר מהלך שלוש ורבעי מילין מרחש "צאת הכוכבים"[5] לאחר שהחשיכו השמים. כשיטה זאת סוברים הריטב"א, הרמב"ן, הרשב"א ועוד[6].
- שיטת היראים: שיטה נוספת היא, שזמן "בין השמשות" הוא מהלך שלוש רבעי מיל לפני שקיעת החמה הנראית לעין[7].
שיטת אדמו"ר הזקן
סוף זמן תפילת מנחה
הבהרה: המידע בחב"דפדיה נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו פסיקה הלכתית.
הערות שוליים
- ↑ ל"ד,עמ' ב'
- ↑ בהמשך הגמרא מובא ש"חצי מיל" זה הזמן שלוקח לעלות לראש הר הרמל ולרדת ממנו בחזרה.
- ↑ הובאו דבריהם בשו"ת מהר"ם אלאשקר סי' צו ובספר גנזי קדם ח"ה עמ' 37.
- ↑ הובאו בסידור אדמו"ר הזקן.
- ↑ ספר הישר סי' רכא, תוס' בשבת לה. ובפסחים צד.
- ↑ הפוסקים המובאים כאן כבר הובאו בספר מנחת כהן (מאמר א' פרק ג'), וראה עוד בספר הזמנים בהלכה (פרק מב אות י) שם נקבצו רבים מהראשונים הסוברים כשיטת רבינו תם
- ↑ ספר היראים, סי' רעד.