דוד שמעון חדד
|
הערך נמצא בשלבי עבודה: כדי למנוע התנגשויות עריכה ועבודה כפולה אתם מתבקשים שלא לערוך ערך זה בטרם תוסר הודעה זו, אלא אם כן תיאמתם זאת עם מניחי התבנית. | ||
| אם הדף לא נערך במשך שבוע ניתן להסיר את התבנית ולערוך אותו, אך רצוי לתת קודם תזכורת בדף שיחת הכותבים. | |||
הרב דוד שמעון (תשט"ו - ט"ו תשרי תשפ"א) נולד בשנת תשט"ו להוריו ר' ברכיה ומרת מזלה בעיירה בן גרדאן בסמוך לאי ג'רבה שבתוניסיה.
תולדות חייו
בגיל 13, לאחר שהתייתם מאביו, עברה משפחתו לגור בתוניס ומשם החליט ללמוד בישיבת "אוהלי יוסף יצחק" שנוסדה ע"י השליח הרב ניסן פינסון ע"ה. אחד מהר"מים הבולטים בישיבה היה הרב מאיר מאזוז (כיום ראש ישיבת "כסא רחמים"), והוא דרש מכלל תלמידי הישיבה ללמוד בכל שבוע את הפרשה על כל טעמיה ודקדוקי, ובסוף השבוע היה בוחן את התלמידים.
במשך הזמן, התמסר ר' דוד לשליחות הרב פינסון בכל תחום, וראה בו אביו הרוחני. ואכן, בברית המילה של בנו הראשון, שימש הרב פינסון כמוהל.
הנסיעה הראשונה לרבי
שהגיע לגיל 22[1], החל לשמש כר"מ בישיבה. בחג הסוכות שנת תשל"ח נסע עם ר' ניסן פינסון בפעם הראשונה לרבי. תורם ל'יחידות' נקבע למיד אחרי שמחת תורה. לגודל צערו, המאורע המצער של שמיני עצרת באותה השנה מנע ממנו להכנס ליחידות.
הרב פינסון ניסה לשכנעו לחזור לישיבה, אך לאחר הפצרות רבות מצד ר' דוד להישאר ל'יחידות כללית שנערכה בימים הקרובים, התרצה.
בשנת תשל"ט השתדך עם בת זוגו תחי' למשפחת בוכריץ, משפחה חרדית אמידה ומוכרת בג'רבה, ובברכת הרבי נישאו ועברו לגור בתוניס, בסמוך לישיבה. לאחר חתונתו הסתפק עם לעזוב את תוניס. לאחר ששאל את הרבי ענה לו הרבי שכל עוד יש לו תפקיד שאף אחד לא יכול להחליפו, עליו להשאר בתוניס.
עזיבת תוניס
לאחר תקופה ממושכת, בתחילת שנת תשמ"ג, נמצא מחליף והמשפחה עברה למרסיי שבצרפת, שם הצטרף לרב יוסף יצחק לבקובסקי בשליחותו. לאחר כחצי שנה עלתה המשפחה לארץ ישראל והתיישבה במגדל העמק. באותה תקופה העיר הייתה עוד שוממת, וקהילת חב"ד מנתה פחות ממניין[2].
בהתחלה שימש כמשגיח כשרות במפעל עופות באזור הצפון. באחת הפעמים גילה ר' דוד שנשכחו בתוך מטחנת הבשר חתיכות של עופות טריפה שנפלו בהעדר שימת לב. הוא ביקש מהעובדים להוציאם מהמכונה לפני ההפעלה, אך לתדהמתו הגיבו העובדים בקרירות והפעילו את המכונה. ר' דוד הכניס את ידו למטחנה[3] והוציא את החתיכות מהמטחנה, אף שבכך הוא איבד את פרנסתו ונצרך לחפש עבודה אחרת מעולם לא נשמעה ממנו חרטה על מעשהו.
פטירתו
בי"ד תשרי תשפ"א, לאחר שנדבק בנגיף הקורונה, מס' שעות לפני כנס חג הסוכות, נפטר לבית עולמו.
משפחתו
בניו:
הרב ברוך חדד-ירושלים.
הרב מענדי חד-ראשון לציון.
הרב שניאור חדד-ניו יורק.
הרב יצחק חדד-תל אביב.
הרב אברהם חדד-קרית ביאליק.
הרב בצלאל חדד-באר שבע.
הרב לוי חדד-נתיבות.
הרב חננאל חדד-לוד.
חתניו:
הרב דוד יוסף קטורזה.
הרב שלמה חיים עזאגווי.
הרב חנניה זוהר.
הרב ישראל כהן.
הרב יוסף יצחק אהרן.
הרב יוסף יצחק עובדיה.
קישורים חיצוניים
שגיאות פרמטריות בתבנית:הערות שוליים
פרמטרים ריקים [ 1 ] לא מופיעים בהגדרת התבנית ==הערות שוליים==