משה הבלין

הרב משה הבלין (יליד תש"ח), הוא רב הערים קריית גת ושדרות ורב הקהילה החב"דית בקריית גת וראש ישיבת תומכי תמימים קריית גת. וחבר בית דין רבני חב"ד בארה"ק. וחבר הועידה לחיזוק מסורת חכמי המזרח ומורשת תורת החסידות.

במסגרת רבנותו, מנהל הרב הבלין מערכות הקשורות לעיר, ביניהן: מערכת כשרות, מרכז הרוחני לעולי חבר העמים חסדי שי.

תולדות חיים

נולד בירושלים בט"ז אלול תש"ח, לאביו הרב דוב אליעזר הבלין ולאימו עלקא בת הרב אברהם בלוי. סבו, היה הרב שלמה זלמן הבלין, ראש ישיבת תורת אמת בעיר.

בצעירותו, למד בישיבת מיר אצל הרב נחום פרצוביץ', ובתקופת לימודיו במקום הקים חבורה של בחורים צעירים שעסקו בלימוד ספרי חסידות, ובעקבות שיעור זה התקרבו מספר תלמידים לחסידות חב"ד, ובהמשך, עברו ללמוד בישיבת תומכי תמימים כפר חב"ד.

לאחר נישואיו בי"ד סיון תשל"א עם רעייתו חיה ביילא (לבית ר' אהרן רוזנטל), קיבל הוראה מהרבי לעסוק בהרחבת ופיתוח מוסדות חב"ד בעיר קריית גת תחת השליח של קריית גת דאז הרב זלמן אבלסקי, ובשנות המ"מים (ה-80) התמנה לכהן כרבה של קהילת חב"ד המקומית.

בחודש החגים תשמ"ז מונה על ידי הרב משה ירוסלבסקי לאחראי ראשי על סדרי הלימוד של הנוסעים לרבי, ועמד בקשר ישיר עם מזכירו של הרבי הרב חיים מרדכי אייזיק חודוקוב על מנת לדווח לרבי על השתתפות התלמידים.

עם פרישתו של הרב שלום דובער וולפא מישיבת תומכי תמימים קריית גת בשנת תשנ"ב, התמנה לעמוד בראשותה. בשנת תשנ"ח היה מראשוני הרבנים שחתמו על הפסק דין שהרבי מלך המשיח, ובשנת תשס"א נבחר לכהן כרבה הראשי האשכנזי של קריית גת, וקיבל לידיו את האחריות על מערכת הכשרות העירונית, ועל המרכז הרוחני לעולי ברית המועצות בעיר. בעקבות תפקידיו הרשמיים, פחתה נוכחותו בישיבה.

במקביל לתפקידיו, מוזמן הרב הבלין לכהן בהרכבים שונים של זבל"א כדיין בסכסוכים פנימיים בין מנהלי מוסדות בחב"ד, חבר בעמותת הרבנים פיקוח נפש, ורב על תקן זמני^[1] של העיר שדרות^[2].

לאחר שנים רבות שצורף להרכבים שונים בדיונים בבית דין רבני חב"ד בארץ הקודש, צורף בשנת תשע"ו באופן רשמי כחבר בית הדין^[3].

הרב מכהן כרב בית הכנסת הגדול חב"ד 'חידקל' הממוקם בקריה החרדית. בד בבד מכהן הרב כרב בית הכנסת -'חסדי שי' בו מתפללים מידי יום ובשבתות יהודים מקהילת יוצאי רוסיה. הרב עורך שם פעילות 'מבצעים' עם המתפללים ואף נושא שם שיחות ושיעורים במהלך השבוע, ובשבת מברכים ו'יומי דפגרא' מתוועד הרב בבית הכנסת חב"ד 'חידקל'.

בשנת תשע"ו הוביל את גיבושו של הסכם הסדרה מול רשויות צה"ל על מעמדם של תלמידי ישיבות חב"ד, ובעקבות כך בחודש אלול החל מסע הסתה ממושך נגדו בקרב הפלגים הקיצוניים של 'העדה החרדית', שכלל פריצה לביתו, הפגנות בסמוך אליו, והפצת פשקווילים וכתבי שטנה.