לילה

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הערך נמצא בשלבי עבודה: כדי למנוע התנגשויות עריכה ועבודה כפולה אתם מתבקשים שלא לערוך ערך זה בטרם תוסר הודעה זו, אלא אם כן תיאמתם זאת עם מניחי התבנית.
אם הדף לא נערך במשך שבוע ניתן להסיר את התבנית ולערוך אותו, אך רצוי לתת קודם תזכורת בדף שיחת הכותבים.

לילה הוא הזמן שמשקיעת החמה או צאת הכוכבים, עד עלות השחר או נץ החמה.

זמנים בלילה

הלילה מחולק לאשמורות[1], לדעת רבי יהודה הנשיא, ארבע אשמורות. ולדעת רבי נתן, לשלוש אשמורות. ומוכיח מהפסוק[2] "ראש האשמורה התיכונה", ואין איך שיהיה אמצע במספר זוגי, וההלכה כמותו.

חלקים אלו מכונים משמרות, על שם שלוש משמרות של קבוצות מלאכים ששומרים זמנם לאמירת שירה לה'[3].

מצוות הנוהגות רק בלילה

בתורת החסידות

לילה הוא בחינת חושך[4].כמו שכתוב[5] "ולחושך קרא לילה". דהיינו שאין מאיר גילוי אלוקות בעולם. ואז[6] אין ניכר המעלה שבדבר הטוב, והחסרון שבדבר הרע (כבפשטות שבחושך לא רואים את ההבדל בין המכוער ליפה).

ולכן הגלות נמשלה לחושך[7], כי אז, לא ניכרת מעלתן של ישראל בכחות הגלוים, והגאולה נמשלה ליום שהוא אור וגילוי.

הלילה גם נותן מקום להתגברות הקליפות[8]. ולכן בלילה יש להזהר מגנבים ומשודדים.

העולם הזה גם נמשל ללילה[6], מפני שלא מאיר בו גילוי אלוקות, ועל ידי העבודה שלנו בזמן הגלות, כשתבוא הגאולה יהיה גילוי אלוקות בבחינת יום. וזהו שכתוב [9] "להגיד בבקר חסדך ואמונתך בלילות", שהבוקר הוא בחינת יום וגילוי, ולכן "בבוקר חסדך" שענינו גילוי, אבל בלילה הוא בחינת אמונה בלבד, שאינה חודרת בפנימיות, כי אין גילוי אלוקות.

אבל מצד שני[10], דוקא מתוך ההעלם של הלילה, מתעוררת תשוקה וצמאון לאלוקות גדול יותר, כי צמאון שייך דווקא כשחסר לאדם ולא כשיש לו גילוים. וזהו שכתוב[11] "נפשי איויתיך בלילה", שדווקא מתוך חשכת הלילה מתעוררת תשוקה וצמאון רב לאלוקות.


שגיאות פרמטריות בתבנית:הערות שוליים

פרמטרים ריקים [ 1 ] לא מופיעים בהגדרת התבנית
==הערות שוליים==

  1. תוספתא ברכות א
  2. שופטים ד
  3. מצודות ציון על שופטים ז' י"ט
  4. ספר המאמרים תרפ"ט ד"ה לכה דודי
  5. בראשית א ה
  6. 6.0 6.1 ספר המאמרים תרצ"ב ש"פ פקודי
  7. היום יום י"ט ניסן
  8. ספר המאמרים תרצ"ג עמוד תקט
  9. תהילים צ"ב פסוק ג'
  10. תורה אור מקץ לז
  11. ישעיה כו ט