מלאכת צידה

מלאכת צידה היא אחת מל"ט מלאכות שבת מהותה לתפוס בעל חי שהדרך היא לצודו כגון שמונת השרצים.

שלשה מיני צידה

בחידושי אדמו"ר הצמח צדק (מסכת שבת סוף פרק יד) הוא מסכם את שלשת מיני הצידה:

1. הצד אחד משמונה שרצים - שיש במינן ניצוד, כלומר שהדרך היא לצודם, כגון לצורך פחלוץ או להחזיקם בשבי לאורך זמן (ובזמנינו - לצורך ניסויים הנעשים בעכברים וכיוצא בזה), חייב מהתורה.

2. הצד שרץ שאין במינו ניצוד - אפילו אם הוא תופסו לתועלת (כגון התופס זבובים לצורך ניסויים, וצ"ע בזמנינו שהדרך היא ליצוד זבובים לצורך ניסויים אם חשיב במינו ניצוד), אינו חייב אלא פטור אבל אסור.

3. הצד שרץ שבמינו ניצוד - אבל תופסו כדי לגרשו מביתו או כדי שלא יזיק, הרי זה מלאכה שאינה צריכה לגופה ופטור.

בעלי חיים שבביתו

בעלי חיים שבביתו אין צידתן חשובה צידה אבל מכל מקום אסור לצודן.