סיומי מסכת בתשעת הימים
עריכת סיומי מסכת בתשעת הימים היא הוראתו של הרבי על מנת להוסיף בשמחה באופן המותר על פי ההלכה בימים שבהם "ממעטים בשמחה".
ההוראה
בשיחת ערב ראש חודש מנחם אב תשל"ה דיבר הרבי על הפתגם החסידי של הרב ממונקאטש, שפירוש "משנכנס אב ממעטין בשמחה"[1] - זאת אומרת ש"ממעטין" את עניני העצבות של חודש אב, על ידי שמחה. בהמשך לכך הציע הרבי שיערכו בימי תשעת הימים סיום מסכת מידי יום ביומו. הרבי התבסס על דברי הרבי הריי"צ, שסיפר על אביו הרבי הרש"ב שנהג לעשות בכל יום מימי תשעת הימים סיום מסכת, אף שלא ערך סעודה בבשר ויין[2]. ומכאן הסיק הרבי שישנו ענין מיוחד לערוך סיום מסכת בימים אלו, וזאת כיון שימים אלו עתידים להפוך לששון ולשמה בגאולה, והטעימה מזה היא על ידי ההוספה בשמחה של מצוה באופן המותר על פי השולחן ערוך[3]. כבר באמירת שיחה זו ביקש הרבי מהמאזינים (על ידי השידור) בארץ הקודש לערוך בראש חודש אב סיום מסכת בכותל המערבי ובמערת המכפלה.
גם בערב תשעה באב ובתשעה באב הורה הרבי לערוך סיומים באופן המותר, למשל על מסכת מועד קטן. בשנת תנש"א הוסיף הרבי והורה להמשיך ולערוך סיומים עד חמשה עשר באב[4].
הרבי הורה לשתף בסיומים אלו כמה שיותר יהודים, וכן לערוך את הסיום באופן שיובן לכמה שיותר יהודים (והרבי הציע למשל את מסכת תמיד)[5]. הרבי הוסיף שאפשר אפילו לשתף יהודי שפוגשים ברחוב בעריכת הסיום[5]. כדי להגיע לכמה שיותר יהודים, הורה הרבי לערוך סיומי מסכת ברדיו[6], דבר שבוצע בהרחבה ונמשך עד היום.
הוראות הרבי למבצעי הסיומים
הרבי הורה בשעת הסיום להוסיף גם בנתינת צדקה, והתעוררות על ענין אהבת ישראל[7] וכן במקום המתאים - לערוך סעודה והתוועדות חסידית[4].
קיום ההוראה
קישורים חיצוניים
- יהפכו לששון ולשמחה - ימי בין המצרים בדור השביעי, בהוצאת ועד חיילי בית דוד, תשע"ו - ע' 10
- ↑ תענית כט, א.
- ↑ הובא בספר המנהגים, ע' 46.
- ↑ ראה [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=4612&st=%D7%A1%D7%99%D7%95%D7%9D+%D7%9E%D7%A1%D7%9B%D7%AA&pgnum=366&hilite= שיחות קודש חלק ב' ע' 344.
- ↑ 4.0 4.1 דבר מלכות שיחת ש"פ דברים תנש"א סעיף י'.
- ↑ 5.0 5.1 שיחת ש"פ מטות מסעי תשמ"ח (התוועדויות חלק ד' ע' 95).
- ↑ ש"פ מטות מסעי תש"מ.
- ↑ ראה מענה הרבי שצילומו בחוברת 'יהפכו לששון ולשמחה', בקישורים חיצוניים, ע' 11.