יצחק צבי אייזנבך
ר' יצחק צבי אייזנבך (ט' כסלו תרצ"ג-ז' סיון תשע"ד) היה מחנך חסידי ומפעילי רשת אהלי יוסף יצחק בארץ הקודש, שנמנה על קהילת חסידי חב"ד בירושלים. מחבר סדרת הספרים 'בזאת תבחנו' על הרמב"ם, ומלחין הניגון אימתי קאתי מר.
תולדות חייו
הרב יצחק צבי נולד ביום ט' כסלו תרצ"ה לאביו הרב שמעון בנציון אייזנבך ולאמו מרת רעכיל. מצד אמו הינו נכד לרבנית מנוחה רחל וצאצא לאדמו"ר הזקן. תאריך הולדתו נחשב סימלי, היות וזהו גם יום הולדתו והסתלקותו של אדמו"ר האמצעי שהרב אייזנבך נמנה על צאצאיו.
בצעירותו למד בישיבת תורת אמת, ובמהלך שנות לימודיו בישיבה הוסמך להוראה ע"י רבי ישראל יצחק רייזמן ורבי משה שפירא.
פעילות ציבורית
היה מראשוני מייסדי בתי הספר של רשת אהלי יוסף יצחק וקיבל הוראות מפורטות מהרבי באופן רציף בכל שלבי ייסוד בתי הספר.
היה מבין חמשת החסידים שקיבלו את המברק של "ופרצת" באסרו חג תשי"ט כאשר בראש המברק התנוססה הכתובת: "אייזנבך ועוזריו"
במשך השנים התעסק בחינוך ובעניני רשת אוהלי יוסף יצחק תוך התמסרות מיוחדת לתלמידים גם בזמני חופשה, וזכה לקבל תשובות רבות מהרבי בנושאים אלו במכתבים שנשלחו אליו. רבים מהמכתבים פורסמו והודפסו בסדרת הספרים "אגרות קודש". וכן לאחרונה יצאו חמישים מכתבים ראשונים שלו בתשורה לחתונת נכדתו חנה רעכיל בוטמן (חדרה).
הניגון 'אימתי קא אתי מר'
| ערך מורחב – ניגון אימתי קאתי מר |
בר"ח אלול תשט"ז התקיימה חתונתו של הרב שמואל אלעזר הלפרין באולם של ישיבת תורת אמת במשכנה הישן, בשכונת מאה שערים. באותה חתונה חיבר ר' יצחק צבי את הניגון המפורסם "אימתי קאתי מר" על בסיס ניגון ירושלמי עתיק "מתי יבנה המקדש". חודשיים לאחר מכן, בשמחת תורה תשי"ז, היה בחצר הרבי ר' יונה גרינוולד שהיה נוהג לשיר "מזמרת הארץ" על פי הוראת הרבי בהתוועדויות, ובאותה הזדמנות החל לנגן את הניגון של ר' יצחק צבי, הרבי עודד ומאז התקבל הניגון כניגון חב"ד.
הניגון הושר פעמים רבות בהתוועדויות, ובשמחת תורה תשי"ט הורה הרבי לרב שמואל זלמנוב, מחבר ספר הניגונים, לעשות בניגון שינוי "שאינו חוזר לברייתו", ואז להכניסו כניגון חב"ד בספר הניגונים.
שנותיו האחרונות
בשנותיו האחרונות הקים וביסס שיעורים בחסידות, בשיעור היומי ברמב"ם, ובשיחות קודש בבית הכנסת 770 שברמת שלמה.
כמו כן הוציא לאור סדרת ספרים "בזאת תבחנו" מבחנים עצמיים ללימוד הרמב"ם ובאמצע הכרך הרביעי שהיה אמור להשלים את סדרת הספרים חלה במחלה קשה ממנה לא קם
בשנה האחרונה לחייו התגלתה בגופו מחלה קשה, ולמרות הייסורים הרבים שהיו מנת חלקו הקפיד על טבילה במקווה טהרה בכל בוקר, תפילה במניין וקיום שאר מצוות. נפטר בז' בסיוון תשע"ד, ונטמן בבית העלמין הר המנוחות בירושלים.
לאחר שהתגלתה מחלתו תרם ספר תורה לבית כנסת חב"ד בשכונת מגוריו, רמת שלמה בירושלים.
משפחתו
- בניו
- הרב שמעון אייזנבך, שליח הרבי ורב שכונת השחמון באילת.
- הרב מענדל אייזנבך משפיע בכפר חב"ד
- הרב שלמה גדליה אייזנבך
- הרב משה יהושע אייזנבך
- בנותיו
- מרת צירה וקסלשטיין שעלתה לשמי רום בשנת הל"ב לחייה
- מרת הדסה אורנשטיין, אשת הרב יעקב אורנשטיין משגיח בישיבת תורת אמת ירושלים.
- מרת לאה בוטמן, אשת הרב יוחנן בוטמן שליח הרבי בחדרה.
- אחיו
- הגה"ח חנניה יוסף אייזנבך - מעורכי האנציקלופדיה התלמודית, וראש ישיבות תומכי תמימים קרית גת תומכי תמימים בני ברק בעברו. כיום ראש מכון ללימודי הוראה בבריסל.
- הרב שלום לייב אייזנבך ממונטריאול
- הרח"ח אברהם אייזנבך מירושלים
קישורים חיצוניים
- מכתבים מהרבי אליו שהודפסו ב"אגרות קודש"
- כ"ב תמוז תשט"ז • ו' חשוון תשי"ז • י"ד אלול תשי"ט • י"ג תשרי תש"כ • י"ד טבת תשכ"ב - באתר ספריית ליובאוויטש