חסידות סקווירא
חסידות סקווירא היא חצר חסידית שמקורה בעיר האוקראינית סקווירא (Skvira). כיום מנהיג את החסידות הרב דוד טוורסקי, היושב בניו סקוור, ניו יורק.
תולדות החסידות
האדמו"ר הראשון והרב הראשון בעיירה סקווירא היה רבי נפתלי צבי, נינו של הבעל שם טוב. לאחר פטירתו בשנת תק"ח, נבחר חתנו, רבי יצחק טוורסקי, בנו השביעי של רבי מרדכי מצ'רנוביל (ת"צ - תקל"ח) להיות רב העיירה. בניגוד לאביו, היה רבי יצחק אדם עצור ונמנע ממתן דרשות ציבוריות וכך נהגו גם ממשיכיו. לעומת זאת, בניגוד לנוהג החסידי, עסק רב יצחק בלימוד טקסטים פילוסופיים יהודים. רבי יצחק נפטר בשנת תקצ"ז.
אחריו כיהן בנו רבי דוד, הידוע בכינויו "ר' דוד'ל". אף הוא המשיך במסורת השתיקה המשפחתית וצוטט כאומר "אנחנו נשארים בשקט, ונשארים בשקט, אחר-כך הולכים לנוח מעט וממשיכים להיות בשקט". ב-תרע"ד עזב רבי דוד את סקווירא לקייב בעקבות המהפכה הבולשביקית שם נותר עד מותו ב-תרע"ט. בכך נסתם הגולל על החסידות בעיירה סקווירא.
בנו של רבי דוד, רבי יעקב יוסף (תר"ס-תשכ"ח) התחתן עם נכדתו של רבי יששכר דב רוקח מבלז. לאחר נישואיו התגורר בבלז ואימץ את מנהגי החצר. לאחר מלחמת העולם השנייה היגר לארצות הברית אך נוכח החומרנות והדקדנטיות שפגש ביקש לבנות לחסידיו מתחם מגורים כפרי רחוק מהמרכזים העירוניים. לכן ייסד קהילה במחוז רוקלנד (Rockland County) שבניו יורק וקרא לה ניו סקוור. היה זה השטעטל הראשון בארצות הברית.
לאחר פטירתו בתשכ"ח ירש את מקומו בנו רבי דוד טוורסקי.
כיום מונה חסידות סקווירא קרוב לשלשת אלפים משפחות כשלפחות חצי מהם גרים בשיכון.
קשרי החצר עם חב"ד
כאשר הרבי ישב שבעה על הרבנית חיה מושקא, שלח האדמו"ר מסקווירא כשליח את בנו בכורו רבי אהרן מנחם מענדל, חתן האדמור מויזניץ מונסי.
במעמד סיום הרמב"ם בשנת תשס"ג הרב יוסף ישראל אייזנברגר חבר בד"צ דחסידי סקוויר ושלוחו של האדמו"ר מסקווירא, דיבר על כך שבחג החנוכה הקרב נוהגים בהדלקת הנרות כדעת בית הלל ש"מוסיף והולך", וכן רואים בחגיגת סיום הרמב"ם שבכל שנה זהו "מוסיף והולך" והולך ומוסיף במשתתפים. ומכך לומדים גם לגבי ההתחלה המחודשת ברמב"ם שעליה להיות באופן של מוסיף והולך ואור עד שזה יאיר את כל העולם כולו, וכדברי הרמב"ם בסוף ספרו "ומלאה הארץ דעה את השם, כמים לים מכסים".[1]
במעמד סיום הרמב"ם בשנת תשס"ו הופיע הרב הגאון ר' אהרן גולדמינצר, דיין דקהילת סקווירא ושלוחו של האדמו"ר מסקווירא שליט"א. עמד בדבריו שכל אלו שלומדים רמב"ם יומי עושים רצונו של צדיק הדור. הזכות הזאת תעמוד לנו ובפרט בזמן האחרון שכלל ישראל עבר תקופה קשה במצב בארץ הקודש, שיהיו מכאן ולהבא כל העניינים כפי רצון התורה ונתברך בכתיבה וחתימה טובה ושנה טובה ומתוקה.[2] בשנת תשס"ח נאם הרב שלום פאללאק דומ"ץ סקווירא.
חסידי סקווירא, מקפידים ללבוש טלית קטן, עשוי צמר, המגיע עד הצוואר ממש. בסקווירא מסבירים כי הם נוהגים כך כיוון שאדמה"ז בעל התניא, כותב בסידור הרב שעל פי האריז"ל הציצית חייבת לכסות את כל בית החזה. כמו כן חסידי סקווירא נוהגים במנהגים רבים לאור אדמו"ר הזקן, שחיבר כידוע את השולחן ערוך בהוראת רבו המגיד ממזריטש.[3]
ענפים
סקווירא בורו פארק
לאחר פטירתו של רבי דוד טברסקי בתרע"ט התמנה בנו רבי יעקב יוסף כאדמו"ר. בשנת תרפ"ג עבר אחיינו רבי יצחק טברסקי, בן-אחיו הגדול רבי מרדכי טברסקי שנפטר בסמוך לאביהם רבי דוד, לארצות הברית והקים חצר חסידית בניו יורק במקביל לחצר הוותיקה באירופה. רבי יצחק נפטר בניו יורק בשנת תש"א ובמקומו כיהן בנו רבי דוד טברסקי שנפטר בשנת תשס"א, ובמקומו מכהן כיום בנו רבי יחיאל מיכל טברסקי כאדמו"ר מסקווירא בבורו פארק. חסידות סקווירא בבורו פארק היא מצומצמת יותר ומפורסמת פחות מאחותה הבכירה שהוקמה לאחר השואה בניו סקוור שבמדינת ניו יורק.
מחנובקה
| ערך מורחב – חסידות מחנובקה |
לאחר פטירתו של רבי יצחק טברסקי בתקצ"ז התמנה בנו רבי דוד לאדמו"ר וביחד איתו כהן אחיו רבי אברהם יהושע העשיל טברסקי כמעין אדמו"ר בסקווירא, ולאחר פטירתו בתרמ"ו פתח בנו רבי יוסף מאיר טברסקי את חצרו בעיר מחנובקה, לאחר פטירתו עלה בנו רבי אברהם יהושע העשיל טברסקי (השני) לארץ ישראל ופתח את חצר מחנובקה בבני ברק, לאחר פטירתו התמנה לאדמו"ר בן אחינו רבי יהושע רוקח (נינו של רבי יששכר דוב רוקח [הראשון] מבעלז) שאומץ על ידו.
הערות שוליים
| חב"ד וגדולי ישראל |
|---|
| חב"ד ובנותיה |
| חסידות חב"ד ליובאוויטש חסידות סטרשלה ● התפצלות חסידות חב"ד (תרכ"ו) • חב"ד קאפוסט • חב"ד ליאדי • חב"ד ניעז'ין ● חסידות אוורוטש |
| חצרות רוסיה ליטא ואוקראינה |
| ברסלב • טולנא • סלונים • סקווירא • פינסק קרלין • צ'רנוביל • קרלין • צ'רקס • רחמסטריבקא • רוז'ין • צ'ורטקוב • סקוליא |
| חצרות גליציה |
| באבוב • צאנז • מחנובקה • פשברסק • בעלז • נדבורנא • ביטשינא • קרטשניף • זוטשקא |
| חצרות פולין ווואהלין |
| אמשינוב • גור • זוויהל • לעלוב • סטרופקוב • ראדזין • ביאלא • פשיסחא • אוז'רוב |
| חצרות הונגריה ורומניה |
| ויז'ניץ • סאטמאר • ספינקא • ערלוי • פאפא |
| חצרות ארץ ישראל ומרוקו |
| שומרי אמונים • אשלג • אבוחצירא |