ישראל יהודה אלפנביין
הרב ישראל יהודה אלפנביין (יליד שנת תשל"א, 1971) הינו סופר חב"די, המכהן כר"מ בישיבת תומכי תמימים נתניה ורב ומשפיע בבית הכנסת חב"ד סמילנסקי בנתניה.
תולדות חיים
הרב אלפנביין נולד בי"ח תמוז תשל"א (1971) בלוד, לאביו הרב מרדכי צבי אלפנביין (חתנו של הרב מלך קפלן) ולאמו מרת שרה. בגיל 6.5 כבר נכנס ללמוד בכיתה ד' בתלמוד תורה המקומי, שם למד אצל מחנכים חסידיים בעלי שם, דוגמת בערל קסלמן. בינקותו הכיר רבים מחסידי חב"ד שעלו מרוסיה והתגוררו בשיכון חב"ד.
לישיבה נכנס בגיל 12 חרף גילו הצעיר. בתחילה למד בישיבת "היישוב החדש" בתל אביב, ולאחר מכן עבר לתומכי תמימים כפר חב"ד. בשנת תנש"א נסע ללמוד בקבוצה בישיבה המרכזית ב-770. בשנת תשנ"ב נמנה על צוות ה'חוזרים' על השיחות של הרבי.
בהגיעו לגיל חתונה נישא לרעייתו מרת חנה, בת ר' ראובן שלמה שניאורסון מירושלים, קבע את מגוריו בנתניה והחל לכהן כר"מ בישיבת תומכי תמימים בעיר.
בעבר כתב בקביעות בשבועון כפר חב"ד במספר מדורים, כמו: ראיון שבועי עם דמות ידועה, סקירה היסטורית על חסיד מסויים ומדור "סיפורי חסידים". תקופה מסוימת כתב מדור ליקוטים משיחות קודש על פרשיות השבוע. כתבותיו מתפרסמים לעתים תחת שמות העט: י. שנהב וא. ישראל. בעבר כתב גם תחת השם "ישראל שנהב". בשנים האחרונות עקב ארגון מחדש של השבועון, הוא כותב בתדירות נמוכה.
החל משנת תשע"ג הופסקה כתיבתו לחלוטין בשבועון, אם כי מדורו סיפורי חסידים ממשיך להופיע במחזוריות, וכן מפעם לפעם מתפרסמות כתבות ישנות שלו.
במקביל לתפקידו בישיבה, מאז תשע"ג משמש כרב ומשפיע בית כנסת חב"ד ברחוב סמילנסקי בנתניה[1].
ספריו
הרב אלפנביין כתב וערך ספרים רבים, ומהם:
- אות בספר תורה - סקירה מקיפה אודות כתיבת ספר התורה של ילדי ישראל.
- מורה לדור נבוך - מכתבים של הרבי באנגלית מתורגמים ללשון הקודש (3 כרכים).
- חסידים הראשונים (2 כרכים) - סיפורים על חסידים שונים, תשס"ד-תשס"ה.
- יראת ה' אוצרו - תולדות חייו של הרב יצחק הורביץ - הידוע בשם "איצ'ה דער מתמיד", הוצאת שבועון כפר חב"ד תשס"ו.
- סיפורים חסידיים - סיפורי חסידים מחולקים לפי נושאים.
- הטרקטוריסט של הרבי (עורך-שותף) - תולדותיו של ר' ראובן דונין, תשס"ט.
- ר' ניסן - תולדות חייו של המשפיע ר' ניסן נמנוב, תשע"ג.
- המשפיע ר' שלמה חיים קסלמן - על הרב שלמה חיים קסלמן, תשע"ג (2 כרכים).
- אתם שלום - תולדות חייו של החסיד ר' רפאל צמח חודיידטוב, תשע"ו.