יום הכיפורים
יום הכיפורים הוא יום בו מתכפרים עוונותיהם של בני ישראל. הוא נחוג ביום י' בתשרי מידי שנה. יום זה אסור באכילה, שתיה, רחיצה, סיכה ועוד.
ערב יום הכיפורים
בערב יום הכיפורים המנהג שהרבי מחלק לעקח. עניינו הוא, שבאם נגזר ח"ו על האדם שיזדקק לבריות, יצא ידי חובה בבקשת ה'לקח'.
בשנת תשי"א סיפר הרבי, בשם אדמו"ר הריי"צ: הבעש"ט היה אומר שנתינת לעקאַח בערב יום הכיפורים הוא מנהג עתיק, ובעת נתינת הלעקאַח היה נוהג לומר "איך גיב דיר לעקאַח און דער אויבערשטער זאָל דיר געבן אַ גוט יאָר", ואאמו"ר (אדמו"ר מהורש"ב נ"ע) היה מוסיף "אַ זיס יאָר"[1]
לאחד מאנ"ש שנכנס לבקש לעקאַח במוצאי יום הכיפורים – אמר כ"ק אדמו"ר שליט"א: עכשיו אין זה הזמן להענין דנתינת לעקאַח שבערב יום הכיפורים, אבל אף על פי כן (הרבי נתן לו חתיכת לעקאַח, ואמר) הא לך, "פּאַשען זיך"... על כל השנה.
לאלה מאנ"ש שלא הספיקו לקבל "לעקאַח" בערב יום הכיפורים, נתן הרבי "לעקאַח" בהושענא רבה (או בשמיני עצרת), ובירכם בהנוסח דערב יום הכיפורים.
בערב יום הכיפורים תשמ"א, כאשר נסע הרבי למקוה, הודיע המזכיר ר' לייבל גרונר כי הרבי אמר לו שלא ימנעו איש מלגשת לקבלת לעקאח, שהתור יהי' רצוף ושלא יתערבו בעניניו, וכיון שזהו ערב יוהכ"פ שלא "ישחקו" עמו[2].
ליל יום הכיפורים
לאחר תפילת ערבית, הנהיג הרבי לומר את כל ספר התהילים מתחילתו ועד סופו.
הפעם הראשונה בה הנהיג הרבי מנהג זה, היה בשנת תשי"א עוד קודם קבלת הנשיאות באופן רשמי, כאשר לאחר התפילה החל הרבי לומר את מזמורי התהילים ולהגביה את קולו בסיומם, כמנהג החזנים[3].
בשנת תשי"ב, לא המתינו החסידים שהרבי ייגש בעצמו, וא' התמימים (ר' יואל כהן) ניגש לעמוד והחל לומד במהירות עצומה, על מנת לא 'לעכב' את הרבי, בהתחשב בעובדה שבמשך היום הרבי חילק לעקאח ובירך את תלמידי התמימים, ולא הספיק לטעום מאומה. כפי שתועד ביומנים, הרבי לא היה מרוצה מהנהגה זו, ולאחר שסיימו את אמירת התהילים ניגש הרבי בעצמו אל העמוד, וסיים כל מזמור ומזמור בקול-רם[4] [5].
כפי הוראת אדמו"ר הריי"צ [6], יש לקבוע משמרות לאמירת תהילים בציבור במשך כל הלילה.
מוצאי יום הכיפורים
בעת הסעודה דמוצאי יום הכיפורים שנת תשי"א דיבר הרבי אודות המעלה דבעלי תשובה, והזכיר המאמר שהקב"ה אוהב רשעים. וסיים, שבמוצאי יום הכיפורים הכל מתוקן ומסודר ("אַלץ איז אין אָרדענונג").
בשנת תשכ"א הזכיר הרבי בשם אדמו"ר הריי"צ, שהורה שבמוצאי יום הכיפורים מתעסקים עכ"פ בדיבור בענין (עשיית) סוכה.
קישורים חיצונים
- יום הכיפורים, הלכות ומנהגים, מאמרים וסיפורים -
- ערב יום הכיפורים אצל הרבי בשנים תשמ"א ותשמ"ט
- הרבי בערכית 'כפרות' (תשנ"א)
- הרבי מברך את התמימים (תשמ"ד)
- הרבי מברך את התמימים בשנת תשמ"ח
- התמימים מצפים לברכת הרבי (תשנ"א)
- כפרות ולעקח אצל הרבי (תשמ"א ותשמ"ד)
- שיעור על הלכות ומנהגי ראש השנה ויום הכיפורים בטעמיהם, מפי הרב מנחם מענדל גלוכובסקי
- הרבי בחלוקת לעקח (תשרי תשנ"א)
- אברהם פריד מבצע את תפילת 'כל נדרי
- מרדכי בן דוד מבצע את תפילת 'כל נדרי
- הרבי מקדש את הלבנה במוצאי יום כיפורים (תשנ"א)
הערות שוליים
- ↑ תורת מנחם תשי"א
- ↑ יומן שנת הקהל תשמ"א
- ↑ ימי בראשית, עמ' 255.
- ↑ ראה אוצר מנהגי חב"ד אלול-תשרי, עמ' רי"ג.
- ↑ בשל"ה מסכת יומא מובא שזהו מנהג קדום, אך לא ידוע על קהילות שנהגו בזה בדורות האחרונים.
- ↑ מכתב כללי לתלמידי הישיבות, י"ג אלול תרצ"ז.
| חגים וזמנים | ||
|---|---|---|
| מדברי תורה | שבת · פסח · שביעי של פסח · פסח שני · שבועות · ראש השנה · עשרת ימי תשובה · יום הכיפורים · ימים נוראים · סוכות · הושענא רבה · שמיני עצרת · שמחת תורה | |
| מדברי חכמים | חנוכה · פורים · יום טוב שני של גלויות · עירוב תבשילין | |
| תעניות | צום גדליה · עשרה בטבת · תענית אסתר · שבעה עשר בתמוז · תשעה באב · תענית בכורות · תענית בה"ב · ימי השובבי"ם | |
| מנהג ישראל | חמשה עשר בשבט · פורים קטן · ל"ג בעומר · חמשה עשר באב | |
| שבתות מיוחדות | שבת מברכים · שבת חזק · שבת שובה · שבת בראשית · שבת שירה · שבת שקלים · שבת זכור · שבת פרה · שבת החודש · שבת הגדול · שבת אסרו חג פסח · שבת של שמחה · שבת חזון · שבת נחמו · שבת סליחות · שבת חול המועד | |