בניין המשרדים 788 איסטרן פארקווי הינו בניין המשרדים בן ארבע קומות הממוקם צמוד ל-770, בו מרוכזים רוב המשרדים הרשמיים של תנועת חב"ד, ובמרתפו שוכן הזאל הגדול המשמש לתפילות ולהתוועדויות עם הרבי.

בעבר, פעל במקום בית דפוס שנועד לאפשר הוצאה לאור מהירה של קונטרסים וחוברות על פי בקשתו של הרבי, ולספק את הצורך בהדפסה בשעות ובזמנים לא נוחים.

הארגונים הפועלים מבניין משרדים זה: מרכז לעניני חינוך, jem, ועד הנחות בלה"ק, דפוס עזרא, ועד תלמידי התמימים העולמי, ועוד.

היסטוריית הבניין

בניין 788 מפוצל במקורו ל-2 בנינים נפרדים, כשהצד הימני שלו הצמוד ל-770 נושא את מספר 784, והשמאלי את מספר 788.

עד שנת תשכ"ה שימש הבניין כמבנה מגורים רגיל, ואיכלס משפחות ממוצא אפרו-אמריקאי. בחורף של שנת תשכ"ה נקנו המבנים על ידי ר' אהרון קליין לצורך הרחבת בית הכנסת על חשבון קומת המרתף של הבנינים.

לאחר פנוי הדיירים והשלמת ההרחבה, החלו לאכלס את הקומות העליונות במשרדים השונים הקשורים לפעילות החב"דית, והמשרדים ניתנו לארגונים בעלי קשר ישיר לארגונים הרשמיים של התנועה.

השימוש בבניין

הקומה הראשונה

במהלך השיפוצים להרחבת בית הכנסת על חשבון המרתף המשותף, הוסרה ריצפת הקומה הראשונה של הבניין בחלק שמעל המרתף, על מנת ליצור חלל גבוה שיאפשר הקמת פירמידות בשעת ההתוועדות, ויעניק שדה ראיה רחב יותר.

בשאר הקומה, נבנו מחיצות עם חלונות שקופים-אטומים, והיא הוסבה לעזרת נשים.

הקומה השניה

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לחב"דפדיה והשלימו אותו. יתכן שיש על כך פירוט בדף השיחה.

הקומה השלישית

מעלתו של הבניין שהיה צמוד ל-770, איפשרה להקים במקום בית דפוס מקומי, ששימש לצורכי הדפסת תורתו של הרבי וכותרי דפוס שהודפסו בהוראתו בלבד. באותם שנים, הרבי הוציא את הגהותיו על השיחות ועל המאמרים בבוקרו של יום שישי, ובמהלך השעות המעטות שעד לכניסת השבת היו חברי המערכת צריכים להספיק לסדר את כל השיחה מחדש, ולהדפיס אותה במאות עותקים.

מכיון שלא היה בנמצא אף בית דפוס שהיה יכול לשרת באופן מיידי את צוות ההוצאה לאור של תורת הרבי, הוכשרה חצי מהקומה השלישית לשמש כבית דפוס, שפעל בבניין עד שנת תשס"ה.

מעלה נוספת בבית דפוס זה היה , שהמדפיסים יכלו לתת למכונה הוראת הדפסה דקות ספורות קודם לכניסת השבת, ולאפשר למכונה לעבוד גם לאחר כניסתה, ולהוריד לאחר מכן את הקונטרסים הטריים לזאל הגדול לעיונם של החסידים, מבלי להיכנס לחשש של חילול שבת או טלטול וכדומה.

שימושים נוספים בבית הדפוס היו כאשר הרבי התחיל לחלק קונטרסים בכמויות גדולות שמעולם לא היה ניתן לאמוד את המספרים מראש, ובמשך כל זמן החלוקה עמלו המדפיסים בקומה השלישית להדפיס חוברות נוספות, וכך במהלך החלוקה היו מעבירים ארגזים נוספים של קונטרסים טריים דרך החלוi של עזרת נשים קינגסטון עד לסיום החלוקה.

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לחב"דפדיה והשלימו אותו. יתכן שיש על כך פירוט בדף השיחה.

הקומה רביעית

בצידה החיצוני של הקומה הרביעית הפונה לרחוב קינגסטון שוכנים משרדי ועד הנחות בלה"ק. משרדים אלה עברו שיפוץ מאסיבי בשנת תשס"ז.

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לחב"דפדיה והשלימו אותו. יתכן שיש על כך פירוט בדף השיחה.

שריפה בבנין

 
מראה הבניין לאחר השריפה

אור ליום חמישי כ"א בטבת תשמ"ג, פרצה שריפה מסתורית בבית הדפוס של ועד להפצת שיחות. לאחר חצות הלילה הבחינו עוברי אורח בלהבות אש היוצאות מתוך בית הדפוס, אולם עד שהצליחו הכבאים להשתלט על הלהבות, כילתה האש את כל מכונות הדפוס.

חברי הוועד מיהרו להיכנס לבית הדפוס כדי לראות מה ניתן להציל. התברר כי האש נעצרה בדיוק ליד משרדי הוועד, בהם היו מונחים מאות כרכי הלקוטי-שיחות החדשים[1], ובעיקר – חומר ארכיוני רב-חשיבות.

הפתעה נוספת הייתה במרכז בית הדפוס. על מכונת ההדפסה, שחלקי המתכת שלה ניתכו והפכו לגוש אחד – היו מונחים אלפי העתקים מחוברת לקוטי שיחות השבועי, שבדרך נס לא שלטה בהם האש.

למחרת בבוקר הודיעו חברי הוועד לרבי על כל מה שהתרחש, וביקשו ברכה להצלחה בעבודת הקודש למרות הנזקים החמורים שגרמה השריפה. על כך השיב להם הרבי: "ויהי רצון שיקויים בהם מאמר קדושי עליון (שאחרי שריפה מתעשרים) המפורסם וכו' ויבשרו טוב בטוב הנראה והנגלה ובפרט מהצלחתם רבה בהפצת המעינות חוצה וכו'".

ימים ספורים לפני השריפה הגדולה, פרצה שריפה קטנה מתחת לבימת ההתוועדויות, בדיוק במקום מושבו של הרבי. האש לא הייתה גדולה ובחורי הישיבה ששהו באותו הזמן ב-‏770 הצליחו לכבות את הלהבות ולמנוע מהן להתפשט.

בשבת הקרובה, פרשת שמות, הסביר הרבי את רצף האירועים: בשנת תש"מ החליטו עסקני שכונת קראון הייטס לבנות מקווה חדש לנשות השכונה. בצעד פזיז מיהר אחד העסקנים להרוס את המבנה שסביב המקווה הישן עוד בטרם בנו את המקווה החדש. אותו עסקן התרשל במלאכתו ובניית המקווה החדש התעכב למעלה משנתיים. לנשות השכונה לא הייתה ברירה אלא ללכת למקווה הנתון בעיצומם של הליכי בנייה. מצב זה היה בעוכריהן של כמה מנשות השכונה שניזוקו קשות מפיגומים שהיו במקום.

הרבי קשר את אירועי השריפות לכך שהיה זה רמז על מנת לעורר את תיקון המקווה[2]. בערב שבת הודיע הרבי לרב השכונה, הרב זלמן שמעון דבורקין כי הוא מוכר את 770 על מנת להשיג את הכסף לכיסוי עלות בניית המקווה.

שימושים נוספים בבניין

 
חזית בניין 788 (משמאל ל-770) מעוטרת בכרזות ושלטים בעת תהלוכת ל"ג בעומר תשמ"ז

בעת מעמדי תהלוכות ל"ג בעומר שנערכו על רחוב איסטרן פארקווי, שימש הבניין כחזית ענק לתליית שלטים וכרזות הקשורות עם נושא התהלוכה, ולתליית י"ב הפסוקים.

הערות שוליים

  1. קדם למאורע זה הדפסת חלק כ' בלקוטי שיחות לאחר בקשה מיוחדת מהרבי להדפיסו תוך חודש. הסיפור המלא  
  2. הקטע הרלוונטי מהשיחה: "ישנו עניין עליו אני זועק עליו כבר יותר ממאה פעמים ואחת. כבר שלוש שנים שאני מדבר בקשר לבניית המקווה, ולפועל, עושים אסיפות וטוחנים את העניין שוב ושוב, אבל לסיים בפועל את בניית המקווה – לא סיימו. "מכל הפעמים שהייתי במקווה – אפילו פעם אחת ויחידה לא מצאתי את אחד האחראים נוכח במקום! הייתי שם בכמה וכמה ימים, ובזמנים שונים ביום, מוקדם, מאוחר, ובהתחלת היום – על-כל-פנים תחילת היום שלי, שזהו גם לפני חצות – ורק פעם אחת ויחידה פגשתי שם את אחד האחראים! וגם זה (שמצאתי את ההוא) היה בשבועיים האחרונים, כך שמסתמא אותו אחד הראה את עצמו כיוון שרצה להבטיח שלא אדבר על כך בעת ההתוועדות. "אמנם דברתי על כך בהתוועדות שוב ושוב, ועורכים רשימה ממה שדובר בהתוועדות, ושומעים מה שצריכים לעשות בפועל – אבל כל אחד חושב שזה לא מדבר עליו, אלא על השני... "לאחר שכל זה לא עזר – אירע מקרה לא טוב עם אחת הנשים, ואף על פי כן – לא נגע ולא פגע! "אחר-כך אירע מקרה דומה עם אשה שנייה, ולא נגע ולא פגע! גם כאשר אירע מקרה כזה עם אשה שלישית – לא נגע ולא פגע! "אחר כך פרצה שריפה קטנה, אשר שריפה זו פרצה באופן פתאומי – אף אחד לא ידוע איך זה התחיל, ואין על זה טעם והסברה על פי טבע – אף על פי כן, לא נגע ולא פגע! "אחר כך פרצה שריפה גדולה ר"ל, שכל העם יודעים ומדברים על כך, שגם השריפה הזאת הייתה באופן ניסי – אין שום טעם וסברה כיצד זה החל – אף על פי כן... לא נגע ולא פגע! "ראיתי שאין לי ברירה אחרת, וחייבים להציל את הבניין – ומכרתי אותו... עושים לי טובה ומעלים על הכתב את דבריי, ואומרים שזה 'כפתור ופרח' – אבל בנוגע למעשה בפועל, לא נגע ולא פגע. מהי התועלת מהדברים הללו, אם הם אינם פועלים על עיקר העניין – מעשה בפועל?! מדברים, ושואלים על זה שאלות, מפלפלים בזה ואומרים ביאורים וכו' – אבל הדברים לא יורדים למטה למעשה בפועל"...