מוטי גל

בכנס הצדעה למנהלי מוסדות חב"ד בארץ הקודש

הרב מרדכי (מוטי) גל (טבת תשי"ב) הינו שליח הרבי שליט"א, מנכ"ל מוסדות חב"ד, ומנהל בית חב"ד בעיר רמת גן.

תולדות חייו

הרב מרדכי גל נולד בעיר יפו בכ"ג טבת תשי"ב ליוסף ורחל גל (אוליבר), זוג הורים מעפילים, שעלו לארץ ארבע שנים קודם לכן. בגיל ארבע עברו הוריו לשכונת ‘תל גיבורים’ בחולון, לאחר שסיים את לימודיו בבית הספר היסודי, המשיך ללמוד בתיכון ע”ש קוגל.

כשהגיע לגיל גיוס, התגייס כחייל ביחידה קרבית. למרות שסבל ממחלת האסטמה, הצליח לקבל 'פרופיל רפואי' גבוה, באמצעות ועדה רפואית בראשותו של פרופסור אוליבר, דודו של מוטי. במהלך שירותו, סיים בהצטיינות קורס קצינים, ושירת בחטיבת 'גולני'.

בחודש שבט תשל"ג בגיל 21, סיים את שירותו הצבאי והחל לעבוד כמאבטח בשדה התעופה בלוד, ובהמשך - בשגרירות הישראלית בלונדון. עם תחילת מלחמת יום כיפור בשנת תשל"ד, חזר והתגייס לצבא.

בסיום המלחמה, נסע לארגנטינה, בכדי לאבטח את השגרירות הישראלית בבואנוס איירס.'אוליבר' לא מצא חן בעיני הממונים עליו, והוא התבקש להחליף את שם משפחתו לשם בעל צליל 'ישראלי' יותר, מוטי בחר בשם ‘גל’.

כעבור תקופה קצרה בארגנטינה, חש תחושת ריקנות עמוקה. מוטי עזב את עבודתו כמאבטח, ועבר ללמוד קולנוע וטלוויזיה באוניברסטה היוקרתית ”ניו-יורק אוניברסיטי”. בכדי לממן את לימודיו, המשיך במקביל לעסוק בשמירה על משרדי משלחת הרכש של משרד הביטחון בשדירה השלישית . כל לילה, מאחת ועד תשע בבוקר, עבד כמאבטח כשבבוקר הוא צועד ללימודים.

באוניברסיטה הכיר את מלכה, שלימים הפכה לרעייתו, וסיים את לימודיו במגמת קולנוע בהצלחה. בשנת תשל"ח (בגיל 26) סיים את התואר הראשון, והיה עליו לעשות עבודת גמר. הוא בחר בסיפורו של אסיר ציון נתן שרנסקי, שנשפט ברוסיה ל-13 שנים בכלא.

התקרבות לרבי

הרב גל עובר לפני הרבי במעמד חלוקת דולרים

במשך שהותו בניו-יורק, תוך כדי העבודה על פרוייקט הגמר לשם קבלת התואר, הכיר את ידידו אבי פיאמנטה, שהביא אותו בפעם הראשונה אל הרבי, בקיץ של שנת תשל"ח. בפעם הראשונה היתה כאשר הרבי יצא לתפילת ערבית, ומבטו של הרבי נפגש במבטו של מוטי.

גם אחרי שהוא נסע לוושינגטון על מנת לצלם השלמות לסרט, הוא הרגיש שהוא מתגעגע אל הרבי. הרב אמיתי ימיני ויוסק’ה לוין שהיו אז שני בחורים צעירים מ-770, התחילו לעמוד איתו בקשר.

לאחר משך זמן בו עמד בקשר עם חסידי חב"ד והגיע אל הרבי לבקר מידי כמה שבועות, קיבל הצעת עבודה בקליפורניה, לעבוד עם מפיק סרטים ידוע. הוא כתב לרבי מכתב ארוך ובו תיאר את עולמו הפנימי ואת ספיקותיו בנוגע לסתירה הפנימית בין התקרבותו ליהדות ובין מקצועו כאיש קולנוע.

ביום שאחרי הכנסת המכתב למזכירות הרבי, בשעה שבע בבוקר הוא קיבל טלפון, בו הודיעו לו את מענה הרבי על מכתבו: "אין מקצוע הקולנוע מתאים ליהדות כלל, ולצניעות בפרט". בנוגע להורים כתב הרבי: "יגיד האמת – חזר אל אברהם, יצחק ויעקב דוד ושלמה ופשיטא יציאת מצרים ומעמד הר סיני". ולגבי ענייני הפרנסה הוסיף הרבי: "יגעת יגיעה קלה, ומצאת!".

היה לו מאוד קשה לקבל את דברי הרבי, ובפרט, שהבחורים ב770 לחצו עליו לנתק באופן זמני את קשריו עם חברתו לחיים, ושלחו אותה ללמוד ב’מכון חנה’, כשאותו עצמו שלחו ללמוד ב’הדר התורה’, שם היה מראשוני התלמידים, לצידם של צעירים ישראלים נוספים, וביניהם: אבי פיאמנטה, אלון קייזר, שרון הראל, אברהם ששון, ועוד.

הוריו ששמעו על התקרבותו לדת וחשו דאגה עמוקה לשלומו, הגיעו לניו-יורק לבדוק את מצב הענינים, אך ראו שהוא מרוצה בדרכו החדשה, והניחו לו לצעוד בה.

לאחר שנה של לימודי יהדות אינטנסיביים יחד עם המשפיע בישיבת הדר התורה ר’ אברהם דריזין, והמשגיח הרב יעקב קפיל גולדברג (המכהן כיום כראש הישיבה), כשבמקביל, הוא משלים פערים בלימוד אישי עם ר’ יואל כהן, חזר לארץ והתחתן עם זוגתו מרת מלכה בי”ב במנחם אב תשל"ט.

אחרי החתונה התגוררו הזוג הצעיר בכפר חב"ד כשר’ מרדכי ממשיך ללמוד בכולל, ובמקביל - עם הרב יצחק גינזבורג.

נכנס בעסקנות הכלל

באותה תקופה החל לעסוק בהפצת המעיינות, יחד עם הרב מאיר פרידמן, יו”ר צא"ח בכפר חב"ד, החל להשקיע בתערוכת חסידות בכפר חב”ד, וגייס לשם כך כוחות מקצועיים מהשורה הראשונה.

בשנת תשמ"א כשהרבי יצא במבצע ‘אות בספר התורה’, נבחר על ידי בית דין רבני חב"ד לנהל את המבצע מבחינה אסטרטגית. הוא לקח את התפקיד ברצינות רבה, והחל להסתובב בסניפים בכל רחבי הארץ יחד עם ר’ זושא וילימובסקי, הפיק דוכני הרשמה לרחובות, וביחד הלהיבו את אנ”ש חסידי חב”ד לצאת לרשום ילדים.

כשהמבצע החל להתנהל בצורה מאורגנת ומסודרת על ידי הוועד שמונה לשם כך, חזר לחייו השגרתיים, והחל לחשוב על שליחות קבועה ומסודרת. זה היה בשנת תשד"מ. הוא קיבל אז כמה הצעות לשליחות, ואת כולן העלה במכתב ששיגר לרבי. הרבי סימן על רמת גן-גבעתיים.

שליח הרבי ברמן-גן

כאשר החל לפעול ברמת גן, כבר היה קיים בעיר בית הכנסת החב”די-מיתולוגי ברחוב עוזיאל, והוא הפיח חיים חדשים בקהילה שהיתה במקום. הוא החל לקרב ליהדות ולחסידות צעירים תושבי רמת גן; הללו שהגיעו לבית הכנסת, עיבו את הקהילה הקיימת בראשות המשפיע הרב מאיר שלום בליז'ינסקי.

בתחילת פעילותו בעיר, שם דגש עיקרי על שיעורי תניא לגברים ולנשים, זאת בעקבות ביטוי מיוחד שאמר לו הרבי ביחידות בשנת תשל"ט (יחד עם רעייתו): "אתה תהיה בפסגה של הפצת יהדות, ובמיוחד חסידות" (תרגום מאנגלית).

בשנת תש"ס הקים את “בית מעשים טובים” ברמת גן – מפעל עצום של כאלף מטר רבוע של חסד, חלוקת מזון, עזרה לילדים, טיפול בילדים מתקשים, ועוד. המקום מכיל גם בית תבשיל וכן פרויקט חונכות לילדים, המתנהל כיום על ידי ר’ יאיר ספיח.

בהמשך לכך, הקים גם את ארגון “יהודה וישראל” שפונה לקהל היעד מהקצה השני של האוכלוסיה – לאלפי ילדים מחוננים, יוצרים ואמנים שנחשפו לראשונה למסרים יהודים באמצעות פעילות חברתית ברמה גבוהה. כיום חברים בארגון זה כתשעת אלפים בני נוער.

עם הרחבת הפעילות, הביא למקום חמישה שלוחים חדשים הפועלים בשכונות העיר: הרב בני קלי בשכונת ‘מרום נווה’, הרב ישראל ליפשיץ בבית הכנסת ברחוב עוזיאל. הרב ישראל שפרינגר בבית הכנסת ‘סוכת שלום’. הרב ישראל גורביץ’ בקרית קריניצי, הרב חיים צדוק – ברמת עמידר, והרב מענדי לבנוני בשכונת תרע”ד ליד הבורסה, לצד הרב מענדי קרומבי שמסייע בפעילות המרכזית.

בנוסף לכך, הקים יחד עם בתו הגב' בלה בוקובזה את “מדרשת התעוררות” לנשים ולנערות, הפוקדות את המקום מדי יום, ומשתתפות בשיעורי יהדות ופעילויות נוספות.

בשליחות הרבי אל ראש הממשלה

בשנת תש"נ, כשהחל להתרקם "התרגיל המסריח", הוא החליט לפעול לטובת שמיר, נגד דעתם של כמה מעסקני חב"ד, ובעידודו של הרב דוד חנזין. הוא ניצל את הקשרים שהיו לו עם יו"ר צעירי הליכוד, והחל בסבב של פגישות עם אישים שונים בצמרת הליכוד והעביר להם את דעתו הברורה של הרבי בנושא שלימות הארץ, וחיזק את ידיהם.

בעקבות הקשר הקרוב שנוצר בינו לבין ראשי הליכוד, הוא נסע מספר פעמים במשך תקופה זו אל הרבי, עם מסרים חשאיים משמיר (ראש הממשלה דאז), אולם היו גורמים שהכשילו את השליחות. לאחר שנכשל התרגיל, שלח שמיר מכתב תודה לרבי, חתום בחותמת שעווה של משרד ראש הממשלה, ומסר אותו בידיו על מנת להעבירו לרבי. כשהוא הגיע למזכירות והביא את המכתב לרב לייבל גרונר, ביקש שיכניס את המכתב בהזדמנות הראשונה. הרבי קיבל את המכתב בהנאה מרובה, ומסר באמצעות המזכיר: "מנעת ממני עגמת נפש גדול, וגרמת לי קורת רוח גדול".

בי"ח ניסן תש"נ, באמצעו של חול המועד פסח, יצא שוב ל-770 בשליחות ראש הממשלה, כשבידיו פדיון נפש אישי של ראש הממשלה אל הרבי. מספר ימים לאחר שמסר את המכתב, התקשרו ממשרד המזכירות למקום בו התאכסן, והוא התבקש להזדרז להגיע ל-770 כדי לקבל מכתב תשובה מהרבי למר שמיר.

קולנוע גאולתי

הרב גל, כנס י"א ניסן של מטה משיח, היכל נוקי', תש"ע

במקביל לפעילותו בעיר רמת גן, החל לנצל את הידע הרב שרכש בצעירותו בהפקת סרטי קולנוע, ופתח יחד עם ידידו שוקי בן פורת את חברת המולטימדיה 'פרי עץ הדעת', והפיק ארבעה סרטים בעלי מוטיביים גאולתיים, שיועדו לציבור החרדי.

עוד קודם לכן, בשנת תנש”א כשהחלה ההתעוררות העולמית בקשר לגאולה, יצאו למבצע תקשורתי כדי לבשר בכל כלי התקשורת את הבשורה של הרבי, והצליחו להגיע לכל כלי הטלוויזיה הרדיו והעיתונות הישראלית, ולהביא את המסר של הרבי לעולם.

בשנת תשנ”ו הפיק יחד עם רמי אנטיאן שידור בן-יבשתי בשש נקודות על פני הגלובוס, ולהעלות שוב את בשורת הגאולה לסדר היום היהודי, ולפרסם בקנה מידה רחב ככל האפשר את המסר של הרבי על הגאולה הקרובה.

פעילות אחדות ארצית

בשנת תשע"א לקראת 20 שנה לכ"ז אדר תשנ"ב, יזם יחד עם מספר חסידים נוספים קמפיין אחדות חב"די כלל ארצי תחת הסיסמא "איכה?", במסגרתו האתחדו כלל חסידי חב"ד ברחבי ארץ הקודש להתעוררות משותפת סביב נושאי גאולה ומשיח.

בעקבות התגלות מחלה ממארת אצלו, הגביר את מאמציו לקידום האחדות בין הדעות השונות בתוככי חב"ד, וקיים מספר פעולות ארציות, שנועדו להגביר את השלום והאחדות, וביניהם, הקרנת וידאו מהרבי בחצר בנין 770 בכפר חב"ד, והתוועדות אחדות ארצית.

קישורים חיצוניים

• מנחם זיגלבוים, האם האחדות תמשיך? ● ראיון נוקב, שבועון 'בית משיח', י"ז כסלו התשע"ד (20.11.2013)
• כתבת פרופיל אתר שבועון 'בית משיח'
• הרב גל לא מרים ידיים: המחלה היא מתנה אדירה, כתבה מאתר ynet .
• יעקב מן, תודה ה' על הייסורים, עיתון בקהילה כ תמוז התשע"ג (28.06.2013)
• הרב גל מספר על מחלה ואמונה, ראיון בעיתון 'שביעי', י"ז כסלו התשע"ד (20.11.2013)