מרדכי שלמה פרידמן
|
הערך נמצא בשלבי עבודה: כדי למנוע התנגשויות עריכה ועבודה כפולה אתם מתבקשים שלא לערוך ערך זה בטרם תוסר הודעה זו, אלא אם כן תיאמתם זאת עם מניחי התבנית. | ||
| אם הדף לא נערך במשך שבוע ניתן להסיר את התבנית ולערוך אותו, אך רצוי לתת קודם תזכורת בדף שיחת הכותבים. | |||
רבי מרדכי שלמה פרידמן האדמו"ר מבויאן חבר מועצת גדולי התורה של אגודת ישראל, ונשיא אגודת האדמורי"ם בארה"ב.
קורות חייו
הרב מרדכי שלמה פרידמן נולד ביום י"ג בתשרי שנת תרנ"א בעיר בויאן לרבי יצחק בויאן שהיה האדמו"ר בעירו ומחבר הספר "פחד יצחק" (היה נכד של רבי ישראל מרוז'ין) אמו היתה בתו של הרב יוחנן מרחמסטריבקה (בנו של רבי מרדכי מטשרנוביל). בילדותו התחנך ולמד אצל אביו ונהיה לתלמיד חכם גדול ועובד ה'.
ביום י"ח בסיוון שנת תרס"ח נישא לרעייתו, בתו של רבי ישראל שלום יוסף ממעז'בוז (נכד ה'אוהב ישראל' מאפטא). בשנת תרע"ז, בהיותו בן עשרים ושש שנה, הוכתר למלא את מקום אביו שנפטר, באדמו"רות.
בשנת תרפ"ז עזב את בויאן ועבר לארצות הברית, שם התיישב בניו יורק ושמו התפרסם כצדיק שברכותיו מתקיימות. בארצות הברית הקים מחדש את חצר חסידות בויאן ומוסדותיה. כחבר במועצת גדולי התורה של אגודת ישראל וכנשיא אגודת האדמו"רים באמריקה, עסק בסיום מלחמת העולם השניה בשיקום הישיבות ומרכזי התורה שנכחדו בשואה ועזר לפליטים רבים בגשמיות וברוחניות.
היה אוהב ישראל ובעל צדקה. ביקר מספר פעמים בארץ ישראל ושמר את הזכות שרכש סבו האדמו"ר הראשון מסאדיגורא על הדלקת המדורה הראשונה מידי שנה בל"ג בעומר במירון. כשנבצר ממנו לבוא מינה כשליח את רבה של צפת. בכל ימיו נכסף לגאולה והרבה להתעניין ולהתפלל עבור מצב יהודי ארץ ישראל. בשנת תשי"ג יסד את ישיבת "מתיבתא תפארת ישראל" בירושלים.
בשנת תשכ"ח חלה ולמרות זאת המשיך בעבודתו ובלימוד התורה. הסתלק כעבור כשלוש שנים - ביום ה' באדר שנת תשל"א ומנוחתו כבוד בהר הזיתים בירושלים.
עם אדמו"ר הריי"צ
הרב פרידמן, כנשיא אגודת האדמו"רים בארצות הברית וכמייסד האגודה למען שמירת שבת, היה לו מעמד ודעתו הייתה נחשבת. אדמו"ר הריי"צ התכתב איתו בעניין האגודה לשמירת שבת שהקים וכביקש לקבוע תענית על מאורעות מלחמת העולם השניה, ביקש תחילה את הסכמתו של האדמו"ר מבויאן. וכך הוא כותב לו:
מצב אחינו בני ישראל יחיו נורא הוא, וכבר אמרו רבותינו-זכרונם-לברכה אין ישראל נגאלין אלא בתשובה. נחוץ הדבר לקבוע תענית צבור כללי עולמי, ובאתי בכתובים עם הרבנות הראשית בארץ ישראל תבוא-ותיבנה ידידי הגאון הרי"א שליט"א הרצוג, ידידי הרה"ג דושינסקי ראש רבני האשכנזים, וידידי הרה"ג ר' עוזיאל ראש רבני הספרדים. ידידי הרב החכם ומשכיל על דבר טוב הר"י שי' הערץ רב הכולל בלונדון, ידידי הרה"ג הר"י שי' אברמסקי ראש אב"ד דלונדון, לקבוע תענית צבור עולמי ביום א' דסליחות הבא-עלינו-לטובה, ולא אפונה אשר גם אגודת האדמורי"ם תצטרף בהסכמתה.
הרב פרידמן גם הוא, פנה לאדמו"ר הריי"צ בבקשה שיכבד בנוכחותו באירוע לזכר הניספים בשואה:
כ"ק אדוננו מורנו ורבנו מאור הגולה רבן של ישראל וקדושו, הרב הגאון הגדול, הרב הצדיק מליובאוויטש שליט"א. רבנו הגדול! אחרי דרישת שלום הדרת כ"ק, אנו מרשים לנו להודיע לכ"ק שברצות ה' ביום א' פרשת תולדות הבא-עלינו-לטובה נתחיל בכתיבת ספר התורה לזכרון חללי אירופה הי"ד, באסיפה גדולה רבתי עם . . בזה אנו נגשים לקיים בקשתו האחרונה של אחד מן הקדושים, שהביע אותה שעה קלה לפני צאת נשמתו בקדושה ובטהרה בכבשן האש, וכפי עדותם של אחדים האדמורי"ם, אודים מוצלים מאש, היתה זאת תשוקתם של כל אחינו הקדושים שיכתב שמם לזכרון. בשים לב לדבר הגדול הזה, נרהיב עוז בנפשנו לחלות פני כ"ק שיואיל בטובו לפאר את אסיפתנו זו.
— מכתב האדמו"ר מבויאן מיום ג' פרשת חיי שרה תש"ז
על כך ענה לו אדמו"ר הריי"צ:
הנני שולח את בא כחי הרב-הגאון הרב-החסיד ר' שמואל שליט"א הלוי לעוויטין, להשתתף בשליחותי עם כבוד קדושתם שליט"א באסיפתם הכבודה והנכונה במאד לכתיבת ספר תורה לזכרון נשמות האדמורי"ם, הרבנים ובני תורה שנהרגו ונטבחו, יהיו נשמותיהם צרורות בצרור החיים, ויעוררו רחמי שמים בעד קהל עדת ישראל ה' עליהם יחיו, בגשמיות וברוחניות.
עם הרבי
קישרי הידידות של הרב פרידמן המשיכו, לאחר הסתלקות אדמו"ר הריי"צ, עם הרבי, עימו נפגש מספר פעמים. כשנולד לו נכדה, שלח הרבי מכתב "מזל טוב" מיוחד בו הוא מברכו שיזכה לגדלה לתורה, חופה ומעשים טובים. הידידות בין הרבי לאדמו"ר מבויאן היתה מיוחדת במינה. ישנם ידיעות שבחג הפורים היו מחליפים ביניהם משלוח מנות. כשהרב פרידמן היה מזכיר את הרבי, הוא היה עושה זאת ביראת כבוד מיוחדת.
אחד מחסידיו שבארץ הקודש בא לבקרו ולפני שעזב נכנס לקבל 'ברכת פרידה'. אמר לו הרב פרידמן שכדאי לו לבקר בליובאוויטש לפני שובו לביתו "כי זהו מקום קדוש".
ביום י"ג באלול שנת תשכ"ו נפטר חסיד בויאן בשם הרב משה שלמה הורנשטיין, שאשתו הייתה קרובת משפחה של הרבי[3]. הלוויתו עבר ליד 770 והרבי יצא במיוחד ללוות את מיטתו בהליכה קצרה ולאחר מכן נסע אחרי ההלוויה עד לבית מדרשו של האדמו"ר, הרב פרידמן, באיסט סייד של מנהטן. כשהגיעו לבית הכנסת ירד הרב פרידמן מביתו והרבי יצא מהמכונית והלך עמו שלוב זרוע, כשהוא מגונן עליו מדחיפות הקהל הרב. בדרך הילוכם דברו ביניהם בשקט. לאחר שסיימו הילוכם אחרי המיטה, חיכה הרבי עד שהאדמו"ר מבויאן יחזור לביתו.
ביקוריו במוסדות חב"ד
כאשר ביקר האדמו"ר בארה"ק בתשי"ג, ביקר את מוסדות חב"ד. בכ' בשבט הוא נסע ללוד בליווי עשרות מחסידיו ואישי הצבור החרדי, לבקר בישיבת תומכי תמימים ליובאוויטש. הוא התקבל בכבוד רב ע"י חברי נשיאות אגודת חב"ד בארץ ישראל. בהמשך עבר בין הכתות והביע התפעלותו מהיקף ידיעות התלמידים והבנתם. בהיכל הישיבה נערכה מסיבת קבלת פנים לכבודו, בהשתתפות רבי שניאור גרליק רבה של כפר חב"ד, ראשי הישיבה, המשפיעים, וקהל רב מאנשי לוד וכפר חב"ד"[4] כן ביקר גם במוסדות בכפר חב"ד.
בניסן תשכ"ב שלח מברק ברכה אל הרבי ליום הולדתו השישים. ובערב חג הפסח תשכ"ב[5] שלח לו הרבי מכתב ברכה חזרה.
לאחר הסתלקותו של האדמו"ר מבויאן בשנת תשל"א, והבאת ארונו למנוחת עולמים בירושלים, שלח הרבי משלחת מיוחדת של זקני החסידים בראשות ר' שלמה יוסף זוין לנחם את המשפחה בשמו.
לקריאה נוספת
- שלום דובער וולפא, שמן ששון מחבריך, חלק ד' עמודים 82-86
הערות שוליים
- ↑ מכתב מיום י"א באלול שנת תש"א.
- ↑ מכתב מיום כ"ג בחשוון שנת תש"ז.
- ↑ הרב משה שלמה הורנשטיין היה בא בראשי חדשים להתפלל ב-770 ובהיותו כהן, היה עולה בעליה הראשונה של קריאת התורה במנין בו התפלל הרבי. אחרי התפילה היה נכנס לחדרו של הרבי למשך זמן. בכל פעם היה הרבי מאחל לו "להתראות בפעם הבאה". בראש חודש אלול תשכ"ו לא איחל לו והוא היה מאד מודאג מכך. פחות משבועיים לאחר מכן נפטר.
- ↑ קובץ "תפארת ישראל" רוז'ין קובץ נ"ה ע' 67. עיתון "המודיע" מיום כ"א שבט תשי"ג.
- ↑ אגרת ח'תב.