מסכת שבת
במסכת שבת יש 24 פרקים ו156 דפים.
המסכת עוסקת בדיני שבת והן: הוצאה והכנסה, הדלקת נרות שבת, שהייה והטמנה, חיוב העושה מלאכה בשגגה, דיני מ"ט המלאכות.
ביאורים במסכת
מכה בפטיש, הינה אחת מל"ט המלאכות, ומהותה - סיום המלאכה, כדוגמת המכה בפטיש בסיום המלאכה על הכלי ומחזקו, שבכך הוא משלים את המלאכה.
גם חלק קטן מהמלאכה, כגון המצייר חלק קטן מציור המשלים את יופיו של הכלי, גם הוא עובר על האיסור של מכה בפטיש.תבנית:הערת שוליים
ההסבר לכך הוא מכיון שהגם שמצד הכלי נשלם רק חלק מסיום המלאכה, אך מצד מעשה המלאכה המעשה הוא בשלימותו, וההכאה היא כדוגמת צורת המלאכה של מכה בפטיש.
כאשר הקב"ה סיים את מלאכת ששת ימי בראשית, הוא נכנס ביום השבת "כחוט השערה". הרבי מסביר כי בכך לא היתה מלאכת "מכה בפטיש", מכיון שאז גם מצד המלאכה לא היה כח של סיום המלאכה.תבנית:הערת שוליים
מדידה בשבת
הגמרא במסכת שבתתבנית:הערת שולייםמספרת:
- עולא איקלע לבי ריש גלותאתבנית:הערת שוליים, חזייה לרבה בר רב הונא דיתיב באוונא דמיאתבנית:הערת שוליים וקא משח ליה, אמר ליה אימר דאמרי רבנן מדידה דמצוה דלאו מצוה מי אמור אמר ליה מתעסקתבנית:הערת שוליים בעלמא אנא.
על הגמרא זו אמר הרביתבנית:הערת שוליים כי יש לשאול "קלאץ קשיא", למרות שאין זו דרך הלימוד הנהוגה בישיבות, הרי "כל מעשיך יהיו לשם שמים"תבנית:הערת שוליים, ואיך תתאים לרבה בר רב הונא הנהגה כזו של לשבת ביום השבת בגיגית מלאה מים, ולהסביר זאת כ"מתעסק בעלמא".
ואם תאמר שהוא עשה זאת לשם שמים, הרי יכול היה לענות זאת לעולא, שאמר לו בעצמו שמדידה של מצווה התירן חז"ל.
הרבי מסביר שענין זה של מדידה אינו דבר אסור מצד עצמו כעובדין דחול, אלא הוא גזירת חכמים. ולמרות שאדמו"ר הזקן פוסק שהוא מצד עובדין דחול, אין הכוונה שמצד עצמו הוא עובדין דחול, אלא שכן הוא גזירת חכמים, כדי שלא יבואו לזלזל בשבת בעתיד.תבנית:הערת שוליים
באורים בירושלמי
בפ"ח ה"אתבנית:הערת שוליים מבואר על מטרוניתא אחת ששאלה את רבי יהודה מפני מה פניו צהובים ביותר, וענה לה: חכמת אדם תאיר פניו. הרביתבנית:הערת שוליים מקשה, לשם מה היו צריכים לספר על כך את עדות המטרוניתא, הרי תלמידיו בוודאי הבחינו בכך. הרבי מתרץ כי הגמרא מדגישה שחכמת האדם צריכה להאיר את פניו באופן כזה, שגם גוי יבחין בכך.תבנית:הערת שוליים
ביאורי הרבי
- יד א. ערום בלא אותה מצווה. לקוטי שיחות חכ"ג עמ' 141 (עמ' 156)
- כא ב. וכשנצחום. - מחלוקת הרמב"ם והמאירי על הזמן הניצחון. לקוטי שיחות ח"ל בראשית עמ' 204 (עמ' 217)
- כא ב. מחלוקת ב"ש וב"ה. ליקוטי שיחות חלק כ' עמ' 207 (עמ' 222)
- כא ב. מחלוקת בית שמאי ובית הלל, לשיטתם בכל הש"ס. לקוטי שיחות ח"ז עמ' 114 (עמ' 126)
- כא ב. מצוותה משתשקע החמה. שיחות קודש תשל"ט ח"א עמ' ז (עמ' 481)
- ל א. כבר הגיעה מלכות שלמה בנך. לקוטי שיחות עמ' 97 (עמ' 110)
- מא א. כל העולה מבבל לארץ ישראל עובר בעשה. לקוטי שיחות חי"ח עמ' 399 (עמ' 408)
- עה א. מכה בפטיש. לקוטי שיחות ח"ה בראשית עמ' 31 (עמ' 45)
- פז א. ג׳ דברים עשה משה מדעתו והסכים הקב"ה עמו, פירש מן האשה. ליקוטי שיחות חי"ח עמ' 288 (עמ' 297)
- פז א. שיבר את הלוחות. לקוטי שיחות חל"ד עמ' 51 (עמ' 63)
- קה ב. הקורע על מתו בשבת. לקוטי שיחות חכ"ג עמ' 145 (עמ' 160)
- קיח ב. כי חזינא צורבא מרבנן דשלים מסכתיה עבידנא יומא טבא לרבנן. שיחות קודש תשל"ח ח"א עמ' כב (עמ' 276)
- קלב א. ביום ואפילו בשבת. לקוטי שיחות חל"ה עמ' 53 (עמ' 67)
- קלב א. ביום ולא בלילה. לקוטי שיחות חי"ז עמ' 125 (עמ' 138)
- קלז ב. להכניסו בבריתו של אברהם אבינו. לקוטי שיחות ח"ל עמ' 55 (עמ' 68)
חידושי נשיאי חב"ד
- אדמו"ר הצמח צדק, "מסכת שבת", צמח צדק על הש"ס, ברוקלין, תשנ"ה, עמודים ל"ב,
