חסידות סאטמר

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הערך נמצא בשלבי עבודה: כדי למנוע התנגשויות עריכה ועבודה כפולה אתם מתבקשים שלא לערוך ערך זה בטרם תוסר הודעה זו, אלא אם כן תיאמתם זאת עם מניחי התבנית.
אם הדף לא נערך במשך שבוע ניתן להסיר את התבנית ולערוך אותו, אך רצוי לתת קודם תזכורת בדף שיחת הכותבים.
ציון בעל הישמח משה באיהעל שבהונגרייא
רבי אהרן טיילטלבוים אצל השליח במרילנד, הרב לוי שמטוב (שבט תשע"א)

חסידות סאטמר, מסתעפת מהרה"ק רבי משה מאוהל, בעל הישמח משה זצ"ל. ממשיכי השושלת היו רבי יקותיאל יהודה בעל הייטב לב, ובנו בעל הקדושת יום טוב, רבי חנניא יום טוב ליפא טייטלבום.

החסידות ידועה בעיקר בשביל הגה"ק רבי יואל טייטלבום, האדמו"ר מסאטמר, שנודע במלחמתו החריפה נגד הציונות. למרות שגם אדמו"רי חב"ד השתתפו במלחמה זו, החל מאדמו"ר הרש"ב, ובהמשך אף אדמו"ר הריי"צ והרבי, ששיטותיהם הק' בענין הציונות, מדינת ישראל ואתחלתא דגאולה, היו שוות, אם כי דרך המלחמה היתה אחרת ושונה לגמרי.[1].

לאחר פטירתו של רבי יואל הוכתר אחיינו רבי משה טייטלבום לממשיך הדרך. חלק ניכר בקרב חסידי סאטמר לא קיבלו את מרותו והקימו לעצמם רשת מוסדות בשם 'בני יואל'.

רבי משה היה אצל הרבי בשנת תשי"ח כדי לבקשו להגן על סטמר בעקבות מאבק בינם לבין הציונים. רבי משה אמר אחר כך כי מכל הרבנים שביקר אצלם הוא היחיד שדעתם תאמה במאה אחוז. הרבי אמר לו, כי אינו יוצא לפומבי משום שהוא חושש למידת התועלת שבזה, אך מאחורי הפרגוד הוא אף פועל בעניין. בהתוועדות שנערכה לאחר מכן בי"ב בתמוז הזכיר הרבי את העניין[2].

בניו של רבי משה, רבי אהרן ורבי יקותיאל יהודה הוכתרו למנהיגי קהילות סאטמר עוד בחיי אביהם. רבי משה תמך כל ימיו בבנו רבי אהרן ואף הכתיר אותו לרב ב'קרית יואל' שבעיירה 'מונרו'. לקראת סוף שנת תשנ"ו חלה האדמו"ר רבי משה, ובתחילת שנת תש"ס הכתיר את בנו רבי יקותיאל יהודה לרב הקהילה. בשנת תשס"ב כתב שני מכתבים לבנו רבי אהרן בהם מפטר אותו מרבנות הקהילה וממנה את בנו רבי יקותיאל יהודה.

בתקופת מבצע אנטבה היו חיכוכים בין חסידות חב"ד וסאטמר, סביב הגדרת המבצע. בחודש טבת שנת תשל"ז נזרקו אבנים על טנק מבצעים ופעם קשקשו חסידי סאטמר על האוהל. פרשיה כואבת נוספת היא כששני חסידי סאטמר הגיעו לאהל והביאו לשם פגר של חזיר. הרבי אז זעק על עניין זה ואמר שחייהם בסכנה ותקוותם היחידה היא לסור שוב לאהל ולבקש את מחילתו של אדמו"ר הריי"צ[דרוש מקור]. אחד מאותם חסידים אכן הלך לשם וביקש סליחה ומחילה. חסיד אחר סירב ללכת והוא חלה לפתע ונפטר[דרוש מקור]. הרב אברהם מענדל וכטר, שהיה חסיד סטמר ונהיה חסיד חב"ד, נזרק על ידי חסידי סטמר מחוסר בגדים, לכביש סואן בלב גשר וויליאמסבורג. הרב פנחס קארף שמסר שיעור תניא, נגזז זקנו. בין חסידי סאטמר ישנו וויכוח האם פעולות איבה אלו היו בגיבוי האדמו"ר או שנעשו על ידי קומץ חסידים.

כיום התמעטו החיכוכים בין חב"ד וסטמר. האדמו"רים החדשים של סאטמר, רבי אהרן טייטלבום ורבי יקותיאל יהודה טייטלבום, נחשבים לידידי חב"ד והאחרון אף ביקר במספר בתי חב"ד בעולם[3]. כמו כן נערכים ביקורים של רבנים ועסקים מחב"ד אצל אדמו"ר סטמר[4].

בחודש אדר תש"ע, הבהיר הרב ישראל יוסף הנדל רבה של קהילת חב"ד במגדל העמק, כי הנוהג שהתקבל לא לאכול מהכשר של סאטמר ובעלז, בעינו עומד, כי איש לא שינה את הפסקי דין הקודמים.[5]

רבי אהרן טייטלבוים

רבי אהרן טייטלבוים, מאדמו"רי סאטמר, לאחר הפיגוע בבית חב"ד בומביי בשנת תשס"ט, דיבר רבי אהרן בשבח בתי חב"ד בעולם, כשהוא מפליג בתוך הדברים כי "בית חב"ד הוא מקום קדוש".[6]

האדמו"ר עצמו גם מבקר בקביעות בבתי חב"ד.[7]

באייר תשס"ח נפגשו שני שלוחים של הרבי עם האדמו"ר בביתו בקריית-יואל במונרו. השליח בפרינסטון הרב דוד דובוב וראש מכון הסמיכה לרבנות במוריסטאון הרב חיים שפירא. ושוחחו עם האדמו"ר במשך חצי שעה. הרב דובוב הביא כמתנה כרך מסדרת הספרים שהוא עורך המקשרת ענייני גאולה ומשיח לפרשת השבוע.[8]

בתמוז תש"ע נפטרה אמו של האדמו"ר, אשת אביו האדמו"ר רבי משה טייטלבום מסאטמאר. משלחת חבד"ית מכובדת, בראשות המרא דאתרא וחבר הבד"צ בקראון הייטס הרב אהרון יעקב שווי ומזכירו של הרבי הרב יהודה לייב גרונר לצד שלוחים ועסקנים שהתלוו לביקור המיוחד.[9]

קישורים חיצוניים

רבי אהרן

ראו עוד

הערות שוליים

חב"ד וגדולי ישראל
חב"ד ובנותיה
חסידות חב"ד ליובאוויטש
חסידות סטרשלה   ●   התפצלות חסידות חב"ד (תרכ"ו)חב"ד קאפוסטחב"ד ליאדיחב"ד ניעז'ין   ●   חסידות אוורוטש
חצרות רוסיה ליטא ואוקראינה
ברסלבטולנאסלוניםסקוויראפינסק קרליןצ'רנובילקרליןצ'רקסרחמסטריבקארוז'יןצ'ורטקובסקוליא
חצרות גליציה
באבובצאנזמחנובקהפשברסקבעלזנדבורנאביטשינאקרטשניףזוטשקא
חצרות פולין ווואהלין
אמשינובגורזוויהללעלובסטרופקובראדזיןביאלאפשיסחאאוז'רוב
חצרות הונגריה ורומניה
פאפאויז'ניץסאטמארערלוי
חצרות ארץ ישראל ומרוקו
שומרי אמונים  •  אשלג  •  אבוחצירא
פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לחב"דפדיה והשלימו אותו. יתכן שיש על כך פירוט בדף השיחה.