תהילים ע'

תהילים עי"ן
לַמְנַצֵּחַ לְדָוִד לְהַזְכִּיר

א: לַמְנַצֵּחַ לְדָוִד לְהַזְכִּיר.

ב: אֱ-לֹהִים לְהַצִּילֵנִי ה' לְעֶזְרָתִי חוּשָׁה.

ג: יֵבֹשׁוּ וְיַחְפְּרוּ מְבַקְשֵׁי נַפְשִׁי יִסֹּגוּ אָחוֹר וְיִכָּלְמוּ חֲפֵצֵי רָעָתִי.

ד: יָשׁוּבוּ עַל עֵקֶב בׇּשְׁתָּם הָאֹמְרִים הֶאָח הֶאָח.

ה: יָשִׂישׂוּ וְיִשְׂמְחוּ בְּךָ כׇּל מְבַקְשֶׁיךָ וְיֹאמְרוּ תָמִיד יִגְדַּל אֱ-לֹהִים אֹהֲבֵי יְשׁוּעָתֶךָ.

ו: וַאֲנִי עָנִי וְאֶבְיוֹן אֱ-לֹהִים חוּשָׁה לִּי עֶזְרִי וּמְפַלְטִי אַתָּה ה' אַל תְּאַחַר.

תהילים עי"ן הוא המזמור ה-70 בספר תהילים.

על פי תקנת הבעל שם טוב לומר פרק אישי בהתאם למספר שנות חיי האדם, נוהגים לומר מזמור זה החל מכניסה לשנת העי"ן ביום ההולדת ה-69, ועד ליום ההולדת ה-70.

תוכן המזמור ומחברועריכה

בתהילים אוהל יוסף יצחק מופיע בכותרת המזמור: "תפילה על שונאי דוד שיבושו ויכלמו, בשביל שמביישים אותו וישמחו על צרותיו, ובזה ישמחו הצדיקים ויאמרו תמיד שירות ותשבחות".

לפי חלק מהמפרשים, דוד חיבר מזמור זה ואת המזמור שלאחריו בשעה שברח מפני בנו אבשלום.

המזמור כולו מופיע בסיום פרק מ' בשינויי לשון קלים.

בחסידותעריכה

  • ה' לעזרתי חושה - הגאולה יכולה לבוא 'בעתה' ויכולה לבוא קודם זמנה באופן של 'אחישנה', כשבזה עצמו יכול להיות שהקב"ה ממהר את זמן הגאולה במידת הדין, ומעניש את ישראל כדי שיזדככו מהר יותר ויהיו מוכנים לגאולה, ויש אופן שעושה זאת בחסד וברחמים, וזוהי הבקשה בתחילת הפרק שיהיה 'הוי' לעזרתי חושה', שה'אחישנה' ("חושה") יהיה באופן של גילוי שם הוי', מידת הרחמים, אך אנו ממשיכים ואומרים שבמידה ולא כן, שיהיה על כל פנים כמו שכתוב בסיום הפרק "אלוקים חושה לי", במידת הדין, ואם גם אופן זה לא יגיע, שעל כל פנים לא יתאחר זמן הגאולה מעבר ל'בעיתה', "אלוקי אל תאחר"[1].
  • ישישו וישמחו בך - ביטוי זה מורה על השמחה בקב"ה עצמו, שזו שמחה נעלית הרבה יותר אפילו משמחה בהוי'[2].
  • חילופי השמות בפרק - הרבי מקשר את העובדה שהמזמור פותח בבקשה "הוי' חושה", ממשיך ב"אלוקים חושה לי", וחוזר וחותם "הוי' אל תאחר" עם המבואר בחסידות על הלשון בפתיחת קריאת שמע, "(שמע ישראל) הוי' אלוקינו הוי'"[3].

בניגוני חב"דעריכה

  ערך מורחב – ישישו וישמחו (ניגון)

לקראת יום הולדתו של הרבי בי"א ניסן תשל"א התאים החסיד ר' יהושע מרדכי ליפקין את ניגון קס"ד בספר הניגונים (שהיה לחן חסידי כללי מוכר בציבור היראים בירושלים) לפסוקים בסיום הפרק החדש של הרבי, "ישישו וישמחו בך כל מבקשיך" (בהמשך לנוהג שהחל שנה קודם לכן, עם הניגון כי אלוקים).

מי שהביא את הניגון ל-770 היה הרב אהרון מרדכי זילברשטרום שהגיע לחצר הרבי בחודש תשרי תשל"ב ובחלוקת כוס של ברכה במוצאי שמחת תורה ניגש לחזן ר' משה טלישבסקי שניגן זאת בציבור מספר פעמים לאורך החלוקה והרבי עודד זאת.

קישורים חיצונייםעריכה


מזמורי ספר תהלים
א'ב'ג'ד'ה'ו'ז'ח'ט'י'י"אי"בי"גי"דט"וט"זי"זי"חי"טכ'כ"אכ"בכ"גכ"דכ"הכ"וכ"זכ"חכ"טל'ל"אל"בל"גל"דל"הל"ול"זל"חל"טמ'מ"אמ"במ"גמ"דמ"המ"ומ"זמ"חמ"טנ'נ"אנ"בנ"גנ"דנ"הנ"ונ"זנ"חנ"טס'ס"אס"בס"גס"דס"הס"וס"זס"חס"טע'ע"אע"בע"גע"דע"הע"וע"זע"חע"טפ'פ"אפ"בפ"גפ"דפ"הפ"ופ"זפ"חפ"טצ'צ"אצ"בצ"גצ"דצ"הצ"וצ"זצ"חצ"טק'ק"אק"בק"גק"דק"הק"וק"זק"חק"טק"יקי"אקי"בקי"גקי"דקט"וקט"זקי"זקי"חקי"טק"כקכ"אקכ"בקכ"גקכ"דקכ"הקכ"וקכ"זקכ"חקכ"טק"לקל"אקל"בקל"גקל"דקל"הקל"וקל"זקל"חקל"טק"מקמ"אקמ"בקמ"גקמ"דקמ"הקמ"וקמ"זקמ"חקמ"טק"נ

הערות שוליים