המספר שלוש הוא חיבור של אחד הבלי גבול ושתיים הגבול והפיכתם לדבר נעלה יותר משניהם.

מספר שלוש
אחדות ועשרות
0 1 2 3 4 5 6 7 8 9
10 11 12 13 14 15 16 17 18 19
20 21 22 23 24 25 26 27 28 30
40 49 50 60 68 70 72 80 84 90
מאות ואלפים
100 101 200 300 400 500 600
700 770 800 900 1000 600,000
סוגי מספרים
אחדות עשרות מאות אלפים מליונים

בחסידותעריכה

  ערכים מורחבים – אבות · תפארת · ג' ראשונות · דעת · חזקת שלש שנים · יעקב אבינו

המספר שלוש מורה על כך שהשתיים - הבורא והנברא - התאחדו ביחד. אופן זה של אחדות, אף שאינו אחד לגמרי, מכל מקום דוקא הוא מורה על אחדות אמיתית (וזהו ענין השלום שנעשה דוקא בין שני אויבים), וזהו ענינה של ספירת התפארת, שהיופי נעשה דוקא מהתכללות של שני הפכים.

האחדות שבמספר שלוש היא לא רק מאחדת בין הבורא לנברא אלא גם מורה על תוקף היחוד ביניהם, היא מאחדת את האור הכי נעלה (מספר אחד) עם המקום הכי נמוך (מספר שתיים), ובאופן כזה שלא רק שהחוזק של אור הקדושה מאיר בכל מקום כך שמבטל את רצון המנגד, אלא באופן שמבטל את רצון המנגד והופכו לקדושה. אמנם מספר שלוש מאחד בין מספר אחד לשניים ונעלה מהם אך יש לו עדין שייכות אליהם ונרגש בו שמחבר את שני הקוים העלאה והמשכה[1].

לכן גם בית המקדש השלישי שיבנה בגאולה השלישית יהיה בחוזק ותוקף של נצחיות ולא כבית ראשון ושני שנחרבו[2].

המספר שלוש מורה על תוקף מיוחד כי "בתלתא זמני הוי חזקה[3]" (בשלושה פעמים נחשב חזקה). כלומר, שדוקא בפעם השלישית שהדבר נעשה זה מורה על תוקפו. ולכן תוקפה של אומתנו הוא בכוח שלושה אבות.

שלושה ימים קודם השבת כבר מכינים אליה, וכן היא טורפת (משפיעה על) שלושה ימים לאחריה.

עמנו עם משולש הוא - בכהנים לויים וישראלים, תורתנו משולשת - תורה נביאים וכתובים, תורתנו ניתנה בחודש השלישי - סיוון ביום השלישי לימי ההגבלה. וזאת כיון שתורה היא תפארת - המידה השלישית, והיא כנגד ג' המוחין (ג' ראשונות). ולכן גם אוכלים שלוש מצות בליל הסדר. ואומרים שלושה דברים - שיציאת מצרים היא הכנה למתן תורה.

החכמה והבינה מחולקים והפכיים אך מתחברים על ידי הדעת - השלישי. כן גם השכל והמידות מתחברים על ידי הדעת.

דבר המחבר שני דברים צריך להיות נעלה יותר משניהם[4]. ברכה היא המשכה ותפילה היא העלאה והחיבור ביניהם נעשה על ידי בחינה שלישית שלמעלה מהם - ברכת כהנים שנקראת ברכה משולשת[5]. רואים גם שעל מיתת אהרן הכהן נכתב שהיה בן מאה עשרים ושלוש שנים[6], היינו שנוסף על השלימות של מאה ועשרים שנה[7] כשנות חייו של משה[8] הוא חי עוד שלוש שנים - דבר הרומז על כללות עבודתו בחיבור ב' הקוין על ידי בחינה השלישית שלמעלה משניהם.

הערות שוליים

  1. דבר מלכות מטות מסעי סעיפים ג'-ו', י"א
  2. מכילתא בשלח ט"ו, א'
  3. בבא מציעא ק"ו ריש עמוד ב' וש"נ
  4. מאמר ליל ערב ראש השנה תשמ"ג
  5. לקוטי שיחות חלק ח"י עמוד 38
  6. במדבר ל"ג, ל"ט
  7. פירוש רש"י וילך ל"א, י"ב
  8. בראשית ו', ג'