ז' באדר
| א | ב | ג | ד | ה | ו | ז | ח | ט | י |
| יא | יב | יג | יד | טו | טז | יז | יח | יט | כ |
| כא | כב | כג | כד | כה | כו | כז | כח | כט | ל |
|
תשרי · חשוון · כסלו · טבת · שבט · אדר | |||||||||
- הבהרה: ערך זה עוסק גם בז' באדר א' וגם בז' באדר ב'.
ז' באדר הוא היום השביעי בחודש אדר.
אירועים ביהדות עריכה
- ב'שס"ח (אדר ראשון[1]) - משה רבינו, מקבל ונותן התורה, נולד לעמרם ויוכבד.
- ב'תפ"ח - משה רבינו נפטר.
- שע"ט - נפטר רבי שלמה אפרים לונטשיץ מחבר פירוש 'כלי יקר' על התורה.
- תשנ"ה (אדר שני) - רבי חיים צימרמן, מגדולי הרבנים בארצות הברית, נפטר.
- תשע"ב - רבי יששכר בער רוזנבוים, האדמו"ר מנדבורנא, נפטר.
ימי חב"ד עריכה
נולדו עריכה
- תרפ"ז - הרב זוסמן רבקין, מזקני אנ"ש בכפר חב"ד.
- תרפ"ח - הרב ירחמיאל אלפרוביץ', מזקני חסידי חב"ד בירושלים.
- תשט"ו - הרב יוסף ברוך פרידמן, מנהל הוצאת ספרים קה"ת, חבר ועד מחנה ישראל וממייסדי חברת JEM.
- תשל"ח - רד"י רוטמן, בן בתו של ר' ישראל אריה ליב שניאורסון, אחיו של הרבי מה"מ.
נפטרו עריכה
- תרצ"ז - הרב שניאור זלמן פלסר, מחסידי חב"ד בתל אביב-יפו, סוחר ואיש חסד.
- תש"ו (אדר ראשון) - הרב מנחם מענדל קופרשטוך, רבן של העיירות פסטוב וגלובקע ולאחר מכן אב"ד בחיפה, וסגן יו"ר אגו"ח ארה"ק.
- תנש"א - ר' אבנר לביוב, חסיד חב"ד שמסר את נפשו על שמירת מצוות בברית המועצות, ומראשי התומכים הכספיים בפעילות החב"דית המחתרתית.
- תשס"ב - הרב נחום וולוסוב, חסיד חב"ד תושב קראון הייטס שהיה אחד מראשי העוסקים בניהול רשת הישיבות המחתרתיות בברית המועצות.
- תשע"ט - הרב עמרם בלוי, מנחה ומרצה, ומנהל קרן חסד מנחם מענדל שעל ידי כולל חב"ד.
מנהגי חב"ד עריכה
לפי מנהג חב"ד אומרים תחנון ביום זה, אולם רבותינו נשיאנו אינם אומרים תחנון בז' אדר – וכן לא אומרים תחנון בתפילת מנחה שלפניו. (במנהג זה נהגו רבותינו נשיאינו דווקא לאחר שעלו לנשיאות, אבל לא לפני זה).[2]
הרבי אומר שיש להשתדל להוסיף ביום זה בשמחה של תורה ובשמחה של מצווה, כיוון שנולד בו משה רבינו ע"ה, מושיען של ישראל[3]. נהוג אצל רובם ככולם שבשנה מעוברת מציינים את ז' אדר באדר ראשון, כפסק המגן אברהם[4].אמנם בנוגע לתוכן העניין של ז' אדר, יש מקום לעניין ד"שבעה באדר" גם באדר א' וגם באדר ב'[5].
קישורים חיצוניים עריכה
לקריאה נוספת עריכה
שערי המועדים חודש אדר [מהדורת היכל מנחם, תשע"ט], עמ' קפג ואילך.
הערות שוליים
- ^ ראה לקוטי שיחות חלק כ"ו ע' 204.
- ^ ראו: ספר-המנהגים עמ' 72. היום יום, חלק שני, סעיף 10 [וראו שם בנוגע לק"ש שעל המיטה של ליל ז' אדר].ליקוטי שיחות חלק טז, עמ' 351, הערה 79. וראו גם "המלך במסיבו", חלק ב, עמ' קנט. בנוגע למנהג הרבי בזה, ראו "מעשה מלך", פרק לג, עמ' 317.
- ^ התוועדויות' תשמ"ח ח"ב עמ' 388. 'התוועדויות' תשמ"ו ח"ב עמ' 589. ראו שם בהרחבה.
- ^ התוועדויות תשד"מ, חלק ב, עמ' 1054. עיי"ש.
- ^ שיחות קודש תשנ"ב חלק ב, עמ' 721.
| הפתגם היומי - ז' באדר א' - מלוח היום יום |
|---|
| כל איש בישראל עליו לדעת, כי הוא שליח אדון כל, למען הביא לפועל - בכל מקום שהוא - רצונו יתברך וכוונתו בבריאת העולם, שהם להאיר את העולם באור תורה ועבודה, והוא על ידי קיום מצות מעשיות והשרשת מדות טובות. |
| הפתגם היומי - ז' באדר ב' - מלוח היום יום |
|---|
| אז מען געהט אין גאס דארף מען טראכטען דברי תורה צי אין מחשבה צי אין דבור, דאס ווענדט זיך, צי מען מעג על פי דין ריידען דארטען דברי תורה. אבער אז ער געהט און איז ניט פארנומען אין דברי תורה, זאגט אים דער שטיין אויף וועמען ער טרעט: בולאך (גולם) וואס טרעסטו אויף מיר? מיט וואס ביסטו העכער פון מיר?
תרגום מאידיש: כשהולכים ברחוב צריכים לחשוב דברי תורה, אם במחשבה אם בדיבור, זה תלוי, באם על פי דין מותר לדבר שם דברי תורה. אבל כשהוא הולך ואינו עסוק בדברי תורה, אומרת לו האבן עליו הוא דורך: "גולם, מה אתה דורך עלי? במה אתה חשוב ממני? |