אברהם אהרון חן

הרב אברהם אהרון חן היה מחסידי חב"ד שפעלו במסירות נפש ברוסיה הסובייטית, מקושר לרבי הריי'צ, ולרבי נשיא דורינו עובד ובעל מנגן.

הרב אברהם אהרן חן
הרב אברהם אהרן חן
הרב בערק'ע חן (שלישי מימין) עם אחיו ואביו. מימין לשמאל: ר' פייביש, ר' דוד לייב, ר' אברהם אהרן, ר' פרץ, ר' ברק'ה (תרפ"ד)

תולדות חייםעריכה

ר' אברהם נולד בסביבות שנת תרע"א בעיירה החסידית נעוול לאביו הרב פרץ חן בשנות הרדיפה אחר הדת ברוסיה, וחרף הסכנה שבדבר חונך לקיום התורה ומצוות בשלמות גם במחיר מסירות נפש. יחד עם שני אחיו, ר' בערק'ה ודוד לייב נשלח ללמוד בישיבות תומכי תמימים, וכשר' פרץ נתפס, עצרו השלטונות גם את שאר בניו ובתוכם ר' אברהם אהרון. כשהשלטונות נוכחו לדעת כי הרדיפות אחר המשפחה לא מועילים רכושם הוחרם ובני המשפחה גורשו מהעיר, ומשם עברו לקרמנצ'וג.

בחורף תרח"צ בא בקשרי השידוכין עם בתו של הרב החסיד ר' יצחק רסקין מנעוועל, מינה. בב' באדר תרח"צ נאסר הרב רסקין יחד עם עשרים וחמישה החסידי חב"ד בלנינגרד. ברגע האחרון לפני שהוציאו אותו הקלגסים מביתו ציווה לעבר אשתו ובנותיו שיעשו את החתונה בזמן הקרוב ולא יחכו לו.

את החתונה ערכו בליל בדיקת חמץ, לפני שימי ספירת העומר יחלו, כששמחה ועצב משמשים בערבוביה.

לאחר חתונתם התפרנסו בדחיקות רבה בעבודות כפיים פשוטות, שכן לא ניתן היה למצוא עבודה מכובדת שאפשר להיעדר ממנה בשבתות.

בסיום מלחמת העולם השנייה חזרו לעיר מגוריהם לנינגרד, לאחר שנמלטו ממנה. כשנודע שמתארגנת בריחה דרך עיר הגבול לבוב, הם נסעו מיד ללבוב בניסיון לצאת מרוסיה.

בהגיעם ללבוב השתכנו בצורה זמנית בביתו של אחיו, ר' דוד לייב חן. הבית היווה למעשה מוקד לזיוף הדרכונים עמם יצאו אנ"ש מברית המועצות. בבית זה שכלל שני חדרים בלבד לנו עשרות אורחים, ביניהם מארגני הבריחה, ושם גם נערכו הפגישות החשאיות.

למרות המאמצים, לא הצליחו האחים חן וביניהם ר' אברהם אהרון ומשפחתו לצאת מברית המועצות. בחורף תש"ז עצרו אנשי הק.ג.ב. חסידים רבים שהיו קשורים לארגון הבריחה ורק בדרך נס לא עלו על עקבותיהם של האחים חן. ר' אברהם אהרון, אשתו מינה ובנם בן ציון וכן בנם שנולד באותו זמן יהודה לייב, נותרו להתגורר בלבוב.

המאסר הנוראעריכה

בשנת תש"י, הגיעו פקידי הק.ג.ב לביתו של אחיו החסיד ר' דוד לייב חן, וערכו חיפוש בבית. במהלך החיפוש נמצאו הדרכונים המזיופים, וכעבור זמן מה הגיעו לביתו של ר' אברהם אהרן ועצרו אותו.

באותה עת, הלכה אשתו מרת מינה להזהיר את גיסה ר' בערקע מפני הק.ג.ב. וב"ה הוא הספיק לברוח.

במהלך שהותו בבית הסוהר היתה אשתו מרת מינה מעבירה לו חבילות של מזון כשר וכדו'. באחת הפעמים נלקחה ע"י פקידי בית הסוהר לחקירה בה דרשו ממנה לגלות היכן נמצאת דודתה מרת שרה קצנלבויגן (המומע שרה), משסירבה לענות לדרישתם אסרו אותה הפקידים וכך נותרו ילדיהם של מרת מינה ור' אברהם אהרן "יתומים חיים".

שחרורועריכה

כעבור שמונה שנים השתחררו ר' אברהם אהרן ורעייתו מהכלא -לאחר ששנתיים קודם לכן מת הרודן סטלין ימ"ש.

בארץ ישראלעריכה

בתחילת שנות המ"ם זכה לצאת את מסך הברזל, עלה לארץ ישראל, והתיישב בנחלת הר חב"ד. לעת זקנותו עבר להתגורר בשיכון חב"ד בלוד יחד עם בנו הרב חיים בן ציון חן, והיה לאחד מדמויות ההוד בקהילה החסידית. היה משמש כבעל תפילה.

כשהגיע לחצרות קודשנו, התבטא הרבי עליו ועל אחיו הר' בערקע, שכשרוצים לראות "מסירות נפש" אפשר להביט עליהם.

גם אחרי ג' תמוז המשיך בפירסום האמונה הטהורה בנצחיות חייו של הרבי מלך המשיח שליט"א והתגשמות נבואת הגאולה, ואף השתתף בכינוסי גאולה ומשיח שהתקיימו בשנת תשנ"ה על ידי הרב זמרוני ציק.

ניגונים שחיברעריכה

ר' אברהם אהרן חיבר כמה ניגונים, ומהם: משיח צדקינו יבוא[1], אלע חסידים, ניגון דער ביטחון ועוד.

משפחתועריכה

לקריאה נוספתעריכה

הערות שוליים