חסידות ברסלב

חסידות ברסלב או ברצלב נוסדה על ידי רבי נחמן מברסלב, נינו של הבעל שם טוב.

ציון רבי נתן שטערנהארץ מברסלב גדול תלמידיו וממשיך דרכו של רבי נחמן מברסלב

הרב גדליהו אהרן קניג זצ"ל, ממנהיגי ברסלב

הרב ישראל דב אודסר, בעל הפיתקה

רבי נחמן ייסד שיטה מיוחדת בעבודת השם, עליה יצאו חוצץ רבים מגדולי ישראל בדורו, כמו הסבא משפולי, אדמור"י צ'רנוביל, ובחסידיות רבות מקפידים שלא לעיין בספריו, כמו בחסידיות בעלזא, צ'רנוביל, באבוב, ועוד.

ממשיכו של רבי נחמן, שעל פי המקובל בברסלב - מונה על ידי רבי נחמן עצמו, הינו רבי נתן מברסלב, מח"ס ליקוטי הלכות, ועוד.

מנהיגי ברסלב המקובלים כיום, הינם: רבי יעקב מאיר שכטר, רבי משה שמואל קרמר, הרב גדליהו אהרן קניג (תרפ"א, - כ"ג בתמוז תש"ם) ובנו רבי אלעזר מרדכי קניג ועוד. ישנם מנהיגים נוספים שלהם שיטות מיוחדות, ונודו מהחסידות על ידי מנהיגי ברסלב, ביניהם נמנים הרב אליעזר ברלנד ראש ישיבת שובו בנים, ורבי אליעזר שלמה שיק שליט"א (מוהרא"ש), המתגורר כיום בבורו פארק, ולו מוסדות בעיר יבניאל, בית מדרש בעיר בורו פארק, ובשנים תשס"ט - תש"ע הוקמו ישיבה ותלמוד תורה בנשיאותו בויליאמסבורג. בנוסף לכך, ישנה קבוצה מחסידי ברסלב הדוגלים בפתק מסוים שנשלח אל רבי ישראל דוב אודסר לפי טענתו - מרבי נחמן מברסלב ששלח לו משמים, ועל פיו הם מכנים את רבם בכינוי " נ נח נחמ נחמן מאומן".

התייחסות חסידות חב"ד לשיטת ברסלב

מיסודות שיטת החסידות, מיסודו של הבעל שם טוב, היא: עבודת ה' באמצעות הגברת אור - לימוד החסידות, כשהחושך נדחה ממילא. בשונה משיטת המוסר שעניינה הסברת שלילת הרע והתעסקות בזהירות מפניו, ובדומה לחסידות ברסלב שחלק מעבודת השם נכללת בהתעסקות ברע, המלחמה ביאוש, אמירת תיקון הכללי בכל יום - המתקן את כל הפגמים החמורים ומניעת חדשים. אודות כך מסופר, כי כשהגיע הספר ליקוטי מוהר"ן לליובאוויטש, הרבנית הצדקנית מרת רבקה קראה בו. לאחר מספר סימנים שמטה אותו על הספסל באומרה: "חטאים חמורים שאסור אפילו לעלות אותם במחשבה הוא כותב עליהם דפים שלמים..."

טענות שהופנו עוד מאת אדמו"רים שונים על חסידי ברסלב, הם על שלא מינו לעצמו ממשיך דרך. כאשר ח"כ מנחם הכהן היה פעם אצל הרבי ביחידות ודיבר עם הרבי על איזה מנהג שהוא עושה. הרבי שאל אותו מדוע הוא עושה את המנהג הזה והרי זהו מנהג של חסידים? בתשובה ענה הרב שאר ישוב כי גם הוא חסיד, שהרי סבותיו משורשי חסידות ברסלב. בתשובה ענה לו הרבי בתמיהה: "ברסלב? איזו חסידות זו והרי אין להם רבי?"

כאשר ניגשו גדולי ישראל לאדמו"ר הזקן בהצעה להחרים את רבי נחמן ושיטתו, הגיב: "בעקבתא דמשיחא ידבקו אליו נשמות נמוכות ואינני רוצה לאבד אותם"^{[דרוש מקור]}.

אדמו"ר הזקן אף נפגש עם רבי נחמן, וכשאדמו"ר הזקן עבר דרך עירו יצא לקראתו רבי נחמן אל מחוץ לעיר והביאו לביתו בכבוד גדול.

אודות התייחסותו של אדמו"ר הצמח צדק לחסידות זו, מסופר, כי בעיירות בקטנות היו תמיד מאבקים בין חסידים למתנגדים על איוש תפקידי הרב והשוחט, ובגלל מיעוט התושבים והיכולת, לא יכלו לממן יותר מאדם אחד בכל משרה. באחד מהפשרות בין שני הצדדים, ויתרו החסידים על תפקיד השוחט והסכימו כפשרה שהוא יהיה לא חסיד ולא מתנגד, אלא חסיד ברסלב. כששמע זאת אדמו"ר הצמח צדק, הוא הגיב: אמר: "ברסלב?! ליצנות!". .

התייחסויות הרבי

כאשר עסקן מחסידות ברסלב, מהנהלת ת"ת ברסלב בבני ברק, אמר לרבי: "אני נוסע לאומן לראש השנה, לרבי נחמן מברסלב, באומן" שאלו הרבי: "היית שם בראש השנה הקודם?" וענה "כן, ואני נוסע לשם גם כעת"; אמר חלו הרבי " תבטיח שמשיח יגיע ואז תחסוך את ההוצאות". מסופר שהרבי למד לקוטי מוהר"ן וכן הם מוזכרים לפעמים בשיחותיו.