אנכי ה' אלוקיך תשמ"ט
אנכי ה' אלוקיך הוא המאמר המאמר האחרון שהרבי אמר במנגינת מאמר בערב שבועות תשמ"ט[1].
רקע
עד בערך תשכ"ד הרבי היה אומר רק מאמרים במנגינת מאמר, עם הקדמת ניגון וכו', בשנת תשכ"ד הרבי החל עם אמירת מאמר כעין שיחה והפסיק כמעט כליל בשבתות לומר מאמר רגיל עם המנגינה ועם הקדמת ניגון ובכלל בסגנון שונה מהמאמרים הרגילים רק בימים טובים ובימי דפגרא הרבי אמר מאמרים רגילים. בתשמ"ו בגלל משפט הספרים הרבי הפסיק בכלל לומר מאמרים רגילים.
אחרי הסתלקות הרבנית הרבי הפסיק בהדרגה לומר אפילו מאמרים כעין שיחה ובשבת שובה תשמ"ט הרבי הפסיק למעט פעמים בודדות שהרבי אמר מאמרים[2].
באור לי"ד ניסן אחרי מעריב הרבי נשען על הסטנדר, חשבו שהרבי רוצה לומר שיחה אבל הרבי הורה לנגן ניגון רוסטוב ותוך כדי כרך מטפחת על ידו והחל באמירת מאמר 'מצה זו'.
כעבור כמעט חודשיים, בליל ערב שבועות, אחרי מעריב - הרבי נשען על הסטנדר והיה נראה שרוצה להתחיל בשיחה אך מיד פתח במאמר במנגינת מאמר.
זהו המאמר האחרון שהרבי אמר.
תוכן המאמר
הכח להתחדשות (כח העצמות לברוא יש מאין) ניתן לישראל במ"ת, כדי שבכל יום יהיו בעיניך כחדשים. ומרומז בתיבת "לאמר" שקודם עשרת הדברות. מ"מ נאמר "אשר הוצאתיך מארמ"צ" ולא 'שבראתי שמים וארץ', כי הכוונה בישראל "אז זיי זאלן דורכגיין" הענין דמצרים מל' מיצר וגבול, ושיהי' אצלם היציאה מארץ מצרים ואפילו מבית עבדים, שיהיו מושללים מעבדות לבשר ודם ואיזו שהיא, "כי לי בנ"י עבדים", לי, לעצמות ומהות, ו"שטרי קודם".
בסיום המאמר הרבי דיבר על כך שיש להשתדל שכמה שיותר ילדי ישראל יבואו לשמוע עשרת הדברות, והעניין ש"בנינו ערבים בעדנו" הוא שערבות מלשון מתיקות.
קישוריים חיצוניים
הערות שוליים
- ↑ הוגה ויצא בקונטרס למוצאי שבועות תשמ"ט.
- ↑ והם (מלבד מה שכתבנו בפנים): אחש"פ תשמ"ט, שבת פרשת בראשית ופרשת חיי שרה תנש"א. (ויש אומרים שהיה מאמר גם בש"פ ויצא תשמ"ט).