הרב דוד יוסף (נולד בי"ד באב תשי"ז), הינו הראשון לציון והרב הראשי לישראל. ראש כולל יחוה דעת, ראש בד"ץ יחוה דעת, חבר מועצת חכמי התורה של מפלגת ש"ס, ומחבר סדרת הספרים הלכה ברורה. היה רבה של שכונת הר נוף בירושלים.

הרב דוד יוסף

תולדות חיים

נולד כבנם התשיעי של רבי עובדיה יוסף והרבנית מרגלית.

בבחרותו למד בישיבת אור ישראל לצעירים, שנה בישיבת פוניבז' ולאחר מכן בישיבת חברון בירושלים.

הרב יוסף עומד בראש בית הכנסת ובית המדרש "יחוה דעת", המכשיר רבנים המשמשים בישראל ובמדינות אחרות, מיום הקמתו.

מפעלו הספרותי העיקרי, שהחל בשנת תשנ"ט, הוא סדרת ספרי ההלכה הלכה ברורה, שזכתה בפרס לספרות תורנית בירושלים.

הרב יוסף מוסר את השיעור שאביו נהג למסור במשך עשרות שנים בבית מדרשו יחוה דעת ביום ראשון.

בעצרת הזיכרון לאביו במלאת השבעה הכריז הרב שלום כהן על צירופו של הרב למועצת חכמי התורה של ש"ס.

בתשרי תש"פ נאלץ לפרוש מתפקיד רב שכונת הר נוף בעקבות עתירה שהגישו התנועה הרפורמית וארגון נשות הכותל בשל התבטאויות פוגעניות שהשמיע הרב יוסף נגדן. פסק דין בעתירה ניתן על ידי בית המשפט העליון ביום כ"א אייר ה'תשפ"א

נשוי לרעייתו הרבנית סופיה, אחותו של שר הפנים לשעבר אליהו סוויסה. מתגורר בשכונת הר נוף בירושלים. אב לתשעה. בשנת תש"פ פתח כשרות של בשר ועוף בשם 'בד"ץ יחוה דעת'.

בחירתו לראשל"צ ולרב הראשי לישראל

בו' באדר תשפ"ג הודיע על כוונתו להתמודד על משרת הראשון לציון והרב הראשי לישראל.

באלול תשפ"ד הודיעו על תמיכה במועמדותו חברי מועצת חכמי התורה, אחיו הרב יצחק יוסף, הרב שלמה משה עמאר, הרב בן-ציון מוצפי, רבני משפחת בן שמעון, רבני עדת תימן, אדמור"י אגודת ישראל, רבני דגל התורה ובראשם הרב דוב לנדו, הרב מאיר מאזוז ורבני ישיבת כסא רחמים, וכל משפחת יוסף בניו וחתניו ונכדיו של אביו הרב עובדיה יוסף המכהנים בתפקידי רבנות שונים.

בכ' אלול ה'תשפ"ד - הגיש את מועמדותו לתפקיד הראשון לציון והרב הראשי לישראל וזכה בתמיכה של כ-70 מחברי הגוף הבוחר.

בכ"ו באלול התשפ"ד נבחר לרב הראשי הספרדי והראשון לציון ברוב קולות.

קשריו עם חב"ד

באלול תשע"ו השתתף באירוע דינר למוסדות חב"ד באור יהודה כאורח הכבוד, בנאום נשא דיבר בהערכה גדולה על הרבי ומסירות נפשם של שלוחי הרבי. בנאומו התבטא: "אנחנו צריכים ללמוד מחב"ד"[1][2][3].

בתמוז תשע"ט השתטח על ציונו של אדמו"ר הריי"צ[4].

באייר תשפ"ג ביקר בישיבת תומכי תמימים בית שמש (גדולה) ובחן את התלמידים[5].

בסיוון תשפ"ג שוחח עם הרב משה הורביץ וקיבל ממנו ספרי חסידות[6].

בניסן תשפ"ד נאם בכינוס תורה שנערך בבניין 770 כפר חב"ד, לפני נאומו סייר בבניין ושיבח את עריכת כינוס התורה בהוראת הרבי[7].

בסיוון תשפ"ד ניחם את הרב יוסף קרסיק על פטירת בנו[8].

כשנשאל על מקווה בשיטת בור על גבי בור השיב שהמקווה ראוי לכתחילה[9].

כשהרב יחי המלך המשיח מנחם מענדל עזגאווי העניק לו את הספר דבר מלכות - חידושים וביאורים בהלכות מלכים שאלו האם הרבי הורה ללמוד על הקרבנות כמנהג אנשי בריסק,והתבטא: "אני מאוד מאוד שמח, יישר כחכם, תעלו מעלה מעלה, יפוצו מעיינותיכם חוצה, אמן כן יהי רצון"[10].

ספריו

  • "הלכה ברורה " - על שולחן ערוך אורח חיים. עד כה יצאו 20 כרכים, המקיפים את חלקים א',ב' של המשנה ברורה וכעת כותב על הלכות שבת (עד כה כתב עד סימן שח', וכרך מיוחד על סימן שיח). בסוף כל כרך נדפס שו"ת אוצרות יוסף, שבו דן בשאלות בנושאים אקטואליים.
  • "הלכה ברורה - אמירה לעכו"ם", אמירה לעכו"ם בשבת ושותפות עם עכו"ם בשבת, ג' כרכים.
  • "שו"ת פאר הדור להרמב"ם" - הערות וציונים הסובבות את השו"ת.
  • "תורת המועדים" - הלכות המועדים, ה' כרכים.
  • "ציונים והערות"- על דברי הרמב"ם בשו"ת "פאר הדור". נדפס על ידי מכון ירושלים וקיבל הסכמה מאביו ומהרב אלישיב.
  • "תורת הטהרה" - הלכות טהרת המשפחה, קיצור של פסקי אביו שנכתבו בסדרת הספרים טהרת הבית. כיום הספר שודרג ונקרא בשם "טהרת הבית הקצר".
  • "אורחות מרן" - עדויות על הנהגותיו של אביו, לפי סדר השולחן ערוך. עד עתה יצאו שלשה כרכים על סדר היום, וחלק מהלכות שבת.
  • "הגדה של פסח" - שיחות וביאורים, בתוספת דברים אשר שמע מאביו. נערך על ידי הרב יעקב פוזן.
  • "ימים נוראים" - שיחות וביאורים, בתוספת שיחות ששמע מאביו וכן "אורחות מרן" - הנהגות מאביו בימים הנוראים. נערך על ידי הרב יעקב פוזן.
  • "כי בא השמש" - ביאור על סוגיית בין השמשות ושיטת רבנו תם, וחיזוק שיטת אביו בעניין (תשע"ז). כולל קונטרס בנושא תוספת שבת.

לקריאה נוספת

  • מנחם כהן, ‏הרבי הקים את העולם היהודי על הרגליים, שבועון כפר חב"ד, גיליון 2081 עמוד 62 (תשפ"ה)  

קישורים חיצונים

הערות שוליים